6.2.21- סקטץ' ואכילס

ברחבת האורחים סקטץ' תאכל את ארוחת הצהריים האהובה עליה - קבנוס, קופסאות שימורים וגרנולה לקינוח. היא גם תסרוק את עיניה כדי למצוא את אכילס

היא תמצא אותו באיזור ליד עץ, נראה שיש לידו מספר גומות קטנות מלאות מים, הוא יוצר גומה חדשה וממלא גם אותה במים. הוא שופך פנימה משהו, ממתין מספר שניות בעודו מתרכז במדיטציה, מכניס ידו ומנסה להוציא משם משהו, אך ידו יוצאת רטובה עם מעט בוץ ולא יותר מזה.
הוא נושף מתוסכל ועצבני מעט, שם לב אלייך, מחייך ומנופף לשלום.

"הי אכילס! רציתי לשאול אותך לגבי משהו. פנוי לזה?"

"כן" הוא מנקה את ידיו מהבוץ וניגש לשבת לידך

"אתה... מתנהג שונה מאז שאני הכרתי אותך. אתה פחות ילדותי.... והקול שלך עמוק יותר... יש סיבה לזה?"

"כמובן. לכל דבר יש סיבה בעיני, יש שקוראים לזה גורל או קארמה או שמות נוספים. על כל מקרה אלו היו קול והתנהגות שהיו לי פעם לפי שנים רבות, כאלו שלא תואמות את גילו של גופי הפיזי. לאור אירועיים כאלו ואחרים שהתרחשו בביתי הישן רוחי הוצאה מגופי, קפואה בציר הזמן בהתאם לצרכים כאלו ואחרים של אחיי בהגנה על הבית.
הגוף ממשיך להזדקן ולגדול אך כשהנפש קפואה בציר הזמן אינה רוחשת את חוכמת השנים שהיתה חוות בגוף, על אף הצורך בהתאקלמות למצב ישנם דברים שמתפספסים. לכן כשיצאתי למסע שלי ורצתי לישראל החלטתי לנסות לשמר את הקול וההתנהגות שהיתה לי מלפני שהכל התחיל להשתבש, בתקווה לחוות ילדות, התבגרות ואת החוכמה וחישול האופי שאלו מביאים עמם.
כעת אחרי 6 עונות בהן רצתי מהחוג הארקטי לכאן, בהן התארחתי בספטים שונים, חוויתי תרבויות שונות, למדתי וצברתי נסיון. בנוסף ל-4 עונות באדמות ישראל בהן הצטרפתי לספט, ללהקה, צברתי נסיון רב, רכשתי חברים רבים וקשיים חדשים עמם התמודדתי. כעת אחרי כל זה, אני מאמין שרכשתי את החוכמה לה ייחלתי ואני מבין את עצמי הרבה יותר טוב, כמו גם את מקומי בעולם. כאשר התלהקתי עם מגיני מגדל צדק ראיתי הזדמנות להמשיך, לתת ביטוי להתחלה החדשה הזו"

"וואו.
אז כל הזמן הזה אתה ניסית להשיג חוויה שלא הייתה לך בעבר.... זה. מאוד עצוב... אם זאת נראה שאתה מאוד נהנית מלחוות את הילדות וההתבגרות הזאתי."

"היו זמנים כאלו וכאלו, התמסרתי לרעיון ובהחלט ניסיתי למצות את מה שהחוויה עלולה להעניק. הנאה זה חלק חשוב. לפעמים אנחנו כל כך עסוקים במלחמה שאנו עלולים לשכוח עבור מה אנו נלחמים, חשוב להרגיש.
מתוך סקרנות מדוע חשבת שהיה השינוי?"

"אני בהחלט יכולה להסכים עם זה. הנאות כאלו זה מה שעוזר לנו להמנע מלהכנע לזעם ולתולע שלנו.
ואני חשבתי שהשינוי קרה... בגלל שאולי הצטרפת למסעות בעץ החיים שגרמו לסופרוסין ופאתוס להזדקן"

"מעניין. טוב בבירור לא. איך את מתקדמת עם עניין הבגרות שלך?"

"עברתי את המבחן ואני אתלהק עם אחת עם הפרא ובלוז כנעני. אני אכריז על זה במוט הבא ואני בטוחה שאז לא יהיו ערעורים."

"יש לך יעדים ומטרות שחשבת לקדם כגארו בוגרת?"

"יש לי ערכים שאני חייה עלפיהם- תהילה, ונחישות. והמטרה שלי היא לעורר תקווה"

"איך את מתכוונת לעורר תקווה?"

"אני אפיץ אפיקות על תהילתם של גארו שונים ברחבי האומה- על קרבות והצלחות. כדי להראות לאנשים שלמרות כל החרא שקורא עדיין יש יכולת להלחם למעניהם.
אני גם אהיה אמיתית למילותי ואתגבר על הפחדנות שהראתי בעבר.

מה איתך אכילס? מה היעדים שלך כבוגר? מה משמעות המעמד בשבילך?"

"יש לי מספר יעדים, חלקם הושלמו, חלקם עדיין לא ויש כאלו שמתגבשים עם זמן. אח"כ תשאלי אותי ואענה בשמחה, כרגע אני מנסה לעזור לך להתמקד, לממש את עצמך ואת 'מתחמקת' בשאלות.
אם מטרתך כגארו בוגרת היא לעורר תקווה ע"י הפצת סיפורים ואפיקות מעוררי תקווה ברחבי האומה, יש לך בעיה. בכדי להפיץ תקווה בדרך זו עלייך לעזוב את ספט ישראל ולשוטט ברחבי העולם, לעבור בין ספט לספט, לאסוף ולספר את הסיפורים הללו. אחרת כחלק מספט עם חובות גדולים בארץ הזו, לא תוכלי להשקיע את מירב זמנך ביעד הזה ולממש אותו. את חושבת שיש דרך אחרת לממש את מטרתך מבלי לעזוב את הספט?"