7.12 רוח המים ופודה החובות מבקרים בעין גדי

פודה החובות ייפגוש את אכילס בבוקר יום שני
לאחר החלפות של מילים מול פתקים הם משתנים ללופוס ומתחילים לרוץ.

מתחילים לרוץ תחילה אכילס רץ להר חולי הצופה על עמק מדברי וים המלח.
"זה העמק, שם" הוא מצביע "אתה יכול לראות להקה של יעלים נובים, זה האזור הנפוץ שלהם בארץ. קיימים כאן גם חיות מדבר אחרות, כמו שפני סלע" הוא יאתר אחד ויצביע "שועלים, נחשים שונים כמו הצפע הארץ ישראלי ועוד. בעבר נמר המדבר צד כאן טרם נכחד מן האזור".

"שם" הוא מצביע על ים המלח "יש אגם גדול של מים מלוחים המלאים במינרל המלח, עד כדי כך שהמקומיים טוענים שאין כאן חיים. למעשה לפי בני האדם זהו המקום הנמוך בעולם מעל פני הים. קח רגע להנות מאוויר ההרים ולהתרשם"

פודה החובות מנסה לשמור על פסון, אבל למעשה הזנב שלו מזנק מצד לצד כל פעם שנתקל במראה כזה מהנה כזה או אחר.
הוא רץ אחר שפן הסלע בשביל למצוא את המעורה
והסתכרן לראות את ההבדלים צפע א"י מצוי לשרף עי גדי.
ולבסוף בנוף של ים המלח הוא נרגע להסתכל דרך עיניי הזאב שלו.

"נמשיך והוא צולל לכיוון היורד מן המצוק דרך קניון אשר נחל עובר בתוכו. אכילס עוצר לשתות בו מדי פעם. נראה שכל כמה זמן הנחל יורד 'מדרגה' ובריכה חדשה מוקפת נוףף ירקרק בקניון המדברי נוצרת.
"זהו נחל ערוגות. הוא קרוי כך כיוון שכשם שערוגה מהווה שטח מזמין לצמח לחיות ולנוח בו, כך המים חבטו בסלע לאורך השנים ויצרו לעצמם משקעים נוחים לבריכות טבעיות. תוכל לראות כאן, עצי ערבה, קנה מצוי, עצי שיזף, דגי מים מתוקים שונים, גחליליות וחיות שונות שמגיעות להרוות עצמן כאן, כציפורים ארץ ישראליות ואפילו צבועים. בני אנוש אוהבים לטייל כאן בימים שבהם הליוס בוהק והשמיים כחולים. אתה מוזמן להשתחשך במים. אך אל תתרגל, זהו שטחו של אחר מן הברוד" נראה שהאזהרה היתה מופנית בעיקר לרוח ולא לך. אכילס צולל להשתחשח מעט ומנער פרוותו "לא לצוד דגים, זה נעשה אח"כ" הוא מבהיר

פודה החובות רץ בין העצים וקופץ למים ברגע שניתן.
נראה שהוא דווקא נמשך להשאר במים זמן רב יותר, אך יצא כשהמארח יסמן.

אכילס ימשיך את הסיור, חותך מן הנחל צפונה לכיוון חורבות תל חורן ואתר ארכיאולוגי ששימש כבית כנסת קדום "אתרים הסטוריים בעלי חשיבות למקומיים. שרידים וזכר ליישוב שהיה כאן בתקופה המקראית". אתר בית הכנסת חסר מבנה אך ישנה רצפת פסיפס אמנותית.

משם אכילס ממשיך לשמורת הטבע של עין גדי עצמה שם מטייל עם פודה חובות לאורך נחל דוד מראה ומסביר על דברים שונים באזור השמורה "זו השמורה, יש כאן עצים נוספים כגון ערף המדבר ומורינגה רותמית, לאורך הנחל גם קני סוכר וסוף מצוי. החי כאן יותר שוקק ובנוסף למינים שציינתי קודם, כאן תוכל לראות גם לטאות, חרדונים, זאבים ארץ ישראליים, צפרדעים, נחליאלי ועופות דורסים כגון, בז מדברי, עיט ניצי ונשר מקראי ואפילו ינשוף לילית מדבר בלילה. יש גם שלל מיני עטלפים ונחשים במקום".

לאחר שהיו במפל הנסתר של נחל ארוגות ואכילס גם הוביל לטבילה במעיין עין גדי מעל נחל דוד, הוא יעבור באתר חורבות עתיק נוסף לפני היעד הסופי "זהו מקדש קדמון. אתר פולחן של תרבות עתיקה מלפני אלפי שנים, יש קשר רב בין האתר למים באזור". הוא ממשיך ליעד הסופי במעלה נחל דוד עד מפל דוד עצמו, אתר רחצה טבעי ויפה.
"כאן יהיה סוף הסיור שלנו בעולם האמצעי (הפיזי). זהו מפל דוד, המפל הגבוהה ביותר בארץ שאינו בגולן. מאחוריו ומעליו תוכל למצוא גם את מערת דודים, בסביבת בריכות מים בגוון טורקיז. הנחל קרוי על שם המלך המקראי דוד שעשה דרכו לכאן שברח מפני שאול. מספרים שהתחבא במערת דודים ויש אגדה חביבה על כך".

