28.11 הרמוניה באה לחפש את צל של ספק.

בבוקר יום שבת הרמוניה מחפשת את צל של ספק.

בשבת בבוקר רז נמצא בטריטוריה שלו, עמק חפר, המקיפה את קיבוץ המעפיל. הטריטוריה היא טבעית-פרברית ברובה, והבוקר הטפטוף העדין הופך אותה לרעננה במיוחד.

כאשר הרמוניה מגיעה, רז מגיע לפגוש אותה בגבול, בצורת הזאב השחור שלו.כאשר הוא מבחין בה הוא משתנה לצורת אדם. הוא לבוש בג'ינס, חולצת פולו, ומעיל יוניקלו שחור. הוא מחייך אליה, ומברך אותה לשלום.

"שבת שלום! טוב לראות אותך כאן. מה שלומך?"

הרמוניה נראית די כרגיל, השיער שלה טיפה פחות פרוע מבדרך כלל. "טוב. הגעתי לשמוע על הפעולות שלך בנושא נזק היקפי."

רז מתרצן ומהנהן. "תרצי להיכנס אלינו לשתות משהו חם, או שאת רוצה שנשב לדבר איפהשהו ליד הגבול?"

"מה שנוח לך. לא משנה לי."

רז מחווה כלפי הרמוניה לבוא אחריו. הוא משתנה לצורת הזאב, ורץ אל תוך הטריטוריה, כאשר מידי פעם הוא מאט, ומביט לאחור, כדי לוודא שהרמוניה אחריו.

אחרי ריצה קלה וקצרה עבור זאבים, השניים מגיעים לקיבוץ המעפיל. רז ניגש לקיבוץ דרך השער האחורי, המוביל לאיזור שבו נמצאים בתים צמודי קרקע, חלקם בשלבי בנייה, כמו גם התשתית באיזור. רז מתשנה לצורת אדם, וממתין שהרמוניה תעשה כמותו. משם הם ממשיכים לאחת הוילות. רז ניגש אליה, פותח את דלת הכניסה, ומזמין את הרמוניה להיכנס.

הבית מחומם קלות. כרגע המרחב המשותף של הסלון והמטבח ריקים. "תרגישי בנוח" רז אומר. "קפה או תה בשבילך?" הוא אומר, תוך כדי שהוא מפעיל את מכונת האספרסו, ומכין לעצמו כוס אספרסו קצר.

"יש שוקו?" הרמוניה שואלת. "אם לא, אשמח לתה."

רז מחטט באחת המגרות, ומוציא מתוכה צנצנת מלאה באבקת קקאו. "תיכף יהיה שוקו". הוא שולף מהמקרר קרטון חלב, וקרטון קטן של שמנת מתוקה, שופך את תוכנן לסיר בישול קטן, ומעלה על הגז.

בזמן שהוא ממתין שהסיר ירתח, הוא מביט בו ובהרמוניה לסירוגין, בזמן שהוא פוצח בדברים. "אז לגבי נזק היקפי... כשהוא הגיע אלי הוא היה משוכנע שאת לא נהגת איתו בצדק, כשהרחקת אותו מהקאיירן. הוא היה מאוד עסוק בלמצוא איזושהי דרך חד משמעית להראות שהחומרים הכימיים שהשתמש בהם אינם נגועים בתולע, ורצה להוכיח את זה במשפט. אני ניסיתי להראות לו גם שיקולים אחרים, כמו שיקולים של סמכות, כבוד בתיגר, ובכלל שיקולים חברתיים, וגם את המחירים שהוא עלול לשלם, אם יפנה לכלים משפטיים. ייעצתי לו גם להתייעץ עם גארו מכובדים שהוא סומך עליהם, למשל מהשבט שלו. במוט האחרון, לשמחתי, הוא נשמע הרבה יותר פתוח לחשוב על השיקולים האלו. הוא דיבר על הנושא הזה עם עוד גארו, ואני מאמין שבגלל שהוא שמע דברים דומים מפיותיהם של הרבה גארו, אולי הדברים התחילו לשקוע אצלו."

"למה התעקשת להמנע ממשפט?"

