ביקור בקאיירן, שיחות חולין עם רוח מכרסם - 03.04

בבוקר יום שבת רוברט יגיע לקאיירן באומברה בהומיד.
הוא קשר אל עצמו מבעוד מועד עוגיות שוקולד צ'יפס(הכמות של 1 נוסיס, אנא עארף כמה עוגיות זה) שהכין ושהוא נותן לגארו חדשים שהוא פוגש
הוא שמע על "טרי טרי" ואיך הוא נראה ומחפש למצוא אותו ברחבי הקאיירן. אם הוא לא מצליח בעצמו ישאל חלק מרוחות האבות האחרות שנוכחות.
יציע להן כמובן עוגייה על עזרתן.

'טרי טרי', 'פורץ מהמעגל' נתפס עם חכה מאולתרת ללא פיתיון לצד הנהר שמקיף את גבול הבאון,
הבגדים שלו נראים בלויים ומכורסמים-משהו, וריח זיעה מזעזע יקדם את פניו של שומר גן החיות' כשיתקדם אליו

שומר גן החיות יתקרב אליו בהליכה רגילה, בבירור נראה שריח זיעה מזעזע לא מפתיע את שומר גן החיות או מפריע לו בצורה נוראית
הוא יוודא שהעוגיות שלו עדיין עליו וישלוף אחת מהכיס כבר בהכנה מראש
כשיגיע קרוב יותר אל 'טרי טרי' יתחיל לדבר איתו
"שלום לך, איך הולך?
אני רואה שאתה מנסה לתפוס דגים"

'טרי טרי' יפנה מבטו, ירים את החכה ויזרוק אותה חזרה פנימה
"נראה לך? ושהשפמנונים יתקפו אותי? לא לא, אני סתם מעביר את הזמן"
הוא צוחק, מניח את החכה בצד ומוציא מהכיס אשכול ענבים קטן
"רוצה?" מושיט לעברו

רוברט מסתכל על 'טרי טרי' ואומר "נראה טוב, אשמח לכמה".
בו זמנית רוברט מושיט את היד שלו קדימה אל 'טרי טרי' ומושיט לו את העוגייה "רוצה? אני הכנתי"

"בטח, תביא - עוגיות תמיד זורם"
הוא מניח את האשכול היפה והנאה על ידיו של 'שומר גן החיות' שיקח לו
"אז מה? אתה גארו מספיק כדי לבוא לדבר?"

שומר גן החיות בוחן את הענבים לראות איך הן נראות לו, אם הן נראות לו לחלוטין אפמרליות הוא לא ינסה לאכול אותן, אבל אם הן נראות פיזיות מספיק הוא כן ינסה.

"מ'זתומרת?"

הן מרגישות לו פיזיות בידיים, ונראות נהדר.

"זאת אומרת שכל מוט אני מגיע, מזיין לכולם את השכל, עכשיו כשאנחנו לא במוט אתה בא לדבר?" הוא מחייך חיוך נבזי משהו

שומר גן החיות טועם מן הענבים, מבין את התעלות וחודל. מחזיק אותם בידו ובוחן את החוזק שלהם
"המממ... תשמע.
דוגרי לא ראיתי אותך באף מוט בעבר.
זה יחסית חריג לפגוש רוח של מישהו מהשבט שלנו שהוא רוח אבות."

רוברט מחכה רגע לבחון איך 'טרי טרי' מגיב לאמירה הזאת
"בכל מקרה... באתי לדבר איתך קצת בתקווה לשמוע עלייך.
זה מאוד יעזור לי"

בעת הנגיסה שומר גן החיות מרגיש כיצד השיניים שלו לא נסגרות, מה שהענבים לא עשויות ממנו קשה בהרבה יותר מעוצמת שיניו
'טרי טרי' לא מתייחס לזה, אבל עיניו החדות של 'שומר גן החיות' יזהו שזה תעלול שלו

"לא ראית" טרי טרי מגלגל עיניים

אף ענב לא מצליח 'להילעס' בפה של רוברט

מוזמן לערוך את תגובתך לפני שאמשיך

"באמת לא ראיתי.
אבל עכשיו שאני יודע שאתה פה אני אשמח לדבר איתך"

"טוב, אז איך אני יכול לעזור? על מה אתה רוצה לדבר?"

הענבים, שנראות לגמרי כמו ענבים, חזקות כמו שיש.

