נתן מחפש את קומביה ב25.4

נתן מסתובב לו בקיירן עם מטריה, מחכה לשמוע קול שירה או להריח פנקיק טעים.

האוויר צונן. טיפות דקות מטופפות על המטרייה. האור רך, כי זו שעת בוקר מוקדמת, כי אתה לא ציינת שעה אז אני החלטתי.
הוא מוצא את קאסידי מטיילת בגבולות הקיירן. היא לבושה בג'ינס וקפוצ'ון שתחתיו מציצה חולצת פלנל אדומה, ולא נראה שהגשם מפריע לה כלל. היא שרה את you've got a friend in me מצעצוע של סיפור.
הממ.
זה חדש.

"צריכה מטרייה?" נתן שואל בחיוך ושם את המטרייה שלו מעליה, מגן עליה מפני הגשם הקר.

( הווווווו )

"אתה צוחק? סוף סוף לא חם פה כמו גיהינום. גם אם היה שלג לא הייתי מתחבאת." היא אומרת בשעשוע, ומחבקת אותו. "so, what's up?"

עכבר לבן עם נקודה שחורה על האף יושב מתחת לכמה עלים רחבים וצופה בהם. מסיבה שאינה ברורה, הוא לא בורח מהשניים.

"לי יש מספיק טיפות בחיים שלי," נתן אומר ונראה משועשע מידיי. "את לא יכולה להאשים אותי שאני מנסה להסתתר. חוץ מזה שלא כזה חם פה."

לא נראה שהיא מבינה את הבדיחה על הטיפות.
"בטח חם, וגם יבש. הכל חול." היא אומרת בצער. "כשיורד גשם לפחות יש... מממ... שיט, שכחתי את המילה הזאת. איך אומרים בעברית mud?"

"בוץ." נתן אומר ומוריד את המטריה. "אבל מה יש לאהוב בבוץ?"

העכבר צופה בהם, מגרד לעצמו את האוזן עם הרגל האחורית.

"מממ... הוא נדבק פחות, הוא קריר יותר, יותר כיף להתגלגל בו, והוא בעיקר עושה תחושה של כזה... בית."

"את צריכה ללכת לים המלח. יש שם בוץ נעים כל הזמן. והוא כזה... בריא."

לא ברור איזה חלק במשפט מבלבל אותה יותר.
"מה זה אומר?"

"הוא עוזר לעור או משהו..." נתן אומר ונראה שהוא חושב על כך בעצמו. "בכל מקרה בוץ נעים כל השנה. לא בוץ מגעיל."

"אוקיי, אבל מה זה אומר ים המלח?"

"זה ים שהמים שלו ממש מלוחים. הרבה יותר מבים רגיל, וכולם צפים בים הזה. אי אפשר לטבוע. כל המלח שלנו מגיע לשם." נתן מתחיל להסביר, ונשמע מעט מתלהב. "זה בדרום. וזה המקום הכי נמוך בעולם!"