"באופן כללי, אני חושב שמשפטים הם יקרים במשאבים, כבדים ומסורבלים. אני מאמין שמשפט צריך להיות מוצא אחרון. חוץ מזה, התרשמתי שגם חרמש דמים וגם את ניסיתם להימנע ממשפט, וזה נראה לי קו נכון."

"איזה משאבים? משפט לא עולה כלום."

חיוך ספונטאני עולה על פניו של רז, אך הוא מייד כובש אותו. "עולה הרבה מאוד" הוא עונה בתגובה. "הרבה זמן ועבודה, בייחוד שלי. אני צריך לנהל בדיקה, ללמוד את הנושא ולהתמצא בו, לשכנע את כל מי שצריך לשכנע שמשפט נחוץ, לבחור שופט שאני סומך עליו ויהיה בקונצנזיוס, לגייס עדים מומחים, לוודא שהמשפט מאובטח, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על מהלך המשפט עצמו. זה רק המשאבים שלי. עכשיו צריך להוסיף לזה את המשאבים של השופטים, העדים, והצצדים במשפט. עכשיו, קחי את כל הזמן הזה, ותנסי לחשב כמה טאלונים ופטישים, או כמה קרבות ומשימות אפשר לעשות בכל הזמן הזה. זו העלות של משפט, ורק זו שאפשר לחשב. יש את הקרע ועוגמת הלב שמשפטים מביאים איתם. זה יקר."

הרמוניה מטה את ראשה. "אז במקום זה עדיף לשלוח אותו לדבר עם מלא גארו עד שהוא יבין ובינתיים לבזבז זמן שלך, של כל המעורבים בעניין ושל כל הגארו שהוא הולך להתייעץ איתם על הנושא? בנוסף, בגלל הימשכות של העניין הוא נשאר גארו עם הגבלות גדולות על הפעולות שלו שמעכבות את התתפתחות שלו כגארו. בבחירה הזאת בעצם נגרם בזבוז "משאבים"
גדול יותר."

בועיות קטנות מתחילות לעלות מקרקעית הסיר, דרך הנוזל הכהה והסמיך שרז מערבב באיטיות.

"אני חושב שכן, זה יותר חסכני כך. כשאני והאחרים מדברים עם נזק היקפי שלא במסגרת של הליך משפטי, אלו שיחות שכל המעורבים בהם עושים מרצון, ולכן הן הרבה פחות לעומתיות. רוב הגארו האלו הם גם ככה מהסביבה הקרובה של נזק היקפי, אז זה מתבסס על קשרים קיימים. לגבי עניין ההגבלות על נזק היקפי, אז ברור שאני אשמח אם יהיה משהו לעשות כדי להקל עליו. ראיתי במוט האחרון שהוא הורשה להיכנס לקאיירן באופן חד פעמי, תחת ההשגחה של זכריני, אז זה כבר שיפור. נזק היקפי אמר שהוא ישקול להגיע אליך לשיחה, מעמדה יותר פייסנית, שמקבלת סמכות, אז אני מקווה שזה הולך לכיוון טוב, אם גאיה תרצה."

רז מוריד את הסיר מהאש, מוציא ספל כבדה מהארון מעליו, ומוזג בזהירות את תוכן הסיר לספל

"זה הולך לכיוון טוב, גם כשהגיע לדבר איתי על הגעה למוט הוא התיישר יותר מולי ותיקן את עצמו כשטעה בהתנהלות מולי." הרמוניה שותקת כמה רגעים. "אני חושבת שנגזל יותר זמן של גארו מהמנעות ממשפט, ושבזמן הזה הקרע בספט שהויכוח יצר העמיק. ויותר גרוע מזה, המנעות שלך ממשפט יצרה מקום פתוח לקיומן של דעות שונות בנושא אצל גארו שונים כשאין מקום לכך, יש ראוי ולא ראוי. וזה עלול לגרום למקרים חוזרים בנושא, חמורים יותר."

רז מניח את כוס השוקו המהבילה על השיש ליד הרמוניה. "זהירות, זה עלול להיות חם" הוא אומר, ופונה לשתות את האספרסו הקצר שלו.

