תודה רבה! 5.9

כאשר מילה בסלע ופצצה לפנים מסיימים את הסיפור שלה, הם פונים אל הרמוניה.

הרמוניה מזנקת בקפיצה מהשולחן שהיא ישבה עליו וניגשת אליהם. "תרצו משהו לאכול?"

"אני אשמח," אומרת פצצה לפנים לפני שמילה בסלע מספיק להניד עפעף.

הרמוניה מחטטת כמה רגעים בתיק שלה ושולפת מספר חטיפים, שוקולדים ונקניק מעושן. "בבקשה" היא פורסת את המאכלים על השולחן.

פצצה לפנים באה לעוט על האוכל במהירות של ממש, אך האלפה שלה מסתכל עליה במבט בוחן מה שגורם לה להאט מאוד את מהירות האכילה.
מילה בסלע פונה אל הרמוניה. הוא בוחן כל סנטימטר בגופה, נראה שחשוב לו לוודא דבר מה. "לפני שאנו מוסרים את ההודעה שלנו. התבקשנו לשמוע את הסיפור על הנקמה ביוסף פארח וגאולת מותם של להקת ציידי דמדומים מצידך. תוכלי לספר אותו?"

היא לוקחת נשימה עמוקה,נעה לרגע בחוסר נוחות, מתיישבת מולם ומתחילה לספר. לאורך כל הסיפור היא כנה לחלוטין וזה ניכר עליה.
"הסיפור מתחיל מזה שרציתי ללמוד את מתנת פעימת הפרא. עשיתי טקס זימון פעמיים, בפעם הראשונה הגיע קיוטי שלא זיהיתי כקיוטי וגירשתי בצורה לא מנומסת, זאת הייתה הטעות העיקרית שלי. בפעם השניה הגיע מהלך באימה שהסכים ללמד אותי בתנאי שאנקום את להקתו שמתה והסכמתי, רצתי איתו ללבנון והתחלתי לחפש את הצייד. מהלך באימה הוביל אותי לשוק, עברתי שם לפיזי והייתה שם הפגנה. ניסיתי להשתלב בה ובטעות הובלתי אותה לקצת מצאתי את הצייד וניסיתי לעקוב אחריו אבל היה ילד שגרם לכל הרחוב לעקוב אחרי כי הוא צעק שאני חולה במגפה,זה היה הקיוטי בתחפושת. ברחתי לאומברה וניסיתי לעשות מארב לצייד בכניסה לבית שלו, כמעט הרגתי אותו אבל הקיוטי שיבש לי את התוכניות שוב. נכנסתי לבית ותקפתי שוב, התמודדתי עם שלל מלכודות של הציד ומלכודות נוספות מהקיוטי, הצייד ובתו הגדולה ירו עלי כדורי כסף והשבתי קרב, והרגתי את הצייד. ברגע הזה הקיוטי התגלה עלי והבנתי את המוערבות שלו בכל מה שקרה, הוא הציע למחוק לבת הגדולה את הזיכרון בתמורה לפטיש שהיה ברשות אחד מבני הלהקה, גביע. לא הסכמתי מתוך אמונה שהפטישים צריכים לחזור אל מהלך באימה ואליכם, ומתוך הידיעה שסביר להניח והבת תלך בדרכו של אביה ותמשיך את השושלת של הציידים. נכשלתי בלנטרל את הפצצה שהפטיש היה מונח עליה וחטפתי פיצוץ של כסף בפרצוף, הפטיש הושמד ואני כמעט מתתי, רק הזעם השאיר אותי בחיים. בפרנזי הרגתי את הילדה הקטנה שלא ידעתי שהייתה שם" הרמוניה עוצרת בעצב ומוציאה מהתיק שלה את העיתון מאותו היום עם התמונות. "החזרתי למהלך באימה את הפרוות והסכין של חברי הלהקה והוא לימד אותי את המתנה. זה הכל. הסיפור הזה רצוף הצלחות שהיו לי ובטעויות שעשיתי, אני רוצה להאמין שהמשכתי וגדלתי מההצלחות ותיקנתי ולמדתי מהטעויות" היא מסיימת, בברור קשה לה לספר על זה והמבט שלה מעט מושפל.

נראה שלאורך ההתרחשות מילה בסלע ופצצה לפנים מדברים בינהם בקשר להקתי. פצצה לפנים נראית נסערת ומתרגשת. מעריכה את הרמוניה בוודאות. מילה בסלע מנסה לשמור על ארשת פנים אדישה אך ניכר שגם הוא נסער. לבסוף, הוא שואל, "את בטוחה שזה היה קיוטי שזימנת בפעם הראשונה ונטפל אלייך ? הוא נטפל אלייך לפני או אחרי שזימנת את 'מתהלך באימה'?"

