יום שבת, 11.4 חשכת מעמקים ומפתח צינורות

יללה בכניסה לטריטוריית מטרופולין:
"חשכת מעמקים הגיע למפתח צינורות."

יגיע ללוות אותך בלופוס, ניראה שיש המון חשמל סטטי בפרווה שלו ע"פ שפת גוף ניראה מאוד מרוצה שבאו לבקר ויביא את השקית הקבועה של לחם מלח ומים לקבלת פנים

הפעם, חשכת מעמקים הביא עמו שקית של קפה שחור קלוי שנטחן בעבודת יד.
כשמגיעים למקום שיחה הוא אומר: "באתי לראות מה שלומך ואיך אתה מרגיש
אחרי המשפט."

"ממשיך מבחן בכירות. פגשתי את סבתא לריסה בחלום. מסיים עבודה מחלקה ראשונה התחיל" הוא אומר תוך כדי שהוא מחכך את צידו בחיבה "בו. תראה מה מצאתי" הוא אומר מתחיל לרוץ לכיוון העיר

"אני מת שתהיה בכיר כבר. אהיה הראשון לתמוך בך.", הוא אומר ורץ אחריו.

מפתח צינורות מוביל למבנה שבהחלט כמעט גמור ובו ספר גדול ועבה עליו כתוב "תזה על טיהור. סמי מחלקה ראשונה שפירא"
"אחד מהמייסדים המקוריים של מטרופולין כמעט וסיים לפני מותו טקס שהיה אמור לייצר טקס טיהור חזק יותר"

חשכת מעמקים מעיין בספר בסקרנות.
אפשר לראות את המחשבות בראש שלו עובדות שעות נוספות (אפילו יותר מבדרך כלל) תוך כדי הקריאה.

ניראה מעיון קצר (הספר עבה מאוד) שמדובר במחקר על אספקטים שונים שבין טקסי הטיהור של שבטים שונים
"מחחקה ראשונה לפני מותו היה מאוד קרוב לפריצת דרך. ועכשיו החלק הראשון שאני עושה הוא לעשוק ביצירת סביבה עירונית שתעשה חיים קשים לתולע"

"אם ככה, נראה לי שטקס צמיחה שלימד אותי גרינפינגרז בזמנו יכול לסייע בזה...
ולגבי הספר, אולי אלמנטים מטקס הטיהור של הבאנייפ יוכלו להמשיך את מה שמחלקה ראשונה התחיל..."

"טקס הצמיחה יוכל לעזור ביצירת שדרת העצים שאני בטריטוריה" הוא אומר והראש שלו מזדקף "אני באמת צריך לשמוע איזה עץ יתאים לשבט האוקטנה"

"יש עץ שנקרא Ceiba שגדל באזורים יחסית טרופיים באמריקה - למשל מקסיקו, הקאריביים וארגנטינה. קיים גם במערב אפריקה.
הוא גם העץ הלאומי של גוואטאמאלה. בשפת המאיה הוא נקרא Mopan. לפי הסימבוליקה הוא כמו "עץ העולם" שמקשר בין העולם
התחתון לבין האמצע (איפה שאנחנו) ועד השמיים."

"הוא מסוגל לחיות בישראל? או אולי יש לו אח שיוכל לחיות בפיזי ולהוות קשר בין שני המימדים?"

"אני באמת לא יודע. לא נראה לי שמישהו ניסה להביא אותו לגידול פה בארץ. או לפחות לא שאני יודע.
אשתדל לחפש עץ בסגנון שיתאים לאקלים בארץ אבל אני לא מבטיח הצלחה."
ואז בשינוי נושא: "אחת הסיבות שהגעתי, מלבד ביקור חברי, היא בעקבות המשפט שלך.
הוא הזכיר לי סיפור שנפוץ בשבט אוקטנה ובאתי לספר לך אותו, אם תרצה, למרות שאני לא גאליארד."

בשנייה שראילנד אומר שיש לו סיפור רובין ניראה קשוב ומתוח, צמה ללמוד

"לפני מאות רבות של שנים, באדמות הטהורות, שני ציידים הלכו ביער. לכל אחד מהם היה באן: לאחד אסור היה לאכול בשר צבי ולשני אסור היה לאכול בשר סנאי.
הם לקחו על עצמם את הבאנים הללו כבר לפני שנים רבות, לאחר חניכה, כי זה המסר שקיבלו מהרוחות וכך הרגישו לנכון. אינטואיטיבית.
הם שוטטו ביער ימים רבים וכל מה שהם מצאו לאכול היה סנאים. רק הצייד שיכול היה לאכול סנאים אכן עשה זאת ואילו הצייד השני גווע ברעב.
הצייד הראשון, שצלה את הסנאים ויכל לאכול הרגיש חמלה על חברו הרעב.
- קח. כדאי שתאכל משהו.
- אסור לי. טוטם הסנאי יעניש אותי בדרך מחרידה.
- זאת רק אמונה תפלה. עדיף שתאכל היום, תבצע טקס התנצלות ומחר תחזור להימנע מסנאים.
הצייד השני הרגיש בכל תא בגוף שלו שאסור לו לאכול את הסנאי אבל הוא אכל בכל זאת.
באמצע הלילה, הוא התעורר כשהוא צורח בייסורים מכאבי תופת. הצייד הראשון רץ אליו בפאניקה וראה איך
הרגליים של חברו התחברו יחד ויצרו זנב ארוך וגופו החל להפוך לקשקשי נחש. הוא בכה והתחנן לרחמי הרוחות בכלל
והסנאי בפרט אבל כלום לא עזר. הצייד הראשון צפה בחוסר אונים בחברו אשר הופך לאט ובסבל לנחש גדול ולאחר מכן הוא
הזדחל אל תוך היער.
הלקח - למרות הנסיבות והאנשים סביבך, האינטואיציה שלך לא טועה. תבטח בה ותבטח בעצמך."

