17.3, כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ

אחרי הצהריים פרי הרוח עוברת באזור האורחים במסגרת עבודות משגיחה כאלה ואחרות, כשלפתע היא נתקלת בגארו לא מוכר!

הגארו הלא מוכר יושב ואוכל סנדוויץ בלי הקשה. הגארו גדול מיימדים ונראה אפילו קצת מאיים. הוא חובש מעיל עור ויש פטיש מלחמה ענק המונח לידו. הפטיש נראה עשוי מלכאת מחשבת ומוברק.

פרי הרוח, כרגיל, לובשת חצאית ארוכה וחולצה ארוכה - בגדים שנראה שנתפרו ביד ומשווים לה מראה כפרי. שערה הארוך אסוף בצמה, והיא חוגרת סכין קטן.
היא ניגשת לגארו ואומרת "שלום!"

הגארו מסתובב אליה ואפשר לראות פנים צעירות ופשוטות. "שלום עליך" הוא מחזיר לה. "אהבתי את המסורתיות של הלבוש שלך. מראה מכובד"

פרי הרוח מופתעת אך מוחמאת. "תודה! אני פרי הרוח, קורבן האח, גליארד צעירה לילדי גאיה, בטא ללהקת סודות הדרכים הרצה אחרי הינשוף ומשגיחה בספט ישראל."

"לייף ברנסטום, יללת כפור/ראש פטיש, סקאלד בוגר לפנריר" הוא עונה עם גאווה מאחורי ההצגה.

"נעים להכיר. באת להתארח?"

"באתי ליותר זמן. כנראה אצטרף לספט "

"מצוין. מה מביא אותך אלינו?"

"חיפשתי הרבה זמן קיירן כדי שאוכל למלא את מלא היכולת שלי על מנת להילחם בתולע ושליחיו של אודין. האופציה להגיע לפה עלתה. אז הלכתי עליה"

"שליחיו של אודין?" שואלת פרי הרוח בסקרנות.

יללת כפור אומר בקול מלא משמעות "אודין. העל העתיק. היה בעבר בעדנו. בעד הפנריר. אבל הוא הושחט והיינו צריכים לחסל אותו. אבל הוא חזר. וכרגע הוא סימן האפוקליפסה. עינו האדומה של אודין. הירח האדום בעצמו. כמו שהופיע באפוקליפסה הקטנה. שליחיו של אודין הם התולע פחות או יותר"

"סוג מסוים של תולע, או שם כללי ליצורי תולע?"

"כללי, כמובן שאודין הוא לא יצוג התולע המלא אבל הוא סימן אפוקליפסה שמוביל צבאות תולע. פעם שעברה נדרשו גיבורים חזקים משאנחנו יכולים לדמיין כדי לחסל אותו. אפילו רוחו של פנריס השתתפה בקרב"

היא מהנהנת. "שמעתי סיפורים רבים על הקרבות ההם. אנחנו צריכים להיות מוכנים - וכל גארו שבא לכאן להילחם לצדנו, זה מבורך. מאיפה באת?"

"לב הפיורדים. קיירן של צאצאיו של פנריס בשוודיה" הוא אומר בגאווה מסויימת

"גם חרמש דמים בא משם, נכון?"

" נכון מאוד" הוא אומר לאישור

"תוכל לספר לי עליו?" היא שואלת ומבהירה "על הקיירן, לא חרמש דמים."