סופרוסין וצל של ספק 11.9

סופרוסין מיילל בכניסה לטריטוריהשל ערפילי בוקר.

היללה מתגלגלת באויר, ואחריה נשמע שקט יחסי. ניתן לחוש בעירנות מסויימת באויר.
רגע או שניים אחר כך, נשמעת יללתו של צל של ספק יללת ברכה.
זמן קצר לאחר מכן, הוא מגיע אל הנקודה שבא נמצא סופרוסין, משתנה לצורת אדם, ואומר: "ברך הבא, בטא. מה שלומך?"

גם סופרוסין משתנה לצורת אדם.
"ברוך הנמצא צל של ספק. שלומי סטנדרטי. הגעתי לדבר איתך על דברים שונים שהיו במוט ועל התנהגותך החברתית בפרט."

"אתה רוצה לדבר כאן או לשבת אצלנו, בסלון?"

"לשיקולך."

"בוא נשב אצלנו" רז אומר, משתנה ללופוס, ומחווה לסופרוסין לבוא אחריו. אחרי ריצה קצרה אל תוך הטריטוריה, מגיעים בהדרגה לאיזורים יותר בנויים ופחות טבעיים, בהיקף של אחד מהישובים באיזור. הבניה היא בסגנון פרברי, ונראה שהיא חדשה יחסית. בנקודה כלשהי בדרך רז עוצר בנקודה חבויה יחסית, משתנה לצורת אדם, וממתין שגם סופרוסין יעשה כך. משם הוא מוביל את הדרך לאחת מהוילות, ומכניס את סופרוסין אל תוך מרחב סלון-מטבח של אחת מהן.

הוא מוציא מהארון שתי כוסות זכוכית, ומהמקרר קנקן מים. הוא מניח את הכוסות על שולחן סלון נמוך מוקף כורסאות, ומחווה לסופרוסין לשבת.

סופרוסין יתיישב.
"אשמח לשמוע את נקודת מבטך בנושא תיגר לוכד האמת."

רז מתיישב, ומוזג מים לכוסות. "זו שאלה מאוד רחבה. אני, באופן אישי, לא אוהב מצבים שבהם לא ברור אם מדובר בסיכון אמיתי, או תרגיל על רטוב בתכנונם של בעלי התפקידים. אני מבין את הערך שבכלי הזה, אבל נדרש איזון מאוד עדין כדי לתפקד במצב עמום כזה, ואני חושב שזה גובה מחירים."

"זאת נקודה טובה. אני אעלה את זה במוט.
קונאטוס עיצב את התיגר בכך שיהיו מלכודות שיהיה ניתן ליפול אילהם, ואתה נפלת לחלקם. אתה יודע על מה אני מדבר?"
לאחר שהוא מסיים, סופרוסין לוגם מן הכוס.

"האמת, שלא חשבתי על התיגר הזה במונחים של מלכודות. אני סקרן לשמוע את הניתוח שלך" רז נשען לאחור, ומביט בסופרוסין בעניין.

"התיגר נועד לשקלל את הדברים שדרושים מלוכד האמת ולבחון אותם.
כשרון, חוש צדק, ערכים, חוכמה, אינטואיציה ויכולת חברתית.

אחד הדברים שקונאטוס רצה לבדוק זה האם תעשו דברים לא ראויים כדי למצוא את האמת. כמו, להפריע לטקס מוות לאח שנפל."

"אז אתה אומר שזה הוכנס לתיגר בכוונה תחילה. אני חשבתי שזה פשוט היה חיסרון מבני של התיגר. מעניין מה שאתה אומר. אני חושב שזה עוזר לי להבין את אופן החשיבה של אדון התיגרים של הספט יותר טוב."

"פחות בכוונה תחילה, ויותר בשימוש בנסיבות.
קונאטוס הסתכל על התנהגותכם וראה מי מתנהג באופן ראוי יותר ומי פחות.
לוכד אמת נבחן לא רק על גזר דינו, אלא על איך הוא מתנהל תמיד. קונטאוס ניסה לעשות תיגר כמה שיותר בוחן ויסודי.
סיבת ההגעה שלי היא זו. במהלך התיגר, אתה ניסית לשכנע אותי לצאת מטקס מוות לגארו שנפל בקרב בעת שהובלתי אותו, ושמעתי שלקחת הצידה גארו נוספים. האם זה מדויק?"

