23.7.2020 - זכריני וסקטץ'

בערב סקטץ' תחפש את זכריני. היכן היא תמצא אותה

איפשהו קרוב לקיירן אבל לא ממש בטוחו, שעונה על עץ. יש ליידה קערה קטנה ממשהו שנראה באופן חשוד כמו עצם. הקערה מכילה נוזל אדם בו זכריני טובלת מדי פעם עט נובע שבקצה השני שלו יש משהו שנראה כמו איזמל חד וגס. נראה שהיא מציירת משהו במחברת כרוכה עור. הבגדים שלה, מכף רגל ועד ראש, בצבע אינדיגו.

"הי זכריני" היא תגיד עם חיוך קטן ותתקרב

"מה קורה?"

..."כרגע? לא הרבה." היא טובלת את העט בקערה, נראה שנגמר הצבע האדום. היא מסובבת את העט ככה שכרגע הצד האיזמלי מופנה אל הייד שלה, וחותכת איתו את כף הייד בדיוק מופתי. דם מטפטף בקערה. היא מסובבת שוב את העט, טובלת בדם וממשיכה לצייר.

"מה את מכינה?"

"את מזור. הכאב עוזר להעביר את התחושה נכון" היא טובלת את העט בדם שוב וממשיכה בסרטוט

"הגיוני." היא תגיד ותתיישב לידה
"גם סימבולי שאת משתמשת בדם שלך. זה מראה עד כמה אתן הייתן קשורות."

היא מחייכת ומהנהנת. ".. אנחנו עדיין קרובות".

"וכנראה שתמשיכו להיות קרובות" היא תגיד ותסתכל למעלה

"כבר כמה זמן הכרת אותה? אני חייבת להודות שלא כל יום יצא לי לראות כזה חיבור בין גארו לרוח."