5.4 כנראה בקיירן, שלשלאות מנופצות ומפתח צינורות בום

בהמשך לפגישה ברביעי בצפת, שלשלאות מנופצות קובעת עם מפתח צינורות בום פגישה איפה שהוא יכול להגיע, עם עדיפות לקיירן.

יגיע לשטח הקיירן, הוא ירוץ לשם בצורת הזאב שלו.
עכשו כשאין בגדים ושריון שמכסים על כך ניתן לראות בבירור פציעה חדשה כסופה וארוכה יותר מכל צלקת אחרת. היא מתחילה כשריטה עמוקה בכפה מכוסה המתכת שלו ונמשכת לאורך החזה ופולחת לאורך הכפה הימנית והכסופה שלו
מצבו טוב יותר. הוא יעבור את כל הבדיקות הנחוצות ויתיישב לצד איפה ששלשלאות מנופצות עובדת

היא נראית מרוכזת מאוד בשתילים של ערבות בוכיות שמפוזרים בחורשה עתידית ליד התעלה של השפמנונים. "אתה נראה פחות כאילו הייתה לך היתקלות עם בלנדר." היא אומרת במקום שלום. "מרגיש יותר טוב גם?"

הוא מהנהן קלות מאוד לחיוב "רעב לנקמה" הוא אומר קצרות ומתחיל לרחרח את הערבות הבוכיות מחפש מזיקים או עשבים שוטים או רוחות קטנות שאולי לא אמורות להיות שם מצביע על כאלה אם מוצא אותן "אבל כאן בשביל לשמוע ולייעץ"

היא בבירור רוצה לשאול יותר אבל מחכה, לכרגע. הערבות חפות ממזיקים או עשבים שוטים, כנראה תוצאה של עבודת הבוקר. "אז קול הזעם. לפי מה שהוא סיפר לי, ואין לי סיבה לפקפק בגרסה שלו, הוא יצא לריצה עם ניקה ומנצלת ההזדמנויות כדי לטהר אותה מהקעקוע שנדבק אליה, אותו אחד שעבר אליו. הם נכנסו - לתודעה שלה?" נשמע שהחלק הזה לא היה לגמרי ברור לה, "בהנחיה של ערמת הזבל הגדולה, ונלחמו שם בנגע של התולע. במהלך הקרב שלושתם נפלו לפרנזי. ניקה ומנצלת ההזדמנויות הצליחו להשתלט על עצמן ולצאת מזה לבד, וקול הזעם - הוא לא הצליח, או לא ניסה, ושתיהן ניסו להכניע אותו ובמקום זה הוא הרג את שתיהן, ויצא מטונף בתולע ועם הקעקוע הזה עליו ודם של שתי גארו על הידיים. החינוך שלי אומר שגארו עם כבוד לא היה חוזר מריצה כזו, הוא היה הולך ומוצא איזה תולע להתאבד עליו. אבל הוא חזר, ולאבד עוד גארו על המצב הזה, אם סופרוסין יכול לפטור אותו מהמעקב של הקוסמים, נראה מיותר בשלב הזה. אבל לתת לו ללכת בלי השלכות, אי אפשר."

הוא מהנהן "שירות דוב" הוא יאמר לפני שיתחיל להשתנות באיטיות. ניראה שהוא לרגע מתאמץ להתעלם מהכאב ואז מתרכז בנקודה מסויימת כשמפעיל את המתנה הרלוונטית.
"יצא לי לצאת למסע כזה בעבר וגם אני עמדתי לבסוף תפרים מול תפרים שן מול שן ומחשבה מול מחשבה כנגד נגע תולע שהיה בנפשי. זה היה מסע מסוכן ולא צפוי שבעבותיו שלג אפור ספג לתוכו מעט מהידע הרב שיש לי בתחומים רבים" (לקח את הג'ק אוף אול טריידס לעונה) הוא חושב מעט "הוא אמר דברים נוספים על הקרב? מה היו ההכנות שעשו למסע הזה? האם הבינו את מידת הסכנה שבכניסה משוטפת לנפש של גארו?" ניראה שיש לו עוד מספר שאלות אך כרגע הוא עוצר ומאזין

"הם אפילו לא ביקשו מתאורג שיבחן את הקעקוע ויגיד להם מה ההשפעה שלו ואיך להתמודד איתו." היא אומרת בגועל קל. "מנצלת ההזדמנויות ידעה לא להכנס לבאון ככה, אבל היא חטאה לשם המעשה שלה ולא עשתה שום שימוש באפשרויות שעמדו לרשותה מחברי הספט, לא ביקשה עזרה או מידע. אתה מכיר את מסדר הקראקן, וראית שסופרוסין זיהה הרבה לגבי הקעקוע רק במבט וסריקה שטחית. הם יצאו לריצה שלושה א'הרונים, והסתמכו, אני מנחשת, על ההבנה של ניקה ברוחות. היא אמנם ירח מלא - הייתה, לפחות - אבל נוקמות שחורות בדרך כלל מקבלות חינוך די נרחב בענייני אומברה, בכל מולד ירח. בכל הכנות, אני מוכנה לחתום לך שלא היה להם מושג מה הם עושים."

