מדוכדך על ספספל 16.03

מאוחר בלילה אכילס נמצא ברחבת האורחים, הוא שוכב בלופוס על הריצפה מתחת לספספל איפה שפחות יבחינו בו. הוא נראה מתגרד על הרצפה למי ששם לב אליו אבל חדי הבחנה ישימו לב שהוא משחיז את הקרניים שלו על אבן קטנה

הרמוניה נמצאת על השולחן הרגיל שלה. היא נחה אבל יש ממנה מעט ריח של זעם, ריח שלא עזב אותה מאז הריצה.

אכילס מסיים להשחיז את הקרניים כשמריח זעם באוויר ורואה את הרמוניה. הוא ניגש לכיוונה בלופוס, מייבב מעט בעצב מכריז שהוא שם ולא מתגנב עליה. הוא נשכב על בטנו על הרצפה ליד שולחנה.
"רוצה רצים צדים? מנקים ראש?"

"רצה רע, כואב." היא אומרת ומחווה לכיוון הרגל לרגע. "קרב היה גרוע" היא אומרת בגארו, נשמעת מתוסכלת.

"נכון" הוא פשוט מכריז בהסכמה. הוא שולך אף ומחפש משהו בפרווה שלו, הפרצוף שלו פשוט נקבר שם בפנים וכשמוציא אותו יש בפיו חטיף טובלרון סגור, הוא מניח על הספספל של הרמוניה "מתוק, הומידים, לשכוח מר?"

ברגע שהריח של השוקולד מגיע אל הרמוניה היא מרימה את הראש ונראית משמעותית מעודדת. היא מחליקה להומיד, יושבת על השולחן ומקלפת את העטיפה של החטיף. מיד לאחר מכן היא שוברת כמה משולשים ומושיטה לכיוון אכילס, מתחילה לאכול את החלק שאצלה. "תודה. טוב שהצלחנו למנוע שבירת רעלה לפחות"

חשכת מעמקים, שבדיוק סיים לטפח רוחות בתור משגיח, מגיע אליהם.
"היי", אומר להם בפשטות.

"שלום. מי אתה? משגיח?" הרמוניה שואלת בסקרנות וסורקת במבטה את הגארו הזר. היא שוברת חלק השוקולד ומציעה לו גם כן.

אכילס גם כן משתנה להומיד ולוקח ממה שהרמוניה מציע, הוא נראה שמח שזה עודד אותה.
"כן... זה אכן טוב" המבט שלו חוזר לעצב. הוא שומע את ראילנד ומביט בהרמוניה בציפייה אם תזמין אותו או לא.

<שכחתי לציין שהוא Native American>
הוא מקבל את השוקולד בחיוך ועונה לה:
"כן. אני ראילאנד צ'יסטיין, חשכת מעמקים, אארון קליאת' לאוקטנה משושלת המהלכים באפילה,
אלפא ללהקת סודות הדרכים הרצה אחרי הינשוף, חבר בספט ישראל ומשגיח בקיירן מקורות הכוח.
ועם מי הכבוד?"

"הרמוניה, רגבאש בוגרת לילדיה של גאיה, אומגה ללהקת מגני מגדל צדק וחברה בספט החל מהמוט. משגיחה חדשה בקיירן גם כן" היא מציגה את עצמה עם חיוך.

"אתם מדוכדכים מאוד", הוא מעיר
ואז אומר בעידוד: "ספרו מה קרה. אולי אוכל לעזור במשהו."

"ריצה שכמעט היתה בה שבירת רעלה אבל הנזק נמנע." הרמוניה אומרת וממשיכה לכרסם את השוקולד, עדיין עצבנית קצת.

"כמעט זה לא נחשב."
"אני כמעט פוסטרן אבל לא", מוסיף במרירות.
ואז: "יכולים לספר לי עוד על הריצה?"