מפתח צינורות מהנהן בתודה "אם הייתי מציב בפניך את הבחירה, מות מתת תזונה ביסורי רעב מתמשכים, או תהפוך לנחש ביסורים גדולים וחיה עוד ימים רבים עבור גאיה."הוא עוצר לרגע ומחייך במעט ערמומיות "במה היית בוחר?"

"במה שטוב לגאיה. נקודת המוצא שלי גארו כך שיש לי חובה כלפיה. אם אני מת אני לא יכול למלא אותה.
אם אני בוחר מראש להפוך לנחש אני אמנם אאבד את המודעות העצמית שלי אבל אוכל להמשיך לשרת אותה.
ואתה?"

הוא מחייך "להמשיך לחיות. אני הולך עם נחש"

"יצא לך לשמוע את הסיפור שלי במוט האחרון על הקרב נגד פודה החובות?"

"לצערי לא" אך ניראה שהוא מוכן להקשיב לו באותה הקשבה דרוכה

"חבל שעשיתי את זה במעגל הסיפורים ולא בשיעור כמו שצריך... אבל מילא.
מעשה שהיה - כך היה:
אנחנו מדברים על התיגר על מעמד ראשון האארונים של הספט.
לא תכננתי את האסטרטגיה שלי לבד אלא ביחד עם אכילס ופרי הרוח.
לפני הקרב לא באמת הכרתי את פודה החובות ולא ידעתי עליו דבר וחצי דבר. אבל ידעתי שמצופה ממני לנצח בתיגר הזה.
ביססתי את ההנחות שלי על הכרות עם שבט מהלכי הזכוכית והתבוננות כללית בפודה החובות, סגנון דיבורו, לבושו, שפת גופו והציוד שהוא נושא עמו.
הנחתי שהוא חזק, חכם ומנוסה ממני. מה גם שמהלכי הזכוכית ידועים ביכולות ובכלים היצירתיים והפרקטיים שלהם ודרכי העולם המודרני.
גם הנחתי שהוא לא יודע שזו נקודת המוצא שלי.
הנחתי שהוא יודע על מתנת האוקטנה Shroud ויביא עמו אמצעי ראייה מלאכותי שיאפשר לו לראות בחושך המוחלט, וזה בנוסף לחוש השמיעה והריח המפותחים של הגארו. הנחתי גם שהוא יעדיף לשמור מרחק ולתקוף אותי מטווח, לנצל את העובדה שאינני לוחם טווח רחוק. הנחה הגיונית בהתחשב בכך שהוא יכול להוריד אותי לפני שאגיע אליו.
הייתי צריך לדאוג לתקוף אותו מכיוון בלתי צפוי.
באמצעות רוחות משפחתי - החשכה, שהיא לא רק בחושך פיזי כמו הShroud אלא הסתרה ומיסוך מגורמים בלתי רצויים - נחסמו חושי הראייה והשמיעה של פודה החובות. מבעוד מועד דאגתי למלא את הרחבה בזבל ולהתפלש בריח שלו - טריק קטן בהשראת שבט מכרסמי העצמות, על מנת לנגוד את חוש הריח שלו.
נוסף על כך, ניצלתי את זעמו הרב של מולד האארון באמצעות עסקה עם לון שתגרום לו להכנס לפרנזי יותר בקלות.
למרות כל זה, ידעתי שאני צריך לנקוט בעוד אמצעים כדי לבלבל את פודה החובות. ולכן כאשר התקדמתי אליו עשיתי זאת בזיג-זג.
ההלם מהרימון שירה לעברי עיכב אותי לרגע אבל לא מספיק. תקפתי מאחורה ומהצדדים - כיוונים בלתי צפויים. נעצתי בגבו את טפריי בעזרת מתנה שלמדתי מרוח דבורה.
הדבר הקשה עליו. בנוסף, המוכנות שלי לקראתו הרתיחה אותו. מכאן והלאה - הדרך לפרנזי הייתה קצרה."

רובין מחייך "אארון אינו נמדד רק בשריריו המתוחים ובטפריו המושחזים. אארון נמדד גם חוכמתו כנגד אויב וערמומיותו בעת קרב." הוא עוצר לרגע "מצטער שלא הייתי שם כדי לראות. נשמע שפספסתי הצגת יכולות מרשימה"

"תודה. כן, בייחוד אארונים לשבט שלי נמדדים בזה. אם כי החלק של הזבל הוא זה שאני הכי מתגאה בו.
בתור ילד נהגתי לחיות בעיקר משאריות שמצאתי בפחי אשפה. אני יודע בוודאות שאם לא הייתי של האוקטנה
הייתי של העכברוש. אתם, מכרסמי העצמות, נבונים ברמה בלתי רגילה."
פאוזה קטנה
"בכל מקרה, גשם קיצי קרא עליי תיגר לפני המוט והביס אותי. לא מצאתי לנכון להתכונן מראש
כפי שעשיתי עם פודה החובות. האמת שרציתי מאוד שהוא יביס אותי ונלחמתי בו עם כל מה שיכולתי
כי אחרת לא הייתי מפגין כלפיו את הכבוד שמגיע לו. לא הקלתי עליו אבל הוא לוחם גדול."

מפתח צינורות מהנהן ומחייך "המשפחה מקבלת כל חבר רשמי או לא רשמי בחיבוק חם. תצטרף למדורות שלנו. אכילס כבר שם ופרי הרוח גם כן"