ראשון, 02.05.2019, 10:00 בבוקר, רעם מלחמה בקאירן ופנוי

הוא עומד עם מקל שני מטר המעוצב כנחש בסגנון חרטומי להפליא ומתרגל סיבובים, מכות, הכשלות והחלפת ידיים.

דימפנה מסיימת שיעור עם רוהאן ורותם, ועוצרת להסתכל בו לכמה דקות. כשהוא מגיע לנקודת עצירה שבה נראה שהיא תפריע לו פחות, היא מציינת "עיצוב מעניין, המטה."

המטרה מקדשת לבוש בג'ינס וטי שירט בעל שיער בהיר מגיע לאיזור, תופס נקודה נוחה בקרבת מקום ועוצם עיניו.

"רוב תודות, שלשלאות מנופצות." הוא אומר בעברית צחה וללא מבטא. הוא לבוש בדגמ''ח שחור, חולצת טי שירט בדוגמת הסוואת הרי שלג, מגפי עור צבאיות ותספורת מטכ''לית. "שלל קרב מלפני יציאת מצרים."

"איזה מהן? זו מהתורה? כי אם כן, זה גם עץ שהשתמר ממש ממש טוב." היא כרגיל בחצאית וחולצה שחורות. "הוא מאוד מרשים, בכל מקרה. גם היכולת שלך איתו." היא חצי מחייכת, ואז מסתכלת לכיוון הפרצוף החדש. "...היית במוט האחרון, נכון? אני זוכרת שם מעשה אבל לא האם הצטרפת ללהקה כבר."

המטרה מקדשת פותח מעט את עיניו ואומר בקול מנומנם "הייתי במוט האחרון, ואני עדיין חסר להקה".

"בוקר טוב לך." הוא אומר ומוסיף: "אכן, מן התורה."

"עץ...משומר היטב. מאוד." היא נראית קצת ספקנית, קצת מתרשמת. "רוב האנשים לא היו משתמשים בכזה דבר לאימון, אבל אני...אניח שיש למטה יתרונות ותכונות שהופכות אותו לשביר פחות?"

"אכן."

"מרשים." היא מהנהנת. "המטרה מקדשת, אתה מחפש לך להקה? מה דעתך על האיזור כאן עד עכשיו?"

Toil בידיוק יצא לעשן.
ואמר בקול רם "אה שלום לכם." כבר עם המקטרת בפה.

"חביב ביותר." המטרה מקדשת אומר, עדיין בקול מעט מנומנם.

"שלום..." לוקח שניה או שתיים עד שדימפנה מזהה את הפנים, והיא מעקמת את האף כשהיא רואה את המקטרת. "מאיפה הגעת, בכלל? לא יצא לי לשאול." היא שואלת את המטרה מקדשת.

"מרומניה." אומר המטרה מקדשת, עכשיו קצת יותר ערני.

"רומניה אי, יש שם הרבה מחשפות ככה שמעתי." אומר Toil . גארו צעיר לבוש בבגדים בעיצוב מודרנים ,שיער מעט ארוך ותיק צד היפי להפליא, המראה שלו משדר מאיין תחושה של קאנוואס רייק.

"ואתה?" שואל רעם מלחמה בלילה אדום בקולו העמוק את החדש.

"במקור ניו קאסל(New Castle) אבל רוב הזמן באברדין(Aberdeen), את רוב השנה האחרנה בילתי בסן פרסיסקו (San Francisco) לפני שבאתי כאן." אומר בזמן שרייח קצת מוזר יצא לו מהמקטרת.

"אברדין נחמדה." ההבעה של דימפנה מתבהרת. "ניוקאסל לעומת זאת די נוראית. אבל בשתיהן הייתי רק פעם אחת, ייתכן שהן טעם נרכש. מצד שני, שתיהן ערים אז יש גבול לכמה טובות הן יכולות להיות." היא מושכת כתף אחת.

רעם מלחמה מתעלם מדימפנה ושואל: "מי אתה, חדש?"

"Toil&Trouble ראגבש צעיר לילדי גאיה.
הבעיה באברדין זה שאין מספיק גארו ויש הרבה תולע בים הצפוני."

"אני לא יודע אם זה תענוג לפגוש אותך... עמל וצרה, קליאת' ראגאבאש לילדיה של גאיה, הבעיה באברדין." הוא אומר בגבה מורמת ווריד בולט במצחו מגובה עיניו הירוקות עד לשיערו הכהה.

דימפנה נושפת חצי צחוק ומסתכלת על עמל וצרה, כמחכה לראות איך הוא יגיב.

המטרה מקדשת גם הוא מביט ומחכה לתגובתו של עמל וצרה.

"אני לא הבעיה באברדין, אני פשוט מדבר יותר מידי." Toil צוחק בקול כמעת מפיל את המקטרת
:בזמן הצחוק Toil משחיל את המילים "נעים...להכיר..." ואז לא מצליח להמשיך לדבר

דימפנה מגלגלת עיניים ונראה שמנטלית היא שמה גם את המטרה מקדשת וגם את עמל וצרות בצד.

"רוצה אימון בשניים?" היא שואלת את רעם מלחמה. היא חוגרת חרב כרגיל אבל מוסיפה "אני יכולה להביא לעצמי מטה מהנשקיה. ורציתי לשאול אותך שאלות על החשיבה הפנרירית על טקסים, אם יש לך זמן וכוח."