נראה שפצצה לפנים לא מרוצה מהשאלה של חבר הלהקה שלה, בטח לא בצורה בה נשאלה.

"בטוחה שהיה קיוטי, עכשיו אנחנו חברים. נטפל אלי לאורך הריצה והמשימה שנתנה לי על ידי מהלך באימה. מהלך באימה אפילו פגש אותו כשהוא היה בתחפושת של מקק" הרמוניה עונה בכנות

"תודה." הוא נראה מעט טרוד.
פצצה לפנים לא מתאפקת ובאה לחבק אותה. היא מריחה פחות או יותר בסדר למכרסמת, אם היא תידחה היא תקבל זאת בנימוס.
לאחר מכן משתיק הסלע אומר, "טוב, לפני שאמסור את ההודעה, אביע דעה אישית. אמנם ביצעת טעויות בהמשך הדרך, אך הפלת צייד שעל ידיו דם של להקה שלמה של גארו חזקים. הוא ידע והתכונן הרבה לפני התקפה. כל הכבוד ותהילה רבה על מעשייך. פעלת נכון ובאופן ראוי."

הרמוניה מחזירה חיבוק, גמלוני ומגושם מעט. היא מרכינה את ראשה ועונה "מודעת לטעויות שעשיתי. עושה כל שביכולתי לא לחזור עליהן מאז, כבר לא עושה דברים טפשיים כמו לרוץ לבד או לא להראות לרוחות את הכבוד המתאים. ותודה, אני מנסה"

הוא שולף עגילים מתיקו, "חברי ספט לבנון מוסרים לך תודה גדולה, שנקמת את להקת ציידי דמדומים הרצים אחר סבא רעם. שנקמת את מראם דיאב, לחישות הורגות, תיאורג'ית בוגרת לאדוני הצללים, אלפה ללהקת ציידי דמדומים משגיחה בספט לבנון. נצר לשושלת 'הודפי השלהבת.
שנקמת את 'נע בדממה', רגבאש צעיר לאדוני הצללים, בטא ללהקת ציידי דמדומים, מגן בספט לבנון, בנו של חסר מורא, רגבאש בכיר לאדוני הצללים אוייב התולע של ספט לבנון ואלפה ללהקת בוא הסערה.
שנקמת את חסן אל חרירי, 'ריקוד הנחש' גליארד צעיר לאדוני הצללים, אומגה ללהקת ציידי דמדומים, משגיח בספט לבנון."

"העגילים הוכנו ללחישות הורגות, ונועדו להיות פטיש עגיל אמת. החפץ הוכן היטב ובקפידה, אך לצערי היא אינה הספיקה לקשור רוח לפני מותה. אנחנו מעניקים לך את המנחה הזאת. התבקשתי לספר את סיפורם ושל הגארו הקשורים אליהם, אם תרצי לשמוע."

היא לוקחת את העגילים, בוחנת אותם. "יהיה לי לכבוד לשמוע את הסיפורים שלהם."

"יש לך שאלות לגביהם? תהיות? דברים מסויימים שאת רוצה לדעת? לגארו אין סיפור חיים אחד, אלא רבים במסגרות רבות." מילה בסלע אומר לה.

"מי הם היו? במה הם נלחמו? מי נשאר מאחור שהם מתו?"

מילה בסלע חושב מעט, "ציידי דמדומים היית להקת אדוני הצללים השנייה שלנו, על טהרת השבט. הם עקבו אחר סבא רעם, מהלך באימה הוא שליח של סבא רעם שנועד לעקוב ולרוץ איתם.

הלהקה נתרמה מאוד לעזור לנו בלטפח את הקיירן, כמגינים ומשגיחים. אם היער, שהיא אדון התיגרים ואם המאורה, היה לה מאוד חשוב עבודות שכאלה.

