30.1 זכרון החובות - טייק שני

דניאל נכנס לקיירן, הומיד לבוש חליפה , הוא מחזיק תרמוס ושני ספלים. הוא מתישב על הספסל שעדיין יש בו חור מהיתד שאילין תקעה.
הוא סורק את השטח ומחפש אחר אותה גארו הריונית

זכריני אכן באזור, נראה שמחפשת משהו.

דניאל ניגש אל אילין "אילין, בואי שבי איתי רגע ואז אעזור לך לחפש את מה שאיבדת"

*היא כבר לא בהריון - למרות שהלידה עדיין בעיצומה בשרשור אחר אז בוא נעקוף את הנושא באלגנטיות

היא מקימה את ראשה אליו בהישח דעת כמעט, ואז מעבירה עוד מבט מהיר בכיוון שהיא בדקה בו מלפני.
"שמי זכריני. חברים קוראים לי אילין. לא הרווחת את זה עדיין"

נראה שמה שזה לא יהיה שהיא מחפשת לא נמצא שם והיא נאנחת ומתקדמת לכיוון הספסל. היא לא מתיישבת אך שפת גופה אומרת שהיא מקשיבה.

דניאל פותח את התרמוס, ארומה של מרק עוף ממלאת את האוויר, הוא מוזג לספל שהשארת לו מהמרק "אמא אמרה לי שאם מוסרים לך ספל,קערה או קופסא לא יפה להחזיר אותה ריקה" והוא מגיש

היא נראית מופתעת לראות את הכוס שהיא הביאה לו. היא מתיישבת, ולוקחת את הכוס, מרחרחת. "אמא חכמה יש לך" היא לוגמת מהמרק.

"מזל טוב" הוא מוזג לעצמו ושותה "לקח לי כמה דקות לזהות אותך בלי הבטן" הוא מחייך
"איך זה שכמעט לכל גארו השם מעשה מורכב משתי מילים, ושלך רק מזכריני?"

"שם מעשה לא מוגבל למילים. פשוט עדיףקצר כי אתה לא רוצה להקריא מגילה כל פעם שאתה מציג את עצמך. הוא יכול להיות גם יותר משתי מילים, למשל "טעות לעולם חוזרת" או "לומדת ממקומות רבים". יש הרבה גארו פה עם שם שהוא מילה אחת. אגאתון. קונאטוס. חופש. גרינפינגרס... באנגלית השם שלי בכלל מיתרגם לשלוש מילים. Forget me not" היא ממשיכה לשתות מהמרק ונותנת בו מבט מוזר "המחנך שלך לא לימד את זה?"

"web shooter, המחנך שלי, היה לנו מערכת יחסים אחרת. פגשתי הרבה גארו עם זאת לא הכרתי את הקהילות. הסתובבנו בעולם, לא השתקענו יותר מדי זמן, ככה זה בעידן המידע, הכל זז מהר"

"אםםם" היא אומרת בצורה לא מחייבת. "אצלינו דברים עובדים קצת אחרת. הרבה אחרת." היא שותה עןד קצת מהמרק. "הבנתי שגרינפינגרס מצא אותך אחרי הפגישה האחרונה שלנו".

"כן עשינו הסכם, אני אתקשר יותר איתו והוא יבין שאני דף חלק".

(בעיקרון שלח אותי למשימה אבל מתעקב לי הXP אז אני לא יכול ללמוד את הטקס שנשלחתי ללמוד)

(טקס לא עולה אקספי)

..."דף חלק? "

"רפאל ואני הבנו את הפערים שיש בין הידע החברתי שלי למה שמצופה ממני, אז סיכמנו שמה שהוא יכתוב זה מה שישאר... לכן דף חלק... כמו ספר שכותבים"

היא מחייכת טיפה "הכרתי פעם גארו שהיו לו בעיות חברתיות עם ההבנה של מה נכון ולא נכון באומה...אני מתגעגת אליו לפעמים."
היא שותה את מה שנשאר לה מהמרק
"אז מה הבנת מהמפגש הקודם שלנו?"

הוא צוחק, מוזג לזכריני את מה שנשאר בתרמוס "אני בעיקר שואל עכשיו לפני שאני נוגע, אני גם נזהר יותר ליד גארו, אבל לפעמים מתפלק לי" קורץ

"זה התחלה טובה. אני מוצאת את זה מאוד מוזר שהמחנך שלך לא לימד את הדברים האלה. איך הסתדרת עד עכשיו? קשה לי להאמין שאני הראשונה שהתקרנסה עלייך."

"רוב הזמן היינו בדרכים, הייתי בהרבה מקומות אבל לא מספיק זמן להבין את הetiquette. וגם הבנתי שיש המון שוני בין קהילות... " מושך בכתפיים, לוגם "התקרר..." נאנח

..."אני מבינה. זה מסביר הרבה. ועוזר לסלוח לך. אבל אתה מתכוון להשלים פערים עכשיו שאתה כאן כן?" היא מגחכת. "כן זה באמת פחות טעים קר. בוא, אני אלווה אותך פנימה כאורח שלי. יש לי עמדת בישול מאולתרת לייד עמדת העבודה, תארח לי חברה ונדבר. זה אומר שאתה נצמד אליי כמו זנב ואפילו לא מרחרח לכיוון העץ, קפיש?

