בהפסקת חשמל קשה לראות את הצללים רוקדים

"לא, תודה!" אשלין עונה, מוציאה קרטון חלב מהמקרר ומוזגת לעצמה עוד מים קרים.

ויקטור מסתכל על הטון המתלהב של אשלין ומחייך קלות הוא לוקח את החלב ומניד לתודה הוא מוזג את המים החמים ואז את החלב. ומערבב עם כפית הוא שותה לגימה ואומר ״אז ככה אתם חיים? מסתובבים בקיירן מתאמנים ואוכלים פה? הייתי בטוח פחות נהוג לגור בקיירן.״

"רובנו לא גרים פה, אבל יש כמה שכן - מידת החסד למשל, עד שתהיה לו להקה וטריטוריה."

ויקטור מחייך ״איפה הטריטוריה שלכם?״

"בפתח תקווה."

ויקטור אומר בשקט ״הממ מרכז הבנתי. ״ ולוקח לגימה מהמוקהצינו

"כן. הבנתי שאתם בחיפה?" אשלין שואלת ולוגמת מהמים שלה.

ויקטור אומר בשקט ״כן״

"אז איך הכרתם בעצם?"

ויקטור מסתכל עליה ואומר בשקט ״הטוטם הפגיש בנינו״

אשלין מהנהנת. היא בבירור מזהה נושא שעדיף לא להיכנס אליו, והיא לא נכנסת אליו. "הבנתי. אני מקווה לפגוש את שאר הלהקה שלכם בקרוב."

ויקטור מחייך ואומר ברוגע ״פגשת את ׳מחלקה ראשונה׳, את ׳מפתח ברגים׳ ו׳לב של דיו׳ אני גם מקווה שתיפגשו בקרוב, הם גארו נהדרים״

אשלין מחזירה חיוך. "להקת המטרופולין, נכון?"

ויקטור אומר ברוגע ״להקת מטרופולין הרצה אחרי הרקון כן״.
הוא לוקח לגימה מהקפה ושואל בשקט ״אז הפסקת חשמל מה גרם לך לרצות לצבוע את השיער ל... ורוד אמרת שזה?״

החיוך של אשלין מתרחב. "ורוד, כן. אני עושה את זה שנים, ניסיתי כל צבע אפשרי בערך. הורוד נשאר."

ויקטור נראה מופתע מהשמחה שלה ואומר בשקט ״כן אבל, למה את צובעת לצבעים?״

אשלין שותקת לרגע, שותה קצת מהמים שלה, ושותקת לעוד רגע. לבסוף היא עונה "בהתחלה עשיתי את זה סתם כי זה יפה. עשיתי את זה כל כך הרבה זמן שכבר לא יכלתי לדמיין את עצמי עם שיער רגיל. עכשיו זה משהו שמחבר אותי לחיים שלי לפני השינוי הראשון. חשוב לי לשמור על זה."

ויקטור מהנהן לא בטוח שהוא מבין אבל נראה סימפטי. הוא שואל בשקט ״השיער שלך, הצבע שלו. את יכולה לתאר לי אותו? אני רוצה לנסות להבין מה את מוצאת מיוחד בשיער בצבע לא טבעי״

"אמממ..." אשלין עוצרת לחשוב רגע. "אני מנסה לחשוב איך להסביר את זה... יש צבעים שאתה רואה?"

ויקטור חושב במשך דקה על השאלה בריכוז מאוד ואומר ״שחור לבן וכל העירבוב בניהם, כמו סרטים ישנים בלי צבע״

"אממ..." אשלין חושבת עוד רגע. "לרוב האנשים יש שיער בגוונים של חום. שזה צבע של אדמה. או שיער שחור. השיער שלך חום מאוד כהה נגיד - גם שלי כשאני לא צובעת. יש אנשים עם שיער צהוב, כמו חול, או כתום, כמו אש. וממש קצת אנשים עם שיער לבן - כמו של עונה לבאנשי. ורוד... בטבע זה צבע של פרחים בעיקר."

ויקטור מוציא צחוק קל וקצר ואומר בשקט ״אני מבין צבעים, לא הכל נראה לי כמו מישמש לא ברור. אני חושב שאני מבין את צבע השיער שלך יותר טוב בקונספט של פרחים. כי הרי פרחים שמים צבע כזה בשביל למשוך חרקים. זאת הסיבה לצבע שלך? למשוך תשומת לב? כאילו אני יכול להבין למה צבעת לצבע יותר בהיר, אבל אין הרבה הרבה הבדל בין חום בהיר לורוד. למה ורוד?״

נראה שהשאלה שלו אם היא עושה את זה כדי למשוך תשומת לב מאוד משעשעת את אשלין. "יש הבדל," היא עונה, "קשה להסביר את זה, אבל זה נראה ממש שונה. וכן... עלית עלי. זה לגמרי היה כדי למשוך תשומת לב בהתחלה."

ויקטור לוקח לגימה ארוכה מהמוקהצינו ומסתכל עליה ושואל בשקט ברוגע ״מתי השתנית?״

"לפני כמעט שנתיים. הייתי בת 18."