31.8 נראה ששנת הלימודים תיפתח בכל זאת

בצהרים יום שלישי רנסנס מחפשת את פרקסיס סביב הקיירן. היא מביאה איתה בירה אחת פתוחה שכבר מלאה רק עד החצי, ואחת סגורה.

הוא שוכב נינוח על הקרקע תחת צל עץ במקומו הקבוע. כששם לב אלייך מתקרבת מייד ייתמתח וישתנה להומיד.

"היי פרקסיס." היא נראית עייפה וכאילו היא הוציאה כמות של זעם זמן לא ארוך לפני השיחה. "בירה?"

הוא מתלבט לרגע "כן, תודה".
"שלום רנסנס מה שלומך?"

"עובר עלי יום." היא מפטירה ביובש, מתיישבת לידו ומעבירה לו את הבירה הסגורה. "זה פקק שנפתח בסיבוב. מה שלומך?"

הוא מביט בבקבוק ופותח בסיבוב כפי שאמרה, לא נדמה שיש לו נסיון להשוות לעומת פקקים רגילים.
"בסדר, הרבה עבודה רוחנית מתישה לאחרונה, נח כשיש הזדמנות"

"לנוח זה חשוב." היא מהנהנת. "גם אני קצת צריכה אולי. איזו עבודה רוחנית אתה עושה?"

"קושר רוח לכנף חוגלה, משוחח עם לונארים להרחיב את ההיכרות עמם ועובד על פטיש חדש לספט"

"נשמע עמוס." חלק מהתשובה נראה שהפתיע וקצת איכזב אותה. "איזה פטיש?"

"אחד שייאפשר את הפתיחה מחדש של שבילי הירח ומגוון השימוש בהם לטובתנו. מדוע את מופתעת?"

"בתור התחלה, אני לא מכירה פטיש כזה. וחשבתי שאולי הכנת פטיש עבור הספט תהיה חלק סביר ממבחן עבורך אבל אני רואה שזה לא משמעותי מספיק. יש לי כמה רעיונות, אני מחכה גם לשמוע מקונאטוס האם יש לו רעיון."

"בסדר. אשקר אם אגיד שאני לא משתוקק לכך כבר, אבל אעזר בסבלנות.
בנוגע לפטיש, לאחרונה נאמר לי שקיבלו ממני רושם שאני עושה דברים רק עבור הבגרות שלי ומתוך אינטרס אישי. האמת היא שהדבר לא נכון, פשוט מרבית הדברים שעשיתי עד כה הם כאלו שגם הוסיפו לדרכי לבגרות.
אני שמח על ההזדמנות ליזום ולעשות, כעת שאחרים ידעו שהדברים לא נובעים מתוך אינטרס אישי לקדמי, אלא לקדמת החברה והאומה"

"מצד אחד, חשוב ליזום ולעשות, בייחוד עבורנו אבל לכל גארו באומה. מצד שני, שמתי לב שלפעמים אתה יוזם ועושה בצורה שלא בהכרח מתאימה לתפיסה של אחרים של המקום שלך באומה ובספט." היא אומרת, ואז מוסיפה יותר בישירות, "אתה לפעמים מביע דעה או עושה דברים שגורמים לך להראות חוצפן ויהיר. זה חבל, כי אז גם כשאתה אומר דברים חכמים ונכונים לא יקשיבו לך."

הוא מביט ימינה שמאלה לראות שאין אוזניים מצוטטות באיזור "כשאת אומרת תפיסה של אחרים, את חושבת שונה?"

היא נראית מופתעת אבל רק לרגע. "מה? לא, גם אני חושבת ככה די הרבה. התכוונתי 'אחרים' במובן של 'אנשים שהם לא אתה', לא 'אנשים שהם לא אני'."

"תואילי בטובך להעיר עיניי? כיצד אוכל להשתפר בכך?"

"אני יכולה, אבל אתה יודע, יש לי הרגשה כזו, שכבר הסברתי לך פעמיים לפחות איפה הגישה שלך די מחורבנת, ואני לא חושבת שהפנמת משהו מזה עד עכשיו. יעזור לך אם אני אגיד את זה שוב?"