אך המומחיות האמיתית שלהם היית לצוד. הם היו בוחרים מטרה אחת ובודדת, ודואגים להוריד אותה באופן מצויין. לחישות הורגות היית טובה מאוד בלהשיג מידע, לעמוד במקום הנכון ובעזרת מתנת שבטנו להקשיב ללחישות ולשמועות המשמעותיות ביותר על מנת לאתר מידע על המטרה. נע בדממה, היה הכוח. הוא ידע להתגנב למקומות בלתי אפשריים כמעט. ולרוב היה חזק מספיק על מנת להפיל אוייב במכה מדוייקת. ריקוד הנחש, היה אלוף חברתי. הוא ידע איך להניע את האנשים, ליצור הסחות דעת להציג סיפור שקרי על נסיבות מותם של המטרות שלו ובכך לגרום לכוחות התולע לפנות אחד כנגד השני."

הוא משתהה לרגע, מוודא שאין לה שאלות.

אכן אין לה שאלות, נראה שהיא שוקעת בסיפורים עליהם

"הצייד, יוסף פארח, הוא היה מודיע של ריקוד הנחש." מילה בסלע אומר לו, קולו אבל. "הם שיתפו פעולה, שיתפו מטרות. הרבה מאוד ערפדים, פיות, פומורים סבלו מאוד משיתוף הפעולה בינהם. 'ריקוד הנחש' אפילו סיפר לי על רגשות שהיה לו לביתו של יוסף, מהם התעשת מייד והבין שעליו ללכת ולתור אחר קין."

הוא נאנח, נראה שהנושא מעלה בו אי נוחות מסויימת, "הבעיה של יוסף, שהוא ראה הכל מזווית... אנושית מידיי. היית לו אידיאולוגיה מוזרה. לסלק כל השפעה על טבעית על פוליטיקה אנושית. ברגע שהוא הבין שאנחנו גם מושכים בחוטים מסויימים, הוא התהפך. המטרות שלו לא עניינו אותנו. הוא דרש להפסיק, וכאשר היית אמורה לעשות שיחת סולחה ופיוס, הוא העמיד פנים שסלח. הוא עשה לציידי דמדומים כיפה אדומה. הכין פצצות ומטרה פיקטיבית עבורם והכין את השטח כך שיהרגו אחד את השני בפרנזי, ולא יהיה דרך לקשר את זה אליו. הוא לא התחשב במהלך באימה שהיה קשור אליהם רוחנית וצפה מהם מן האומברה. רואה את האמת והזהיר אותנו ואת הספט. אנחנו שחינו באוייבים, ורשימת נקמותינו ארוכה. הוא הציע להביא גארו אחר שינקום, 'נוגסת בערפילים' בטא הספט ושרת הטקסים לאחר מחשבה רבה בנושא, התנבאות אולי, הגיע למסקנה שיעשה טוב לספט. אם זה יהיה בידיו של גארו אחר. מהלך באימה חיפש מאז."

נראה שהזעם עולה בה במהלך הסיפור. "הוא אמר לי שזה אוייב שלא גדול מידי לגארו אחד, הייתי צריכה לשאול יותר לפני" היא צוחקת במעט לחץ.

מילה בסלע מחייך, "הוא נתן לך את המוטיבציה שאת צריכה כדי לטפל בבעיה. הנה את עומדת כאן, כמנצחת. זוהי רק הוכחה שהוא צדק."
פצצה לפנים נראית הרבה יותר מסמפטת את הרמוניה ונותנת מבט רגוז באלפה לרגע לפני שמשנה למשהו ניטרלי יותר. ניכר שהם מדברים בקשר הלהקתי.

הרמוניה מחזירה לו חיוך "אני מניחה שאתה צודק. תודה שבאתם לבקר, תכננתי לבוא לבקר אצלכם ללמוד עליהם כבר כמה זמן, אבל למלחמה בתולע יש תוכניות אחרות" היא מושכת בכתפיה.

"תודה לך," פצצה לפנים אומרת. קולה כמו לשרוט לוח גיר. "אני גדלתי עם לחישות הורגות כגורה. אם תצטרכי אהורונית מכרסמת, אני אוכל להגיע שהמצב עם בי סטרייק יירגע."

מילה בסלע לא נראה מרוצה מן הנאמר בידי הבטא שלו. "אני מאמין שהמחנכים של הגורים ישמחו לראותך, כאשר תגיעי. חסר מורא הוא אוייב התולע ויראת כבוד היא הוורדר, אז הם נמנעים מלצאת לארץ כרגע."

הרמוניה לוחצת את כתפה של פצצה לפנים במחווה מנחמת. "מובן. אעשה את מיטבי לעזור בלחימה בבי סטרייק בין כל הריצות והמשימות של התפקיד."

"אנחנו מחכים." הוא מהנהן לה. "נראה שנזוז כעת. הזמן קצר והמלאכה מרובה."