דניאל מחייך ונעמד "אבל אם הספיריט של העץ קורצת לי שם אני לא יודע אם אתמודד" וקורץ
לאחר שאת מכניסה דניאל לקיירן הוא נצמד ולא מדבר, עד שאתם מגיעים אל העמדה
"כן אני משלים פערים, עם רפאל כל הזמן והיתה לי שיחה טובה עם שלשלאות מנופצות, אנדרדוג ועם פרי הרוח"

היא מתחילה להוביל לעבר בית המלאכה
"אוקיי שיעור ראשון. לא צוחקים על להפר את החוק הקדוש ביותר לקיירן, שזה להכנס ללא רשות ולהסתכן בלפגוע בלב שלו. הגארו ששומרים ויקפצו עלייך בטוח לא יצחקו ויבואו במטרה להרוג. זוכר את הקרב שהיה בינינו? היה כואב נכון? זה המקום שבו אציין שאני רחוקה מלהיות הגארו החזקה בספט. וכמה מאלה שכן שומרים על העץ."
היא ממשיכה, ואתם נכנסים לבניין גדול דו קומתי. נראה שהקומה הראשונה שלו רצופה בעמדות עבודה מקצועיות. אחת מהן מאובזרת במיוחד ונראית כאילו מישהו כמעט גר בה. היא מובילה אותך אלייה.

"איך אפשר לפגוע בלב של הקיירן? חשבתי יש מלא רוחות שמונעות את זה. אז איך גארו יכול לעשות את זה בכלל?"
הוא מסתכל על העמדה "מישהו עושה פה hording?"

"הלב של הקיירן הוא בעצם התרכזות של המהות הרוחנית שלו. אם פוגעים בלב, פוגעים בקיירן עצמו. יש הרבה דרכים לפגוע בו. עדיף לך לא לחשוב על זה. לרוב לא מאפשרים לגארו להתקרב לשם. אפילו לא לחברי ספט. לנו התאורגים הבוגרים וגארו מסויימים בעלי תפקידים מותר להתקרב אל העץ אבל גם אז מאוד בזהירות. כמו ששמעת בשבירת העצם האחרונה אחד מאיתנו שהתקרב פגע בעץ, ולכן נאלץ לעזוב את תפקידו. זה עניין שאין להקל בו ראש."

נראה שזו עמדת עבודה כבדה ומי שמשתמש בה מכין חפצים מורכבים כמו כלי נשק קרים ושריונות. החפצים מוטלים פה ושם במין כאוס תהומי שכזה, אבל יש לך הרגשה שהבעלים של העמדה הניח אותם איכן שהם בכוונה ויש מין סדר מוזר בכאוס. יש מגירה אחת שרשום עלייה "פסולת רעילה." אילין פותחת את הדלת, ואתה רואה שיש שם אוסף של בקבוקי וויסקי קוניאק רום ואפילו כמה בירות וסיידרים. היא מפשפשת ביניהם ושולפת את הסיר והגזייה שראית אותה משתמשת בהם לחמם סיידר בפעם הקודמת. היא מניחה את הגזייה על השולחן. 
"הלהקה שלי עברה לגור בקיירן. יותר קל להגן עליו ככה. למרות שקשה לחיות בלי טרטוריה. אין איפה לשים את הדברים שלך... אז זמנית עד שנמצא לזה פתרון הדברים שלי כאן. שנחמם את המרק?"

פודה החובות מרוקן את הכוס שלו לסיר. ואז בוחן את האלכוהול
"דווקא פה אני חושב שכדאי לשאול ולחשוב. כי אם לא נדע, יש יותר סיכוי שאסון יקרה"
לאחר שזכריני סוגרת את המגירה, הוא בוחן את ה'סדר' בשולחן, נראה כאילו מנסה לפצח משהו
"מה לגבי לבנות שידה? או כוורת? שולחן עבודה עדיף שיהיה ריק"

(יש שם שידה ויש שם כוורת, כולן מלאים בחומרים וכלי עבודה. אין שם חפצים שלא קשורים לעבודה. לצד השולחן יש תיק מסעות גדול וכמה שקיות בד עם דברים שנראים כמו בגדים בפנים אבל הם מוצנעים)

"אני אוהבת שהכלים שלי כולם מוכנים לשימוש איפה שקל לי לחת אותם.למרות שאני באמת תמיד מאבדת עפרונות... אני חושדת שהרקונים מחביאים אותם..."
אילין מדליקה את הגזיה מתחת לסיר שפודה החובות מילא. 

"ולא. לא כדאי להסביר אילו דברים פוגעים בעץ. פשוט צא מנקודת ההנחה שאם אתה לא יודע מה פעולה שלך תסב לעץ, אז היא כנראה תפגע בו. כרגע, אם אתה רוצה להיות יום אחד חלק מהספט הזה, פשוט תזכור שלהגן עליו זה ממש חשוב. ואז שתהייה חלק מהספט ותעמיק את הידע שלך בטקסים ורוחות ותהייה לך סיבה טובה לגשת אל העץ תוכל לדבר עם שר הטקסים או האלפה ולבקש רשות." היא נותנת בו מבט כבד לוודא שהבין.

"...אתה יודע נגרות?" היא שואלת בהפתעה.

דניאל מהנהן ומיד אחרי השאלה מעלה בו חיוך
"קצת מהילדות, אבל לא משהו שהתעמקתי בו.... עם זאת, את מחפשת דרך שהכלים יהיו לך זמינים, ואני מחפש לעשות לך טיפה סדר. בואי נבנה יחד מתלה לדברים שלך, כך שהם גם יהיו זמינים וגם יפנה לך את השולחן"