הוא מוציא נשיפה ארוכה ורועשת לשחרר מעט כעס שמצטבר בו ולוקח נשימה רגועה.
"בשיחה הזו הייתי חוצפן או יהיר בדרך כלשהו?"

"לא. עד עכשיו היית מנומס ומכובד. אני חושבת שזה קורה הרבה פחות כשרק שנינו מדברים, איכשהו. אבל למשל בדיונים סביב החיזיון, אמרת כמה דברים שהיו מאוד לא במקום לדעתי, ובבירור גם לדעת אחרים. לרגע חשבתי שמפתח צינורות בום יעצור כדי להכות אותך, אבל הוא גארו ממוקד והיינו באמצע משהו."

"דברים שלדעתך היו לא במקום... כמו?"

"כמו, למשל, להכתיב לו"ז ולהזכיר תזכורות בצורה שנשמעה כמו נזיפה, כאילו מתפקידך להכתיב לבכירים ממך את מה שממילא הם כבר יודעים, ואחרי זה לפנות לקונאטוס ולרעם ביום בהיר ולבקש שיהיו קול ההיגיון, מה שמאוד נשמע כאילו אתה לא סומך עלי ועל מפתח צינורות בום שנשלוט בעצמנו. למשל. אני לא יודעת מה אמרת לזכריני שהיא לא חושבת שאתה מתאים להיות בוגר, או איזה מהדברים שעשית הביאו את חרמש דמים ואת פאתוס לחשוב אותו דבר. אפילו רוח שניה, שהוא אחד הגארו היותר סבלניים שאני מכירה, חושב שאתה עושה לעצמך חיים קשים עם הגישה שלך. אתה לא מדבר כמו שאנשים מצפים שתדבר, וזה מכעיס אותם."

"אהההה אני חושב שהבנתי.
מאז שהגעתי, אכן נתקלתי בלא מעט גישות ותרבות שונה בספט המעורב הזה. הבנתי שעליי להתפתח ולגדול עם המצב וכך עשיתי או יותר נכון עדיין עושה. בעוד שאני מסוגל לכך, נדמה שהתדמית נקבעה כבר בראשם של אחרים. בין אם מדובר בתדמית של הגארו שהגיע לכאן או התדמית שמצפים שאליה יהפך, הגדרות שכאלו אינן מטיבות עם אף אחד.
אנו מכילים לא רק מן האורגת, אני כעת חלק מהספט המעורב הזה וכפי שאני התחלתי הליך של צמיחה, אחד שעלול להוביל לשינוי כזה או אחר, אולי גם אחרים צריכים להיות פתוחים למחשבה שונה, כזו שתגרום להם לראות כוונה שונה בדברי מאשר הסטיגמה שקבועה בראשם.
אני מקווה שלא תתייחסי לדברים האלו תחת הסטיגמה של גארו מתנשא שחושב שהבעיה תמיד אצל אחרים, כי לא כך הדבר".

"לוקח מעט מאוד זמן ליצור רושם ראשוני, וזמן ארוך בהרבה לשנות אותו. אחרים לא ייפתחו למחשבה שונה אם לא תראה להם התנהגות שונה, כשהם מצפים להתנהגות יהירה מצידך, קל יותר לקרוא יוהרה וחוצפה בהתנהגות שלך גם כשאתה לא מתכוון לזה בכלל, אז צריך לפצות לכיוון השני, ליותר ענווה. בתחילת החינוך שלי, ציפו ממני להיות גסת רוח ולא מתורבתת, בהשוואה למה שכסופת ניבים צריכה להיות. לא הייתי, אבל היה להם קל יותר לראות גסות בכל דבר שעשיתי, אז הייתי צריכה להיות יותר מנומסת מכולם כדי לאזן, עד שהתרגלו לזה שאני לא ילדת רחוב מטונפת. שמעולם לא הייתי." היא מסיימת בחצי חיוך.