אכילס נראה נושם עמוק ומנסה לדבר ברצינות עם הטון הילדותי שלו
"פאפא גדול אוקטנה נתן omen (סימן), בשמיים, גארו שהיו פה רצנו לבדוק, הוביל אותנו לערמת זבל גדולה אמר שדם שלו אבד באיזור, צפינו דרך האומברה וראינו טקס כלשהו של עלוקות דם. עשיתי הסחת דעת והתנקשתי במובילת הטקס ואז קרינוסים קפצו והחלו לטבוח בכל מה שעינם ראו, מלבד הרמוניה ואני. הרעלה נשברה שם ועד שחושיהם התאפסו, היה מאוחר מדי. בשביל לתקן אותה היה צריך לטבוח ב-5 בני אנוש כמו בזמני הטבח הגדול ולבצע עסקה עם פאפא גדול שישכיח את מאורעות הלילה הזה ממחשבותם של ה-3 שנשארו לאחר דילול, בינהם דמו ששלח אותנו אליה".

הוא נושם עמוק "ריצה לא טוב, הרבה טבח, הרגשתי שניצלו אותי ועכשיו קשה להבין את משמעות ה-Omen של פאפא גדול אוקטנה".

חשכת מעמקים נראה חד יותר ושואל את אכילס: "למה הכוונה ניצלו אותך?"
<יש רמז לדאגה בטון>

"אלה שהרגנו לא בני אדם, גולים. ידעתי שאין את המשאבים לתקן בלי לשבור רעלה. זה היה האופציה הטובה ביותר." היא מושכת בכתפיה. קל לראות שקשה לה עם זה אבל זאת הפעולה הנכונה בעיניה.

מאיפשהו מתחת לשיחים מגיחה שלשלאות מנופצות, בלופוס. "אוזניים חדות. שומעות סיפור מעניין. אל תתנו לי להפריע לכם." היא רובצת עם הראש על הכפות, מחכה לתשובה לשאלה של חשכת מעמקים.

בבירור קשה לו עם דבריה של הרמוניה אבל הוא לא אומר כלום בנושא. כמו ששלשלאות מנופצות ביקשה, אכילס ממשיך בשיחה ועונה לחשכת מעמקים. הוא נראה קצת לא בנוח לומר את מה שהוא אומר על אחרים, אבל בבירור הוא יותר פגוע ומחפש לשפוך עכשיו.
"פאפא אוקטנה דיבר איתי, רוח תהום דיברה איתי, רציתי מכיר חברים מקומיים רוחות, מבסס קשרים, לומד מידע. אלפא ריצה וא'ארון מכרסמת עשו אותי כלי תרגום רוחות. פגעו באמון שלי, שפת הרוח דבר קדוש, מדברים בפשטות אל רוחות מורכבות ומבקשים מבלי להבין, סוגרים עסקאות שלא יודעים אם כדאי או צריך. מדברים מאוד שפת רחוב, כבוד ומנחה למסתורין וקודש רוח לא בראשן. מרגיש פגעו בי, זלזול בעומק יחסים עם טוטם".

הרמוניה נראית שמחה לראות את שלשלאות מנופצות ומציעה לה גם שוקולד. "אני מקווה שהם ידברו עם אגאתון לגבי הבאר כמו שהצעתי." היא מושכת בכתפיה ולאחר רגע של מחשבה מוסיפה "לא היה לנו איך לעזור לגולים האלה. לאף אחד מאלה שהיו בריצה אין את הידע או היכולת לגבי איך והם היו בני אדם רגילים, לא בני דם אז זה היה סיכון רעלה."

"רגע, רגע. איזה גולים, איזה באר, איזה עלוקות?" היא עדיין בלופוס, ושפת הגוף שלה מראה סימפטיה לאכילס וחוסר שביעות רצון ממה שהוא מתאר. "מי אלפא ריצה?"

"ניקה. בטא מנצלת ההזדמנויות. " הרמוניה אומרת בזעף קל.

"ועשיתם מה? לפי מידע של פאפא אוקטנה, או דבר אחר?"

"לא מבין שאלה שלך" הוא נראה מעט מבולבל

"הנחש אוקטנה התגלה אלינו מחוץ לקיירן כשהיינו בו. כשהגענו אליו הוא נתן לנו משימה להציל בת דם אבודה לשבט שעלוקות חטפו" הרמוניה מסבירה ששלשלאות מנופצות.