20.9 סדר בבלאגן

(בתיאום עם מיי)
איזור האורחים פיזי
דניאל ניגש אל שומרת האדמות הישנה.
היא שמה לב אליו כבר מרחוק אך נשארה לשכב על השולחן האהוב עליה.

הוא מניח לידה על השולחן קלסר כחול גדול,עם מלא שמרדפים בתוכו. על הקלסר מונחת ערימה של מדבקות מרובעות קטנות בשישה צבעים; כחול אדום צהוב ירוק וסגול.

הוא מסתובב ללכת בלי להגיד מילה

הרמוניה מתמתחת, משתנה להומיד. ומתעסקת עם הבידור החדש. "תודה. מדבקות זה ממש יעיל. אפשר לשאול אותך שאלה?"

דניאל יעצור ויסתכל מעבר לכתף

"לא היה אכפת לך מבני אדם גם לפני שהפכת לגארו?" היא שואלת בסקרנות ומוציאה את המחברת שלה, מתחילה לסדר את הפתקים בקלסר.

"אכפת לי במידה מסויימת" הוא אומר ושותק כמה רגעים "אתמול רציתי להציל אותם"

"באמת? נראה שלא היה לך אכפת. " היא מסתכלת עליו במבט חוקר.

"כבר שכחת את המשפט שזרקתי לך אתמול? שהגורל רצה ואנחנו הולכים להציל את הכפר יחד". עכשיו הוא מסתובב ובוחן אותה

"ניסנו לפחות. " היא מושכת בכתפיה בעצב. "אני אמצא איך לעצור את זה"

דניאל שומר על אטימות מסוימת אבל אומר מילה אחת
"אנחנו"

היא מהנהנת באיטיות, מיישירה אליו מבט. "אעדכן אותך פעם הבא שנצא לשם. אני רוצה לחקור את הבסיס. יש לך קשרים בצבא במקרה?"

דניאל מניד ראשו לשלילה
"אולי זה משהו שכדאי להתחיל לחפש"

"מה עם תעודות מזוייפות? זה דבר שאפשר להשיג?"

"שאלת אותי את זה כבר"

"של הצבא, לא רגילות. כדי להכנס לבסיסים"

"זה יותר בעייתי, אבל גם מבחינת גיל אנחנו מעבר" ואז הוא בוחן את הרמוניה "אולי... נוכל לגייס אותך לצבא?"

הרמוניה נראית סקרנית. "מה זה אומר?"

"זה אומר שתעשי טירונות, תלמדי להיות חיילת, לירות בנשק.. ואז... מבצעים מיוחדים של הצבא"

"זה לא משהו שיקח את כל הזמן שלי ויפריע לי במחויבויות שלי? אי אפדר פשוט למצוא דרך שיראה כאילו שאני חיילת?"

"צריך לעשות על זה בירור. לא מכיר את צהל" דניאל מושך בכתפיו

"אתה יודע איך לברר? אני אוכל למצוא זמן לתצפת כעל הבסיסים שלהם אבל המידע האמיתי ידרוש להסתנן פנימה. "

"אני אתחיל לחפש כבר הערב"

"מעולה. תעדכן אותי." היא פותחת את המחברת בדף ריק, מתחילה לכתוב על מה שהם גילו בריצה. "אני אבדוק אם מעבירים או הורגים את בני האדם גם. זה חשוב. אני חושב שיהיה קל יותר לברר על המוצב בלבנון מאשר על הבסיסים בארץ, מבודד יותר. אולי כדאי להתחיל שם."