"עכשיו אפשר לצוד, לאכול, לרבוץ ולנוח. אתה יכול להשתחשך במים ולסייר באזור המערה במעלה המפל. אל תתרחק מדי. אם יש לך שאלות, מוזמן לשאול בדרך יצירתית, ננוח פה זמן מה ונמשיך אח"כ לפנאומברה של המקום". אכילס שוחה וצד בלופוס דג או שניים לאכול, מודה לטרף בצורה טקסית ואז רובץ על סלע.

פודה החובות עולה לחפש את מערת דודים,
מתפעל מהיופי של צבעי התחב שגדלו במקומות בהם קרני אור ומים נפגשים.
הוא צופה מעל העולם מראש המפל ונהנה מהנוף.
מנסה למצוא את הסיבה לגוון הטורקיז של המים, שופך קצת החוצה ועוזב עניין מהר.
דניאל עושה סיבוב רחב יחסית, לראות שאין מטיילים באזור, ולאחר מכן מחליט לקפוץ למים.
השהייה שלו במים נמשכת יותר זמן מהרגיל, נראה שמשהו בו נפגע עם הזמן שעובר, אך מצב הרוח שלו טוב.
את הדג שלו מחליט לאכול במים, וגם כאשר ניגש ליד אכילס, רגל או זנב, תמיד נוגעים בבריכה.

נראה שאכילס עושה מאמץ כלשהו להשאר בצורת הלופוס שלו ולפצוח במילים.
"אתה יודע משהו? אני באמת חושב שמעבר לרוח, העסקה הזו מטיבה לך. זה חשוב לראות את יופיה של גאיה, להזכר מדוע כגארו אנו נלחמים. מקום כזה עוזר לחשוב, יש בטבע צלילות ושלווה שקשה למצוא בעיר.
חשבת על זה פעם? מדוע אתה נלחם?"

פודה חובות מצייר לאט, ונראה שמתאמץ לעשות כמו שצריך, את הגליף של גאיה ואת הגליף של בית ומקיף את שניהם במעגל.
ושם כפה על החזה

"אבל גאיה יכולה להיות כל כך הרבה דברים ובעלת משמעות שונה לכל אחד, מהי עבורך?"

הלופוס עושה סיבוב, מרים עם הפה שלו בטריה ושם ליד אכילס. ואז הולך ושובר ענף ירוק וקוצני מעץ שיטה.
ושם במקביל לבטריה, והוא כל הזמן מסדר אותם מחדש, מנסה לשמור על משהו בינהם.
לאחר מכן מוסיף את השלד של הדג באמצע, אותו הוא מוחץ עם הכפה, וממשיך לנסות לסדר את הבטריה והענף
ואז מסתכל על אכילס, לראות אם הבין

אכילס מתבונן במחזה, מעט נראה משועשע, אם כי מוזר לחייך כזאב "גאיה עבורך היא השילוש? או אם אקח צעד קדימה במשמעות לפעולות שלך, האיזון בין השילוש?"

פודה החובות מהנהן נחרצות ומקשקש בזנב מעט

"זה משהו שפשוט אמרו לך כבן דם? או אפילו כגור או קליאת'? או דעה שגיבשת על דעת עצמך מנסיון חייך? אם זה האחרון מספיק שתרים כפה אני מניח"

מרים כפה

"אני מבין. אתה חושב שגאיה והשילוש הם אותו הדבר?"

דניאל מהנהן, מצייר משולש ומחלק אותו מהמרכז אל הפינות שלו, כך שנוצרים 3 משולשים בתוך אחד גדול

"תסמן לי בבקשה באיפה בציור הזה שנועד להמחיש את המחשבה שלך, אתה רואה את כל אחד מהשילוש וגאיה"

דניאל שם את הבטריה, הענף וראש הדג במרכז כל אחד מהמשולשים, הם טיפה חורגים מהשוליים אבל לא נראה שזה מפריע
והוא שם את הכף שלו על הצלע בין הבטריה לענף.

אכילס מביט בסימונים שלך מבובל מעט.
"קצת סותר את עצמך לומר שגאיה והשילוש הם אותו הדבר אך מנג לשים את גאיה במקום שלתולע אין נגיעה בו. זה גם מאוד בעייתי.
מי לימד אותך כגור?"

דניאל מניד את הראש
מקיף את השלושה ואז מצביע על הגליף של גאיה
מסתכל באכילס
מצביע שוב על הגליף ואז מקיף את השלושה
ושוב, מסתכל באכילס

"אז למה לאחר שמיקמת את השילוש הנחת את הכפה שלך על החיבור בין הדימוי שלך לאורגת לבין הדימוי שלך לפרא?"

מסמן + בין השניים עם זרדים ואז מסמן מה שנראה כמו הגליף של מהלכי הזכוכית.

"אתה סתם מבלבל עכשיו. שאלתי על גאיה והשילוש, לא על שבטי האומה או עליך בספקטרום הזה. סמן לי את גאיה במשולש שלך, אלא אם כן בעינך המשולש כולו הוא גאיה ואז תהנהן פשוט"

מהנהן