רוברט מחייך מעט ועונה
"דבר ראשון אני אשמח לדבר איתך, ולשמוע את הסיפור שלך.
זה יעזור לי מאוד כמו שכבר אמרתי.
אני מדמיין לעצמי שתשאל אותי למה זה מעניין אותי, אז אקדים ואענה לך.
דבר ראשון אתה רוח האבות הראשונה שאני פוגש לשבט שלנו, ככה שזה מרגש אותי אני חייב להודות. אני רוצה קצת להרגיש איך זה ולשמוע ממה שיש לך להגיד.
דבר שני, זה חלק ממשימה שקיבלתי.  
ברור לי שקצת קשה לך להאמין לדבר הראשון שאני אומר בהתחשב בדבר השני שאמרתי, אבל אני נשבע לך שזאת האמת"

רוברט נראה עם פרצוף כנה לחלוטין ובאמת מחכה בכמיהה לשמוע דברים

"סיפרתי את הסיפור לאיזה גאליארדית ילדת גאיה, תשאל אותה." הוא אומר ומוסיף
"אם אחרי.... חצי שנה שאתה פה, פתאום נזכרת לבוא אלי, אז כאילו - לא קונה את זה שזה מרגש לך או שבאמת איכפת לך" הוא צוחק בכנות - לא נראה שנעלב או משהו, כמו שפשוט אין לו כוח לבולשיט

"המממ. אני מבין מאיפה אתה מגיע.
אני יודע שזה גם לא מאוד עוזר שאני בא אלייך עכשיו. אפילו אם באמת לא ידעתי שאתה פה.
אבל בכל זאת אולי תספר לי?
בסוף המטרה שלי היא לקחת את הסיפור שלך ולספר אותו לכולם במוט הקרוב. "

"פשוט תבקש מהגאליארדית ההוא, קראו לה..." הוא עוצר ותוהה, מנסה להיזכר
"קראו לה 'פרי הרוח' - תבקש ממנה וכשתגלה אז מוזמן לבוא לספר לי ואשלים אם יהיו פרטים שחסרים!" הוא אומר בטון של סגירת העסק

רוברט נראה לא מאוד מרוצה
"אני מבין...
אני מודה שלא פגשתי אותה כבר הרבה זמן(אופפליי לא יודע מה סטטוס הדמות שלה)
אני בכל זאת הייתי שמח לשמוע ממך, זה לדעתי יקל עליי לספר את הסיפור בצורה הכי טובה שלו."

רוברט נראה לא נינוח ואז ממשיך
"תראה, ברור לי מאיפה אתה מגיע, אבל אני באמת רוצה לעזור.
אני רוצה לעזור לך כי זה לא הוגן בעיניי שלא מכירים אותך ואת סיפורך בספט. אתה רוח אבות של המכרסמים, כמה כאלה כבר פאקינג יש?
אני רוצה לעזור לשבט, כי אני חושב שלהבין את הסיפור שלך ולהפיץ אותו יחזק את האחדות של השבט בארץ. רובנו אספסוף של פליטים ממדינות שונות וסיפור טוב יכול לעזור לנו מאוד.
וגם... אני רוצה לעזור לי. זו משימה שקיבלתי והיא חלק ממהלך הבגרות שלי. אני חושב שאני ראוי ואני רוצה להוכיח את זה לך, לפאפא רובין ולשאר הספט."

רוברט יורד לברכיו
"אז אני מבקש סליחה, על זה שלא באתי עד כה ולא הבחנתי בך אפילו. מי כמונו יודע כמה זה dick move.
בבקשה תעזור לי"

"נו אבל כבר אמרת את זה מיליון פעם." לא נראה שהוא מתרגש מהמחוות והמילים
"מה ביררת עלי לפני שבאת?"

"אני לא ביררתי עלייך שום דבר." רוברט אומר במעט הססנות
"אבל זו הייתה בחירה מודעת, מתוך כבוד למבחן שניתן לי"

"כמו שאמרתי, אני לא יודע עלייך כמעט כלום.
אני רוצה ללמוד עלייך את כל מה שאני יכול ולגרום לסיפור שלך להישמע."

"אוקי, אני מבין - אז אני אומר לך עכשיו..." הוא עוצר, נושם נשימה עמוקה
"לך תברר עלי ואז תחזור עם יותר ידע." הוא מחייך חיוך ידידותי, וחוזר 'לדוג'

רוברט מהנהן ואומר
"תודה, אני עוד אשוב"

"אה, ואם אתה לא אוכל עוד מהענבים" הוא לא מצליח לעצור צחקוק "אשמח לקבל אותם"

רוברט מסתכל על הענבים הקשיחים שלו, מצחקק מעט ומחזיר, על הדרך בוחן אם העוגייה שלו עדיין שם
"תעלול לא רע, הם נראים ממש טוב.
כמעט שברתי שן, חחח"

"מעולה, תמסור תודה לפאפא" הוא צוחק ומכניס את הענבים חזרה לכיסו

כשהרוח אומרת את זה רוברט עוצר מללכת, מסתובב אלייה ומתחיל לצחקק מעט
"הבנתי... אין ספק שאתה יודע לרגבש מעולה.
אני חושב שאולי בכל זאת עדיף שאתעקש לשמוע ממך, מרגיש לי ממה שאמרת שזה הדבר החכם לעשות"