1.6.2021- אבל למה?

סקטץ' תחפש את פראקסיס בקיירן. היכן הוא יהיה?

ב-6.4? רחוק מפה במבחן מעבר. ב-4.6 הוא יהיה בקאיירן, נח בלופוס תחת צל העץ הקבוע שלו.

כשסקטץ' תמצא את פרקסיס היא תעשה סקוואט ותשב מולו
"הי פראקסיס.
אתה פנוי לשיחה?"

הוא משתנה להומיד ישוב על הקרקע
"שלום סקטץ' מה שלומך? כן".

היא תשב על הרצפה
"שמעתי את ההכרזה שלך ורנסנס אתמול לגבי בני הדם בבני ברק.
אני אשמח לשמוע את כל הסיפור מאחורי זה. ולא רק את השורה התחתונה"

הוא מרצין,
"למה?"

"אני אחת מהגארו שמאוד מתעסקת בבני ברק בספט. אם זה לחימה וחקירה באיומים או בחיזוק בני הדם שלנו. אנחנו אפילו הצלנו בת דם לכסופת הניבים מפריק פיטים והיא נתנה לנו מידע חשוב על העלוקות בעיר. וטוביה היה בעל ברית מאוד קרוב שלי ושל גארו אחרים.
אז מה בדיוק קרא ביניכם שגרם להצהרה הדרמטית שלך ושל רנסנס?"

הוא נראה חושב ושוקל משהו מספר רגעים, עדיין עם מבט רציני.
"תראי, לכל מי שאינו צל מארה שמוביל שם, הייתי עונה שיתעסק בענייניו ובבני הדם שלו, אבל את נותנת רושם של גארו חביבה, אז אסביר" מבטו מפשיר למשהו יותר חופשי.
"הזנחת הקשר עם הגארו מאז אירועי 2004 גרמה להם לפתח יכולות השרדות עצמאיות ולקחת את הקרב אל התולע בהובלה של טוביה, זה מבורך. הבעיה שהם זנחו את הדם, המסורות וזה גרם לסדר עדיפויות מקולקל בחייהם וחשיבה לא הגיונית. כאשר עבדתם איתם יחד, חיזקתם את הלגיטמציה שלהם לדרכי הפעולה שלהם.
כעת עליהם לקבל החלטה לתקן את דרכיהם או להתמודד עם ההשלכות שיהיו במידה ולא".

"ואיך בדיוק הם פעלו בדרכים שהזניחו את המסורת שלכם?"

"בשביל להבין את זה, תצטרכי להכיר את המסורות של כסופי הניבים, זה לא משהו שאני יכול לסכם בכמה משפטים פשוטים, אלא לוקח חינוך שלם להבין. אולי יום אחד אם תבקרי באחד הבתים תוכלי להבין חלק מכך.
מה שכן אוכל לומר לך, זה שלבני דם יש איזשהו קוד של דרכי התנהגות, מנהגים שמוכתבים בידי מסורות של שנים, אלא שלעומת הליטאני אין זה ציווי כפי שזה הכוונה לחיי שיתוף הרמוניים עם גארו האומה. גם קוד זה, הם זנחו..." הוא נראה כעוס.

היא תהנהן עמוקות ואז תאנח.
"השבט שלי מאמין שהדבר הכי חשוב בזמנים כאוטים כמו עכשיו הוא לשרוד. בשביל הרבה מאיתנו זאת הישרדות פיזית אבל בשביל חלקינו הישרדות של תרבות היא חשובה באותה מידה. ולפי מה שאני הבנתי ממך ההישרדות של התרבות והמסורת היא משהו שמאוד חשוב לשבט שלך.
בני ברק היא עיר חרא ששקועה בחרא. לא יודעת אם יצא לך כבר לרוץ שם אבל הדברים שהאדם הרגיל צריך להתמודד איתם הם יותר חמורים מכל עיר אחרת שהייתי בה. לפעמים כדי לשרוד שם צריך להקריב דברים. ואני מניחה שזה השפיע על בני הדם של שבטיך בדרך משמעותית בעיקר מאז האפוקליפסה של 2004." היא תעצור ותמתין לתשובה ממנו

"לא יצא לי וכן שימור מסורות ותרבות היא דרך חיים, ללא זה... אין מה שמקשר אותם לכסופי הניבים"

היא מהנהנת
"יצא לך להגיד לצל מארה ושאר הגארו בבני ברק שאתה מתכנן לדבר עם טוביה על היחס שלו לתרבות?"

