חלומות ירוקים

"גארו ששרת בחייו, מגיע לו לנוח. לא? גארו שחוזר בתור רוח אבות... עבורו המלחמה היא לנצח".

ריח עולה באוויר מאד. ריח קל של זעם. אד נראה יחסית רגוע. "זה כבוד גדול לגארו להמשיך לשרת את האומה. לא בדרך של לחימה, אלה בדרך של ייעוץ והשראה. רבים מרוחות האבות נמצאים בשלווה משלהם. יצא לך לתקשר עם רוחות אבות בעבר?"

"לא הרבה" מודה רפאל "אבל זה תמיד נשמע לי נורא. לראות דורות של גארו מנהלים מלחמה בתולע... ודבר לא משתנה. אם כבר, עניינים רק מחמירים". רפאל חזה את התגובה שלך. הוא נשמע בעיקר עצוב

לרגע אד מעט מתערער וגם מהרהר בדבריו. "זה נורא גם לחיים, לא רק למתים. רוחות אבות יכולים למצוא נחמה בכך שמחנכים את הדורות הבאים למשהו טוב יותר. לשנות את הדברים הקטנים ולהמשיך להותיר חותם בעולם כגם אחרי לכתם."

"אבל הן לא יכולות. רוחות יכולות לשקף את העבר... אבל לא להשתנות. להתפתח. לא זאת בלבד שהן רואות דורות על דורות של צעירים נופלים חלל, אלא שאין להן את היכולת להשתנות כדי לעמוד באתגרים החדשים האלו. בשביל גארו חי... אחת המלחמות היא המלחמה האחרונה. אחריה הוא יכול לנוח".

"נכון. עדיין, תחשוב שיש להם את היכולת לשנות. ללמד. לחנך. זה קשה, אבל אני יודע שאני ארצה לשרת, לחנך את הדורות הבאים אחריי. אנו הלוחמים של גאיה בחיינו ובמותנו, מנוחה אנחנו צריכים למצוא כשהמלחמה תיגמר."

"יש סיבה שגארו זקנים כבר לא ששים אלי קרב. אני הייתי במלחמה אמיתית נגד התולע. ואני יודע- לחוות משהו כזה שוב ושוב בזמן שהיקום נכנע אט אט לאפוקליפסה המתקרבת אינו פרס - אלא קורבן". רפאל לא פוגש את עיניך באודו אומר זאת.

"שמע, אתה צודק." אד אומר לרפאל נראה שהוא מבין מאוד לליבו של רפאל. פניו עגומות. "זה קשה. אני לא נלהב. זה בדיוק חלק מהעניין, להיות רוח אבות, זה לייעץ לחולל שינוי אך לא להילחם. לא תמיד לראות את הזוועות והעולם נכנע. יש לך קשר, גשר אל העולם. אתה מחולל את השינוי דרכו ונחשף לעולם דרכו. רוחות אבות הן סימן לעבר, אתה יכול להשפיע אבל אתה לא לוחם. אתה לא רואה את העולם גוסס, אתה לא מתמודד עם האחריות."

"האם אתה חושב שסוג הגארו שיהפכו לרוחות אבות לא ירגישו אחריות? לשבט? לקיירן? לצאצאים הרחוקים שלהם... אני מתנצל, אבל בעיני זה קיום של נטל ועינוי". רפאל מעווה את פניו. בבירור זה נשמע קשוח ממה שהתכוון. "יש לי הרבה כבוד למי שזוכה לזה, ומי שמנדב את עצמו לקיום של חוכמה ועצה. אבל אני מעדיף להיעזר בכתבים ובחוכמת הגליארדים שלנו מאשר להטיל על חברי קיום כה קשה. ואני מבין שזו דעתי... ולא חייבת להיות דעתו של אף אחד אחר".

"אני לא יכול להגיד בלב שלם שאתה טועה. נותר לי רק לקוות שאתה טועה." אד אומר ומשפיל מבט אל הקרקע. "אבל אתם כן מתגלגלים וקיימת לכם רוח אבות. אתם פשוט לא יוצרים איתה קשר, לא?"