"יכול להיות שאת צודקת. למה את נמנעת ממשפט? הרי, זה גם בידיים שלך. יכולת להאשים את נזק היקפי, ולדרוש משפט, אבל לא עשית זאת."

הרמוניה לוגמת מהשוקו, לחלוטין נראית מרוצה ממנו. "הוא רק חיפש שאפעל נגדו, לא רציתי לתת לו את זה. הוא חיפש להוכיח שהוא צודק לפי החוק היבש מולך. ידעתי שמשפט צריך להגיע מלוכד האמת במקרה הזה ולא ממני."

"זה עדיין אירוע מתגלגל, אז עדיין אפשר לפנות לתהליך משפטי, למרות שעכשיו השיקולים אחרים ממה שהם היו בהתחלה. העניין הוא שמשפט הוא לא חותמת גומי להחלטות של בעלי התפקידים. כמובן, שבעלי התפקידים הם מומחים, ולדעתם יש משקל רב מאוד, אבל תמיד יכולים להתגלות פרטים חדשים במשפט, ובסופו של דבר לשופט יש שיקול דעת להכריע, וגם לבקר קביעות קודמות."

"אתה רואה את זה אנושי מידי." היא מעקמת את האף "טכני מידי. ואתה מפספס את התמונה הגדולה לדעתי. יש לך את החובה להדריך את הספט מוסרית ומשפטים זה חלק מזה, ההימנעות שלך מהם מטופשת."

"ברור שחובתי להדרך את הספט מוסרית, וגם בדיוק הרגע פתחתי את האפשרות לנהל משפט. אני תוהה אם מה שהכעיס אותך היא האמירה הישירה שלי, שאני לא אגבה אותך אוטומטית במשפטים, אלא אשתמש בשיקול הדעת שלי."

הרמוניה מעקמת את האף. "אני לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלנו באומה זה אחרת. אתה שוכח שהגעת לתפקיד הזה רק כי הגארו הראויים יותר מתו. לא רק שלא ניצחת בתיגר, בתיגר שהשתתפת בו הפסדת. אתה בתפקיד רק מתוך ברירת מחדל. אני לא צריכה את הגיבוי שלך במשפטים. אני כאן כדי להראות לך ליקויים שראיתי בהתנהלות שלך מרצון להפוך אותך לראוי לתפקיד שהגעת אליו.אולי כדאי שתתייעץ עם הבייביסיטרים שלך יותר"

רז מביט בהרמוניה במבט ארוך. לסתותיו מתהדקות. הוא שותק לרגע, ומניח את כוס האספרסו שלו על השיש.

מבטו שב אל הרמוניה. "אני מחזיק בתפקיד כי נכון לעכשיו אני הראוי ביותר. אני מוקיר את הכוונה שלך לעזור לי להשתפר, והקשבתי במלוא תשומת הלב לדברים שיש לך להגיד. עם זאת, אין לי שום כוונה להיות כר החבטות לעלבונות שלך. אם אין לך דבר מה נוסף לומר, אני אשמח להראות לך את הדרך החוצה."

"לא חושבת שהבנת את המטרה שלי. נתנתי לך פרופורציות כרגע. הבהרתי לך את החוסרים שלך ואת הצורה שהתפקוד שלך בתפקיד נראה. אני מבטיחה לך שאם ההתנהלות שלך תימשך, אני אעשה את המיטב שיהיה מישהו ראוי יותר בתפקיד הזה." הרמוניה נשמעת רגועה לחלוטין, בלי שמץ של איום או תוקפנות. "תודה רבה על השוקו, הוא מעולה."

"הנקודה שלך ברורה. ציפית ממני לבטא עמדה ערכית בנושא הנזק והסכנה לקאיירן, ומבחינתך, לא עשיתי את זה" רז אומר בקלילות. כאשר הרמוניה מודה לו על השוקו, הוא מחייך חיוך מלא שיניים, "תודה, ועל לא דבר."

"ציפיתי ממך גם לפתור את זה מהר ולא לתת לזה להגרר ולהפוך לנושא שכמות גדולה יחסית של חברי ספט מתעסקים איתו." היא מוסיפה בטון כנה.