21.03 Double Uktena Mode

אכילס מחפש את ראילנד במטרה לשוחח עם חבר משותף פוטנציאלית

הוא מוצא את ראילאנד שבדיוק סיים לטפל ברוח של קרפדה.
למראה אכילס נראה שהוא חש הקלה מסויימת.
"היי אח, מה נשמע?"

"מתרגש גדול אח. היום הולכים לדבר עם חבר. רוח תהום פעם סיפרתי אמרנו נלך. בא?" הוא מקשקש בזנבו בלופוס וכורע קדימה בהתרגשות.

"ברור, רק לפני שנלך אני צריך לדעת יותר למה לצפות, איזו מנחה להביא ואיפה הוא נמצא."

"מממ" הוא מגרד בראשו עם הכפה "לא מכיר שם מקום. קרוב לרוח זבל גדול, רצים קצת. סיפור מנחה טוב. פעם אחרונה דיברנו, אמר בודד, לא שמע סיפור זמן רב. לא יודע הרבה על רוח, רוצה לומד עכשיו. קוראים אותו 'מי הדרכים', הסכים נהיה חברים, פעם גוף היה לו, היום אין. מוצאים אותו בבאר".

"טוב. סיפורים יש. אפשר ללכת."

והשניים עושים דרכם אל חירייה באומברה, במידה ולא השתנה דבר, ערמת זבל גדולה באיזור וקרוב אליה ישנה באר ישנה, אכילס מוביל את ראילנד לשם. הוא מניח את הכפה שלו על דופן הבאר הפנימית, הוא נושם עמוק ומתרכז כאילו מתחיל מעין מדיטציה. הוא מנסה להרגיש חלק מהרוח שבה נוגע. הוא ממש לוחש לעצמו מילים שאלא אם כן ראילנד ינסה להאזין, הוא לא יישמע אותן. הוא עוצם עיניו ודמעה זולגת משם לאורך פרוותו ונופלת מן טופר הכפה שלו לבאר.

"שלום חבר, חזרתי, אכילס. מרגיש כאב שלך בבדידות 'מי דרכים' (הדמעה זולגת מעינו), הבאתי חבר, סיפור מספרים לך וחברה נותנים, אנא התגלו אלינו" במהלך הריכוז שלו הוא מפעיל create element בשביל ליצור רוח שתישא את מילותיו מטה לתהום הבאר ולאוזני הרוח.

האדמה מעט רועדת, מעין רטט עדין ביותר שקשה להבחין בו אם לא שמים לב ממש
ממעמקי הבאר אפשר לשמוע ''ש...אללוום אאאאכילללס..... שששתיים באו היוווםםם'' הקול מהדהד ממעמקים,  הסוווד שהייה כאן אייינננוו... האם באאתם לבנות?'' המילה האחרונה נשמעת עם תקווה מסוימת

אכילס מביט בראילנד ופונה לרוח הפעם בקול "אולי אפשר. מה רוצה בונים? שתיים אנחנו? או שתיים אחרים?"

הוא כן מתאמץ לשמוע מה אכילס אומר בשקט לעצמו

'אתם... אתם... נחש הבוץ סיפר לי על האוקטנה.... אתם עזרתם לילדה לזכור?''

"הילדה? מירה מדם האוקטנה?"

''כןןןן'' היא אומרת בקול עם הד ''אנייי לא ידעתיי את שמממהה''

הוא מסתכל על ראילנד בתקווה שעזר לה לזכור ויוכל לפרט

"אני לא יודע לגבי לזכור אבל היא מקבלת מקלט ומחסה. משפחה."

"ביית... זה טוב...." אומרת הרוח

"אתה ונחש בוץ חברים?"

''כן... '' יש הד, לא עמוק אך מעט עצוב וחלול ''פעם דיברנו יותר... היום אנחנו פחות מדברים, הגוף שלי... לא מה שהיה פעם''

"איזה גוף פעם היה?" הוא מתיישב בסקרנות ונינוחות

''אווו... שם [ויש רעד קל של אדמה, יותר כמו פלאפון מזמזם בעוצמתו בכוון המדובר] הייתה האש שתמיד בערה,
ושם היה מקום ללינת אורחים ושםםם.... היה בית של מועצת הכפר ושששם הנשים נפגשו בזמן שהבעלים היו הרחחחק ושם... היה משכן הגמלים... וששם.... שם היה ... אני לא זוכרת כל כך כבר... היה שם... שם היה בית חשוב שתחתיו הסתתר הסוד ו... היה גם מסגד אך אני לא זוכרת ... היכן והיה גם מקום לנוודים שבאו לשבת כאן... היה גם מקדששש... היה הרבה בעבר''

אכילס מציץ לפיזי למקומות שהוא מסמן והוא גם היה בפיזי באיזור, גם שם אין כלום עכשיו? או שיש דברים/הריסות כלשהן?

סליחה העיקוב, יש מאוד מעט הריסות, הרוב קבור בתוך האדמה או כבר לא שם