"אני כבר אחרי השיחה עם טוביה. צל מארה הפגיש ביננו"

"אוקי אז הוא הפגיש ביניכם." היא מהנהנת לעצמה
"טוב לשמוע שהשיחה הייתה מתואמת בינך לצל מארה הוא אחד מהגארו שמובילים דברים בבני ברק.
ורק כדי לודא- האיסור שלך רק תקף לבני דם מהשבט שלך? לא לאלו מהשבט שלי?"

"נכון"

"הבנתי.
טוב אני חושבת שאני הבנתי את הדברים שרציתי לדעת.
אני לא אשקר ואגיד שזה לא משפיע על כלום או שאין לי תלונות. אבל בסופו של היום אלו בני הדם של השבט שלך ושל רנסנס."

"אף פעם אל תגידי שלא תאמרי משהו ואז כן תגידי אותו בדרך עקיפה. איזה תלונות יש לך בדיוק?"

"אתה אכן צודק פראקסיס" היא תגיד עם אנחה. הבעת הפנים שלה תשתנה לאחת רצינית יותר.
"אם יש משהו שאתה צריך לדעת על טוביה והקינפולק האחרים לכסופי הניבים זאת העובדה שהם היוו לנו עזרה גדולה בבני ברק- אם זה לעזור ולארגן את הקינפולק של השבת שלי או לעזור לנו לאסוף, מידע על האיומים בבני ברק.
לפני כמה חודשים לדוגמא אחת מבנות הדם של כסופי הניבים שהצלנו מפריק פיט שיתפה אותנו במידע לגבי ערפד שעשה לנו צרות.
אז כן טוביה ושאר הקינפולק אולי לא נטשו את המסורת- דבר שמאוד חשוב, אבל הם גורם גדול שעזר לנו לקדם א המלחמה שלנו בבני ברק.
מה שאתה ורנסנס עשיתם עם ההכרזה שלכם זה לגזול מהגארו שמתעסקים בבני ברק את אחד מבעלי הברית הכי גדולים שלנו. מה שגורם לנזק למעשים שלנו בהווה ואם האיסור הזה ימשיך זה רק יגרום ליותר נזק.

ושמרתי את התלונות שלי כי רציתי לשמוע קודם כל מה יש לך להגיד. אם אני ישר באתי אליך בעצבים אז לא היינו מתקדמים לשום מקום"

"כנראה, אי אפשר לדעת עכשיו.
את יודעת מדוע קיימים בני דם וכיצד באו לעולם?"

"עבר זמן מאז ששמעתי את הסיפור הזה"

"אני לא מתכוון לספר סיפור עכשיו, אולי במוט. רק שאלתי אם את יודעת, אני מבין שכן מתשובתך.
אם כך את יודעת שעבורנו הגארו, בני דם בראש ובראשונה הם המפתח לשימור הגזע שלנו. בכדי לחיות בהרמוניה עם גארו, על בני דם לקבל זאת וכאשר זאת נעשה, בכבוד מושב, ניתנת להם הבחירה החופשית שיועדה להם.
בבני ברק, טוביה בחר לשים את הבחירה החופשית שלו לפני שימור הגזע. דבר שהפר את ההרמוניה וכמי שמייצג את משפחתו הוא משפיע על הכלל בדרכיו. זו המהות. אין כאן חצי דרך, אין כאן אפשרות לתת לכם לעבוד איתם בצורה מסויימת, מבלי לסתור את ההבנה שצריכה להגיע אליהם.
גאיה נתנה לנו טפרים, ניבים, גוף שלם, רוח וראש על הכתפיים לפתור בעיות בעצמנו. באיזשהו אופן, חטאתם גם אתם. כיצד ממשיכים? מעלים את הבעיה, את התלות שהיתה לכם בהם במלחמה ומוצאים דרך אחרת"

סקטץ' מכווצת את אגרופיה. אבל מנסה לשמור על ארשת פנים קרירה ורצינית
"האם אתה מתכנן לשתף פעולה עם הגארו בבני ברק בלגבש את הדרך האחרת הזאתי?"

"חברי ספט עוזרים אחד לשני וזה מה שאעשה. אם תשתפי אותי, אעזור, כך גם אומר לצל מארה".

"יופי" היא תגיד בקול רגוע יותר
"מה שכן צל מארה הוא פרגמטי - אם אתה בא אליו על שינוי אתה תצטרך לבוא עם תוכנית.אבל בהתחשב בזה ששם המעשה שלך הוא פראקסיס זאת לא אמורה להיות בעיה בשבילך"