21.6.22 - שלום בחוד הסקטץ'

"בן דם, אולי הוא ישתנה בעתיד. אבל זה נראה פחות ופחות סביר בכל יום."

"אה." היא אומרת
"בן כמה הוא? אולי הוא יכול להפגש עם האחים שלי ולהתיידד איתם"

"חמש עשרה בערך. הם מוזמנים לפגוש אותו אבל חתיכת טיפוס." גאירפריד צוחק.
"וצרה..."

"כן בנים נוטים להיות ככה בגיל הזה" היא מצחקקת
"אם אתה רוצה שהוא יהיה פחות צרה לעודד אותו להתנדב במקומות שצריכים עזרה זה תמיד רעיון טוב. זה מה שהאחים שלי עושים"

גירפריד מחייך.
"הוא מדם גיבורים לשגריו של פנריס, סקטצ' ובעוד שאני מעריך את הצעתך עליו להתאמן בלחימה, תנועה מהירה, ציד ושמירה על עצמו ועל בני דם אחרים. נכון לכרגע נראה שאתשקע קצת ברמת הגולן, אחת עם הפרא פותחת שם קייטנות קיץ עם אחייך יהיו מעוניינים ב- שנוי אווירה הם יהיו מוזמנים לשם כנראה - מותנה באישר האלפא של הטריטוריה כמובן.

אני די בטוח שגם את תוכלי ללוות אותם, אם תרצי.
לגבי התנדבות בערים אני לא חושב שדודני יהיה מעוניין בכך, ואני לא חושב שיהיה זה ראוי שאכריח אותו לעשות כן.
אם אחייך מצליחים לסקרן אותו, אולי הוא יצטרף אליהם. אנחנו נצטרך לחכות ולראות."

"אני שמחה שבל רוצה לפתוח קיטנה." היא תגיד עם חיוך
"אני לא יודעת אם היא אמרה לך את זה עדיין אבל אני ואחת עם הפרא הגענו בייחד מאותו הספט. היינו בשתי להקות בייחד- ואז ליבה קרא לה לרמת הגולן. בהחלט נראה שזה היה הצעד הנכון
בנוסף לכך אתה יודע שהיא ואני יצאנו לריצה בממלכתו של פנריס?"

"לא שמעתי על כך."

"ובכן זה לא סיפור שיצא מהספט ממה שאני יודעת, אבל הוא עדיין סיפור טוב לדעתי" היא תגיד ותמשיך
"הוא התחיל מטעות של שתי צעירות- אני ואחת עם הפרא, על כך שהתעסקנו עם רוח של זאב קור ללא ידיעתם של הפנרירים בארץ. לכן חרמש דמים, תיאורג בכיר לשבטו, הטיל על אחת עם הפרא את העונש להכנס לתוך ממלכת הפנריר ולהשיג גביש מענק כפור. אל שתי הצעירות האלו הצטרף יללת כפור, גליארד בוגר לפנרירים ובטא למטרופולין, וליברה, שהיה האלפא של להקתי באותה תקופה.
הדרך אל תוך ממלכת הפנרירים הייתה קרירה ומאתגרת, עורבים בעלי שלוש עיניים איתגרו אותנו בלתת מידע למציאת הדרך ואפילו היינו צריכים להוכיח את עצמינו מול רוחות אבות של השבט.
אני ציירתי מחווה לסיפור שאחד מהרוחות סיפר לנו - אבל בסופו של היום זה היה ישירותו ובטחונו של יללת כפור שהראתה שאנחנו ראויים להלחם מול האתגר.
לבסוף נתקלנו בענק כפור קטן. אחד שניסה להכניס אותנו לתוך עירו של לוקי- ריצה שברירור הייתה משימת התאבדות לקבוצה עם שלושה גארו צעירים מתוך ארבעה. אבל בעקבות ידע על אגדה הבנו שענק הכפור שהיינו צריכים לחסל - היה הילד הקר שעמד מולינו. באמצעות התגרות הענק חשף את צורתו האמיתית - ששרצה מתולע- ועם תפרים וללא היסוס הבסנו אותו.
מהריצה הזאתי אחת עם הפרא ואני השגנו לא רק גביש אלא גם תובנה על שבתיך. ואם תיכנס לממלכתו של פנריס תוכל לראות את הציור שציירתי חרוט על אחת מהקירות במערת רוחות האבות"

"או סקטצ'. זה סיפור ממש מוצלח! חבל שהוא לא פורסם ברבים.
אז איזו תובנה את חושבת שקיבלתן? אני מסוקרן."

"קודם כל ששווה להכיר את התרבות של שבט לפני שמתעסקים בעניינים ששייכים לו כמו זאב הכפור.
וגם שלפעמים להיות ישיר זאת הדרך הכי טובה להוכיח את עצמיך. משהו שטיפה מתפספס אצל רוח עירוני"

"אני מניח שזה תלוי רוח - גם בעיר."

(נראה לי סצנה? אם נרצה להמשיך לשוחח כדאי כבר לפתוח פוסט חדש)