"בגלל אחת משלוש הסיבות שמניתי כרגע, או כולן, לשבט שלי לא מתגלגלות רוחות אבות. השבט שלי לא מאוד עסוק בשאלה של למה בדיוק, אבל אני משאר... מקווה... שגארו שלא רוצה להתגלגל לא מתגלגל ככה".

"שמעתי מכמה מהלכי זכוכית אחרים שיש רוחות אבות של שומרי האדם." אד אומר, "אני מקווה שלא פגעתי בכבודך או הכעסתי אותך. זאת לא היית הכוונה שלי."

"לא לא כמובן שלא. אני מבין שהרבה מהמנהגים של השבט שלי חריגים בנוף. ואני מעודד שאלות בנושא".

"אני שמח לשמוע." אד אומר בחיוך ואז מרצין מבט. "למעשה הייתי רוצה לומר דבר מה נוסף. ייתכן שתפרש אותו כפגיעה בכבודך או בכבוד השבט. זאת לא כוונתי. אני אזהר מאוד בדבריי ואבקש שתהיה סלחן עבורם אם תרצה לשמוע אותם." הוא מסתכל על רפאל, מחפש את אישורו.

רפאל מהנהן

"אצלי בשבט יש מחנה בשם 'המחפשים'. שמעת עליו?"

"לא"

"ישנה אגדה שהניצחון המוחלט על התולע יבוא כאשר האומה מאוחדת. תחת 16 השבטים. אך כיום 3 שבטים אינם איתנו. המייללים הלבנים, הקרואטן והבאניפ. המחפשים רוצים למצוא את השבטים הללו, להחיות אותם מחדש או ללמוד את סודותיהם שלקחו איתם כדי להילחם טוב יותר בתולע. לכל שבט באומה יש משהו ללמד את האחרים." אד מתחיל להסביר עיניו ממוקדות בפרוייקט הבנייה. "אני נמנה עם אותם מחפשים וגרמת לי לתהות. אולי ישנם יותר מ3 שבטים אבודים. הרי לשומרי האדם היה טוטם שונה מהטוטם שלכם, המתנות והסודות שוודאי היו להם, הגישה שלהם אל בני אדם שונה משלכם. באותה מידה, גם רוכבי הברזל והידע שלהם על דרך. ברגע שאתם מתקדמים אתם במידה מסויימת יוצרים שבט חדש וזה שהיה לפניו נעלם." הוא נראה זהיר ודרוך למדיי.

רפאל מהנהן את ראשו לשלילה."מחשבה נחמדהס אבל שומרי האדם ורוכבי הברזל הפסיקו להתקיים כי לא היה בהם צורך. הם לא נאבדו, הם התפתחו".

"אתה מכיר את השבט יותר ממני," אד אומר אך נראה לא משוכנע. "אין דבר ששומרי האדם לא יכולים ללמד אותנו? הכל לא רלוונטי או השתמר אצל מהלכי הזכוכית? כל מתנה או טקס?"

"כמובן שדברים רלוונטים נאבדים, ואני אשמח ללמוד מהרוח שכאן. אבל אני לא חושב שהצורות הקודמות של השבט שלי רלוונטיות לנבואה שאתה מדבר עליה".

"נכון, אבל לדברים הרלוונטים שאבדו יש כוח. כוח שיכול לסייע מאוד לנו כנגד התולע. האם אתה יודע על דרכים שאני אוכל להעזר כדי למצוא מידע שכזה?"

חוץ מרוח האבות? אמרו לי שיש בסביבה רוח של פרד שקשור אל שומרי האדם"

"טוב, תודה רבה על העזרה. היה מרתק." אד אומר ומסתכל על רפאל לראות אם יש לו משהו לומר.

רפאל מהנהן ברוח טובה, וחוזר ללגום ברעש מהמילקשייק שלו. לא נראה שיש לו משהו להגיד ללוכד חלומות כרגע