10.8, עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ

בגבול הטריטוריה של רודפי האופק, באומברה, מייללת זאבה בעלת פרווה עבותה בצבעי חום-שחור עם כתם לבן על החזה. על רגליה האחוריות יש צלקות של כוויות חום וקור, והיא נושאת בפיה שפן סלע שמנמן. פרי הרוח באה לבקר!

הטריטוריה נמצאת במושב אזור, סמוך לחולון. היא תחומה בארבעה כבישים ראשיים, אבל היישוב עצמו מוקף בשדות. נוצר כך מן שילוב של עיר ושל בר. 
עמק השווה מגיעה לברך את פרי הרוח בכניסה. בהתחלה היא מרחרחת אותה כזאבה קטנה ואפורה, ואחר כך היא משתנה להומיד לבוש גופיה צהובה פרחונית וג'ינס קצר.
"אהלן וסהלן." היא אומרת בחיוך. "באת לבד?"

הזאבה שומטת את שפן הסלע לרגלי המארחת.
"כן."

"אני... אשמור קצת לזכריני." היא אומרת בחיוך, מרימה את החוויה ומתחילה לצעוד אל תוך הטריטוריה. בידה, היא מסמנת לפרי הרוח לעקוב.
"אז, לא דיברנו המון זמן. מה שלומך?"

פרי הרוח משתנה להומיד והולכת בעקבותיה. "טוב, תודה. שמעתי שאת בוגרת עכשיו - מזל טוב."

"תודה! השם החדש זה 'עמק השווה' ואני מאוד נהנית ממנו."

"אשמח לשמוע איך קיבלת אותו, אבל לפני כן - חשכת מעמקים סיפר לי על הגישור שנערך במוט. רציתי לוודא איפה הדברים עומדים בינינו."

"ביני לבינך? אין לי בעיה איתך כבר הרבה זמן. עמדת לצד האלפא שלך. קשה לי להגיד שהיית צריכה לעשות משהו אחר. אני פשוט מקווה שאת עומדת לידו גם עכשיו, ושהוא חלק איתך את המסקנות שהוא הגיע אליהן."

"הוא מבין עכשיו את מה שאמרתי לו מהתחלה." אומרת פרי הרוח ומוסיפה חיוך קטן. "זה פשוט לקח לו זמן. אז כן, אני עומדת לצדו."

"גם לגבי הטעויות בהתנהלות שלכם?" היא שואלת ברכות

"בריצה, או במהלך הגישור?"

"הגישור." היא אומרת, כאילו המילה דורשת ממנה מאמץ מסוים, אבל כזה שהיא מאוד נכונה לבצע.

"כן. שנינו טעינו. הוא מתוך גאווה ואני מתוך כבוד אליו."

"אני חושבת שהוא טעה גם מתוך חוסר הבנה. זה מה שהוא אמר, לפחות." גבי אומרת, נראה שהוקל לה. "אבל לא צריך לבחוש בזה יותר מידי. אני והוא עישנו סיגריה, מבחינתי העניין סגור.
הייתי מציעה גם לך, פשוט יש לי תחושה שאת לא הכי בקטע."

"אני לא. אבל תודה."

"את שותה אלכוהול?"

"לפעמים, קצת."

"בא לך?"

"למה לא." עונה פרי הרוח. עמק השווה תבין שהיא מסכימה כמחווה סמלית, לסגור את העניין עם משהו שאינו סיגריה.

אחרי עוד קצת הליכה, עמק השווה עוצרת בנקודה מסומנת ומוציאה מראה. 
"כאן." היא אומרת, ואכן השתיים יופיעו בפיזי בתוך וילה נחמדה ומרווחת. גבי תנחת על אחת הספות בכבדות, ותשלוף מתוך החריץ שבין הכריות בקבוק וויסקי.
"מממ... עקרונית זה של איילין, אבל אני בטוחה שלא יפריע לה. במיוחד כי לא נראה לי שאת תתלהבי מעראק.
אלא אם כן, כאילו, יש לך העדפות?"

"לא שתיתי ערק אף פעם, אשמח לנסות."

גבי מושכת בכתפיה, נראית מתרשמת קלות. 
"בדרך כלל אני שותה אותו כשיש באסה באוויר- אבל למה לא, גם אפשר גם לסיים איתו ויכוח." היא אומרת בחיוך, ושולפת ממתחת לשולחן הקפה בקבוק ושתי כוסות לא תואמות. היא מוזגת לכל אחת מהן כוס קטנה מלאה עד גדותיה.
"לחיי... אחווה. וסולחה אמיתית."

פרי הרוח מחייכת, מהנהנת וחוזרת אחריה.
"לחיי אחווה וסולחה אמיתית."

עמק השווה שותה את הערק שלה בלגימה אחת, ועושה פרצוף.

פרי הרוח לעומתה לוגמת לגימה קטנה ולא עושה פרצוף, מתוך ניסיון להסוות את העובדה האובייקטיבית שערק זה לא טעים.