8.5 קורי והלל יושהים לקפה

קורי יגיע אל הלל ביום שבת בצהריים המאוחרים. יילל בכניסה באומברה. לאחר שתגיע "שלום לך, רעם ביום בהיר, מה נשמע?"

נראה שהלל חיכתה לו "טוב לראות אותך הזדמנות שניה. בוא נעבור לפיזי."
אני אניח שהוא עובר אלא אם תגיד אחרת.
בצד השני יש שביל עפר ורכב חונה. הלל מחווה לו לכיוון הרכב "כנס, אני אקח אותנו לבית קפה נחמד באחד הישובים פה."

קורי יכנס "אווו הרבה זמן לא ישבתי לכוס קפה טוב"

הלל לוקחת אותם לכפר הרואה, לבית קפה נחמד שנקרא הרואה בקפה. היא מחייכת אל המארחת שנראית כמזהה אותה והשניים מקבלים פינה צדדית וחביבה בגינה הקטנה שבחוץ. הלל מתיישבת ומעיינת בתפריט "יש להם קפה ממש טוב" היא אומרת לקורי כבדרך אגב "ועוגות סוף הדרך. אתה אוהב עוגות?"

"מחבב מאוד. יום אחד כשתגיעי לונדון אני אכיר לך את הבית קפה הכי טוב בכל בריטנייה" הוא יעבור על התפריט "אני אקח מקיאטו ואיזה עוגה שתבחרי"

היא מזמינה קפה הפוך על סויה ועודת שוקולד עשירה בשם נמסיס. כשהמלצרית מתרחקת היא מתרווחת בכסאה "אם אני אלך ללונדון אני אדאג שאתה תבוא איתי" היא אומרת בחיוך "ומאיפה ההכרות שלך עם לונדון? וספציפית בתי קפה שם?"

"תמיד גדלתי שם. המשפחה שלי מבוססת שם.. ולפני שהצתרפתי לעסק המשפחתי הייתי מנסה לברוח מאחריות ברחובות הצדדיים של לונדון." קורי יחייך "הקמתי להקה לתקופה ושרתי בברים מסריחים ואחרי כל הופעה היינו הולכים אני מייקל וג'רום לבית קפה שמוכר שוקו מעולה וקפה אייכותי עד השעות הקטנות של הלילה"

היא מחייכת "להקה? לא ידעתי שאתה שר. מה העסק המשפחתי? אני מניחה שאתה מתכוון למשהו מעבר למלחמה למען גאיה."

"גם, וגם חיי אצולה הם לא כלכך בשבילי - אני שונא גינוני כבוד. אבל כן הכמתי להקה שרנו הרבה שירי פאנק, קראנו לעצמנו "new smoke kids".. היה מעניין לחיות כמו בן אדם רגיל"

המלצרית (בחורה גבוהה ומתולתלת עם גומות חן בלחיים) מגיעה עם הקפה והעוגה שלהם. הלל מודה לה ולוקחת שקית סוכר. היא שופכת את תוכנה לקפה ומערבבת "מה שלום הבת דם שלך?"

"חיה, עוד לא הספקנו לדבר. הייתי עסוק בדברים אחרים." קורי יערבב את המקיאטו שלו מעט וילגום "בעיקר לא יודע איך לדבר איתה - אין לי שום עניין בלהביא איתה צאצאים"

"מצחיק שזה שאתה לא מעוניין בצאצאים איתה, זה מה שמקשה עליך לדבר איתה... בכל אופן ההצעה שלי עדיין עומדת. אני מוכנה לבוא לדבר איתה לנסות לרכך מעט את הקושי. או להסביר לך איך אתה אמור לדבר איתה בלי לנסות להשכיב אותה..." קשה לפספס את השעשוע בקולה, היא טועמת מהקפה שלה ונראית מרוצה.

קורי יראה משועשע "היא הייתה אשתו של אחי, שהרגתי. היא מאשימה אותי - ואני רוצה שהיא תבין שאני יכול לעזור לה להתחיל את חייה מחדש. אני לא מעוניין בבני דם אנושיים - ואני חושש שבדיוק לזה היא מחכה"

ההבנה נופלת על פניה של הלל "אההה... תשמע, בת דם מסורה מאוד. אין ספק. היא מקו הדם שלך אני מניחה?"

"היא ממשפחה אחרת אבל עכשיו שייכת לשושלת שלי. ולקחתי אותי אלי כי היא הייתה סובלת אצל כל אחד אחר במשפחה שלי"

הלל מרימה גבה "אתה יודע, אם היא מחפשת מי שיביא לה צאצאים יש עוד אדוני צללים בארץ... אלא אם אתה מתכנן להביא איתה צאצאים מאוחר יותר?"

"היא בת דם שלי, אם מישהו יתקרב אליה יצטער על זה" קורי אומר את זה ללא איום ואפילו עם קול מעט עדין, אבל המבט שלו ישיר אל הלל "מגיע לה חיים טובים יותר ולצבור למשפחה שלה ושלי שם טוב יותר"

הלל צוחקת בקול רם ומכל הלב "יופי. אני באמת שמחה לשמוע."
היא מרימה את אחת הכפיות ומסתכלת על עוגת השוקולד המפתה כמנסה להחליט מאיזה כיוון לתקוף. לבסוף היא לוקחת חתיכה נדיבה מהקצה ומכדור הגלידה שמונח ליד העוגה. "יש לי משימה בשבילך."

"יש לי לב מאבן אבל אני עדין חלקית אנושי" הוא יחייך "מה המשימה"

היא טועמת את העוגה ונראית מהורהרת לרגע "אממ... חשבתי מה יוכל להיות עבורך משמעותי באמת. אני מקווה שזה באמת יהיה זה. המשימה שלך היא לכתוב יומן אישי על ארועים משמעותיים בחייך. אחד שמתחיל מהיום שהגעת לישראל... כי צריך להתחיל איפשהו. אני רוצה שביומן הזה תכתוב על הארועים אבל כראוי ליומן גם המחשבות והתחושות שליוו אותך אז ואלו שמלוות אותך היום בעת שתכתוב שורות אלו. אני מצפה ממך לכנות מוחלטת עם היומן ועם עצמך בעיקר."

קורי יקח ביס מהעוגה וניראה לא מרוכז לשנייה
"במידה ואני אעשה את זה - האם תשמרי על המידע שיש שם ולא אעלה למשפט בעקבות זה? האם תשמרי את זה כסוד?"

מבטה אומד אותו לרגע ואז עוזב אותו ועובר לבהות בנקודה מרוחקת בגינה הקטנה.
"אני אשמור על זה כסוד." היא אומרת לבסוף.

המבט הרציני של קורי יתמוגג והוא יחייך אליך "אם ככה. תצפי ליומן מורכב מאוד"