הוא מהנהן "מי הייתה מובילת הריצה? הם בבירור חטאו לקוד החוכמה בצורה בא פעלו, לא ניצלו את הידע והיכולות שיש לספט להציע. והגיעו ככל הנראה לא מוכנים למה שהיה עליהם להילחם בו, על אף שיכלו לבצע עוד הכנות לפני שצללו לתוך נפשה של מנצלת ההזדמנויות." הוא עוצר לרגע "ניראה שאת מאמינה שקול הזעם חטא גם בקוד הכבוד בכך שבחר לחזור על אף הבושה העצומה שבמעשיו. הפרנזי שאחז בו היה טראל?"

"אני...חושבת שניקה הובילה? היא הייתה הבוגרת ביניהם. הם התייעצו עם העכברוש ששלח אותם לערמת הזבל הגדולה ששלחה אותם הלאה. ולא, זה לא היה ת'ראל. איכשהו אם הוא היה תחת אחיזת התולע זה היה פחות גרוע, אבל הוא...נתן לעצמו להיסחף בפרנזי שהייתה לו אולי היכולת לצאת ממנו, במאמץ. אני לא יודעת אם הוא ניסה. הוא אמר שניקה ומנצלת ההזדמנויות הצליחו לשחרר את עצמן מהפרנזי שאחז בהן. הוא סמך על אחרים שיפתרו את הבעיות שלו ובכך היה נטל עליהן. מצד שני, וברמה הכי קרה וגועלית, אם שתי א'הרוניות שאחת מהן בוגרת לא עמדו בפני א'הרון צעיר אחד, אולי המחדל שלו עקר חולשה סמויה מהאומה. ועדיין, הם רצו בלי חוכמה, בלי כבוד, בוודאי בלי תהילה."

מפתח צינורות ניראה מעט מהורהר מהאמירה האחת לפני האחרונה אך לבסוף לא מגיב עליה.
"את רוצה לתת לו הזדמנות להוכיח שהוא אולי עוד ראוי להיות חלק מהאומה או שאתה מאמינה שאין לו מקום בין אלו שניתן לקרוא להם אחים?"

היא נאנחת. "אני לא יודעת. הוא חבר ספט כבר כמה, חודשיים וחצי? שלושה? לא שמעתי עליו הרבה טוב בזמן הזה. הוא התלהק ונפרד מלהקה, הגיע כביכול להשגיח כל גארו אחר שנהרג בינתיים, והצליח לחסל חברת להקה שלו על טמטום. אני עוד לא יודעת מה האלפא שלו חושבת על זה, אולי היא הרגה אותו בין שבוע שעבר לעכשיו וחסכה לי את ההתלבטות." היא אומרת את זה בטון שמבהיר שהיא לא באמת חושבת שזה קרה. "אני כן ארצה לשמוע מה הדעה שלה. אם היא מוכנה להמשיך לרוץ איתו, ומוכנה לתת לו הזדמנות, אז אולי. חרמש דמים התנדב לחנך אותו מחדש בדרכי הפנריר, אם יהיה צורך."

אחרי עוד רגע של מחשבה עמוקה היא נדה בראש. "הוא צעיר וטיפש ורץ אחרי אנשים שלא יותר חכמים ממנו. סכנה לעצמו ולאחרים. אולי נטל, אם ככה זה יימשך. אבל לדחות אותו מחברת הגארו יביא לתוצאה ההפוכה מהרצוי. הוא אחד מאלה שאם לא ישימו עליו עין צמודה הוא ייפול לפני שימות, וייקח איתו אחרים לפני שנפטור את עצמנו מעונשו. כלי חימר לא מאוד מסוגנן ושביר. אבל אולי אם נעביר אותו באש הנכונה עוד יצא ממנו משהו."

