30.6, בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה

פרי הרוח עוסקת בעבודות גינון בניצוחה של שומרת האדמות. בעוד שבדרך כלל היא עובדת בשמחה, תוך פיזום מנגינות עליזות, בשבוע האחרון נראה שהיא די מדוכדכת.

שלשלאות מנופצות עובדת כרגיל, לא נראה שהיא מוטרדת מהדכדוך של פרי הרוח מאוד, אבל היא פתוחה לשיחה אם יש רצון וצורך. היא כן הולכת דווקא לנושא היותר...מעניין. "אגב - הייצוג של הטוטם שלכם, הוא השתקם כבר?"

"עדיין לא." פרי הרוח אומרת. זה בבירור אחד הנושאים שטורדים את שלוותה.

"אני מקווה שהוא יחזור בקרוב. אל תכעסי מדי על אכילס, זו לא הייתה לגמרי אשמתו. היו שם רוחות שהגבירו את הזעם של כולנו." היא מסמנת שלילה בתנועה קצרה, "ואת זוכרת מה קרה בפעם האחרונה שמטיס נפל לזעם בציפורני התולע. לפחות הנמר היה יותר קרוב אליו משאר חברי הריצה."

"כן, עדיף ככה. הנמר יחזור כשיחזור." היא מסכימה. "אכילס יתנצל בפניו, ואני מקווה שיהיה בסדר."

"אני מקווה שהוא יהיה סלחן. זה היה מקרה חירום לא צפוי."

פרי הרוח מהנהנת ואומרת "אני שמחה שלא נפגעתם." היא נראית מעט יותר מעודדת עכשיו.

"זו הייתה ריצה קצת מאתגרת, עם איך שאכילס נלחם, אני מודה שאני די שמחה שהיינו צריכים להתמודד רק עם האויב ולא איתו."

"הוא לוחם מצוין." פרי הרוח אומרת, ונראה שהיא מהססת לרגע לפני שהיא מוסיפה "אבל הוא יכול להיות... בלתי צפוי לפעמים."

"האם מישהו מאיתנו באמת צפוי אי פעם?" היא עונה-שואלת בפילוסופיות. "הוא מטיס, אוקטנה וא'הרון, כל אחד מהדברים האלה בא עם מוניטין של אי צפיות."

"...יש בזה משהו. יש דברים שהוא צריך לעבוד עליהם, כמו כולנו. אבל הוא מנסה, והוא משתפר."

"הוא גארו בסדר גמור." ה'יחסית למטיס ואוקטנה' תלוי באוויר באותיות של עשן אבל לא נאמר. "תשמעי - אם אתם צריכים עזרה בטריטוריה או משהו החודש, תגידי? אתם בהרכב...חלקי, אחרי הכל."

פרי הרוח חושבת על זה לכמה רגעים. "כרגע לא, תודה. אבל צפוי לנו קרב גדול בטריטוריה בעתיד הקרוב שנצטרך בו עזרה. אנחנו פשוט לא יודעים בדיוק מתי. אולי אנדרדוג סיפר לך על הסקראגים?"

"כן, קצת. ניסו להתקיף את הטריטוריה שלכם, כשהוא עוד רץ איתכם." היא מהנהנת. "כשיהיה צורך, נשמח לעזור אם נוכל."

"תודה. כרגע הם כלואים, אבל הם צפויים להשתחרר ולתקוף בקרוב." אומרת פרי הרוח. "מה איתך? את צריכה עזרה במשהו?"

"אני בסך הכל בסדר. עסוקה עם בית היתומים, והקיירן, והטריטוריה והכל. אין רגע דל." היא נשמעת די מרוצה מזה בסך הכל.

"מה שלום הילדים?"

"מתרגלים לשגרה חדשה. סך הכל בסדר, יש לנו בן דם משוודיה שהשתלט על העניינים, ועזרה מכל מיני כיוונים לא צפויים."