"לא הייתי אומר שניסיתי לשכנע אותך. ביקשתי לשוחח איתך, אמרת שאתה עומד להוביל את הטקס, ואז דיברנו אחר כך. לא היו גארו שהוצאתי מטקסים."

"במהלך הובלת הטקס.
משכין שלום בין אחים אמר לי אחרת.
אתה אומר שהוא טועה?"

"מה שקרה עם משכין שלום בין האחים היה שהוא בלט כחשוד אפשרי. ביקשתי לשוחח איתו בזמן שהוא הקשיב לסיפור. במהלך התשאול שלי הוא הביע חוסר שביעות רצון על כך שנבצר ממנו להקשיב לסיפור. הסברתי לו שזה יהיה תשאול מהיר, כדי לשלול אותו כחשוד. אחרי שסיימנו עם התשאול, הוא עוד המשיך להתווכח איתי על העניין, במקום לחזור לסיפור, מה שגרם לי לחשוב שהוא התעניין בויכוח יותר מאשר בסיפור."

"הגעתי לכאן כדי להזהיר, להמליץ ולתת פרספקטיבה אחרת.
אפשר להצדיק הכל בתואנת חקירה. לוכד האמת חייב להיות מכובד ובעל טוהר מידות והתנהגות ראויה ללא כל מעידה או השגות. עליך להיזהר ולשמור את המוניטין שלך ללא רבב, או שכשירותך, על אף שלא כשרונך, כשופט תפגע."

"אני מעריך מאוד את הביקור שלך כאן. הזמן שלך, בטא, יקר ומוערך, ותשומת להלב שלי נתונה לך" רז אומר, ומביט בסופרוסין ברצינות ובריכוז, "אני אשמח לשמוע איך אתה היית פועל במקרה הזה".

"יש הרבה דרכים.
רוב הזמן אנשים לא במשהו חשוב כמו טקס מוות או סיפור הרה גורל. אפשר פשוט להגיד לו שאתה דורש בנוכחותו ולזמנו בסיום האירוע.
בכל מקרה. אין טעם להרהר על העבר.
יש גארו, שתפס את המצב שונה ממך, וכעת דעתו עליך עכורה.
אני ממליץ לך לדבר אילו ולהסדיר את העניין, על מנת שלא יגדל ויהווה עוקץ למאמצי העתיד.
באופן כללי זה דבר שכדאי לעשות מפעם לפעם. חשבון נפש. עוזר להתעלות."

רז מהנהן. "אני אשתדל בעתיד להיות יותר עדין ומתחשב בחקירות שלי, ובתזמון שלהן. לרוב, לא נעים להיחקר, וצריך לשמור על כבודם של חשודים. אני חושב שבמקרה הזה, המצב היה עוד יותר רגיש, בגלל העמימות שדיברתי עליה. מצד אחד, הסבירות הגבוהה הייתה שהתליון שלך לא נגנב על ידי האוייב, אלא לבקשתו של קונטוס. מצד שני, הייתה קיימת אפשרות שפטיש בעל חשיבות נמצא מחוץ להישג ידינו - אפשרות בסבירות נמוכה, אך עם מחיר גדול. אני חושב שהיה קשה לכולם, לחוקרים ולנחקרים, לתפקד בעמימות הזו. מצד אחד, הייתה השתדלות להתייחס לעניין ברצינות, כל זמן שלא נשללת סכנה אמיתית. מצד שני, היה קשה להשתתף במאמץ, בגלל התחושה הכללית, שזה לא אירוע אמיתי, אלא שיעור או תחבולה. לגבי משכין שלום בין האחים, כבר שוחחתי איתו על העניין, ולא נראה לי שעוד מילים יועילו. אני יכול לחיות בשלום עם זה שיש גארו עם דיעה לא טובה עלי. אני לא מאמין שיש אפשרות אמיתית לרצות את כולם תמיד."