מפתח צינורות מהנהן "חרמש דמים פנריר טוב. לא רואה איתי עין בעין על הרבה דברים אבל יהיה מחנך טוב. בראש שלי ישבו האופציות של מוות או ריצת חורף. הוא כשל, הרג חברות ספט, ולא מראה שהוא בדרך מתכוון לגדול או לשנות כיוון. מצד שני אם יתחנך אצל חרמש דמים יהיה תחת השגחה צמודה שלך וחינוך שמרני וטוב של השבט שלו אם יכשל בלהתחנך אצלכם מקומו היחיד יהיה בגבעות יחד עם הפלאק (המחנה של אלה שלא ראויים להיקרא צעירים בשבט המכרסמים לבחירתך אם דימםנה מכירה אותם) שהחל להצתבר סביב חיפה או מוות"

"הן לא חברות ספט." היא מתקנת בטון נייטרלי. "והוא כן. אם גם הוא לא היה, הייתי בועטת אותו חזרה לגרמניה ושהם יתמודדו איתו, אבל הוא כן. וחשבתי על ריצת חורף, זה היה הדבר הראשון שעבר לי בראש - אבל אני לא סומכת עליו. הוא היה אמור לחשוב על זה לבד, וזה מצביע על פגם עמוק בחינוך שלו. אם נשחרר אותו, הצד השני עלול לראות בו פרס יקר שיוכלו להשתמש בו נגדנו אחר כך. ואם נהרוג אותו, אז מה? איבדנו שלושה גארו במחיר שניים? מבצע גרוע מאוד." היא נאנחת. "אני כל כך כועסת. כל כך. אם הייתי חושבת שלפשוט לו את העור ולהשאיר אותו להתייבש בשמש היה עוזר, הייתי מתחילה מזה. אבל הוא לא מבין ואני לא בטוחה אם הוא אי פעם יבין. ייתכן שאני אציע לו בחירה, בין ריצת חורף לחינוך מחדש."

הוא מהנהן "רחום מצידך אבל נשמע כמו הדבר הנכון"

"אחרי שבועיים אצלנו ייתכן שהוא יעדיף ריצת חורף. אני לא אעצור אותו במקרה כזה." היא אומרת ברצינות תהומית.

"המתחיל במעשה אומרים לו סתום ותסיים" הוא אומר ומחייך מעט "או משהו בסגנון"

"אם הוא יעדיף למות על פני לנסות להיות גארו שראוי למתנות שגאיה נתנה לו, לא מגיע לו לחיות וחבל על הזמן שנשקיע בו."

"השותל ברינה היה אומר שגור שלא העדיף לפחות לקצת זמן את מותו לפני שלמד לחיות את גאיה לא יחיה טוב לעולם. ומחנך שמייכל מוות לגורו עשוי לדחוף אותו לשם מבלי משים.
הוא ידע לגזום ולטפח כל אחד מאיתנו לפני ששלח אותנו לדרכנו כצעירים. גם את הקשים, הטיפשים, הגרועים והחולים. כולם גדלו והפכו לבוגרים. או מתו בדרך. אני מקווה שהוא ילמד מכם ויצליח לאמץ לליבו את החוכמה שצבורה בלהקה שלך" ניראה שהוא אומר את הדברים בכנות רבה ובכובד ראש. כשהוא אומר את השם השותל ברינה המילים עוטות לפחות עבור רובין נופח חשוב השווה לחשיבות בא הוא אומר את שמה של סבתא לאריסה

"מאיפה שאני ישבתי, לרצות למות לתקופה ואז לגלות מחדש את הסיבות לחיות זה חלק מאוד חשוב בחינוך. אני רק יכולה לקוות שנמצא אצלנו את אותה הסבלנות והחוכמה שהראו כלפי בחינוך שלי, בעקירה של הרגלים רעים ומחשבה שגויה ושתילה של דברים טובים ונכונים יותר."

הוא מחיך שוב ומהנהן "טוב." הוא אומר בהחלטיות משהו "מצאתי את המיקר של מחלקה ראשונה בכל הנוגע לטקס הטיהור שהוא התחיל לפתח אולי תוך כמה ירחים מעכשיו נוכל לומר שפיתחנו טקס טיהור מיויד בישראל" הוא אומר וקם ממתין לראות אם יש עוד משהו ששלשלאות מנופצות רוצה לדון בו

לוקח לה כמה שניות לפענח מה הוא אומר, ואז היא מחייכת. "נשמע טוב. בהצלחה, אם אתה צריך עזרה אנחנו כאן. ותודה על העזרה." לא נראה שיש משהו נוסף.