4.1- אל פלדה תשוב

הוא מתחיל לפרק אותו במקצועיות ועדינות, לפרק חלק אחר חלק ולנקות/לשמן/לחזק במקרה הצורך.
במידה ורוהאן לא תדבר עד לסיום התהליך גם הוא לא.

אחרי כמה דקות של שתיקה, רואהן שואלת בשקט "מה קרה לך? מה היה האירוע המכונן שלך?"

הוא נאנח,מנקה פיח מהנוקר.
"לא הייתי צריך אחד. קיבלתי אותו, אבל לא הייתי זקוק לו.
אנחנו גארו, הכישלון צרוב בעולם שמסביבנו והמוות משוקף ברוחות האבות שלנו."

"אז למה להמשיך?"

הוא מרים גבה, "את באמת שואלת?"

"אני יודעת למה אני ממשיכה. לא ברור לי למה אתה ממשיך." היא עונה בפשטות

הוא מושך בכתפיו, לא נראה שיש לו תשובה.
"למה את ממשיכה?"

"משפחה" היא עונה ומושכת בכתפיה

"אם זה טוב מספיק בשבילך... עדיף על כלום בהחלט.
אז את תעשי הכל בשביל המשפחה שלך?"

"כן. משפחה לפני הכל" היא עונה, ואפשר לשמוע שזה משפט שהיא אומרת המון פעמים.

"ואת סומכת על שיקול הדעת של עצמך?"

"כן?" היא עונה, מנסה להבין לאן הוא חותר.

אם את לא רוצה שהאירוע המכונן שלך יגיע תגני על בני הדם שלך כמו שצריך, ותסמכי על האינסטינקטים שלך.
במיוחד במקרה שלך."
הוא מסיים את הניקוי והשימון, סוגר את הנשק ומגיש לה אותו.

"במקרה שלי?" היא שואלת, נשמעת קצת לא מרוצה ולוקחת ממנו את הנשק.

"כן... חשבתי שזה לא סוד, אין לי בעיה לספר לך למה."

"מה לא סוד?" היא שואלת בתקיפות.

הוא לא נראה מורשם או מאוים מהתקיפות שלה, "שאת בעלת שיקול הדעת הטוב ביותר בלהקה שלך, אותה להקה שהיא האחראית הבלעדית על עשרות רבות מבני משפחתכם.
בדרך כלל הייתי אומר לסמוך על האלפא ולתת לו ללמוד ולהנהיג, אבל אם האלפא אינו בעל שיקול הדעת המתאים מישהו צריך להיות אחראי וליישר אותו לפעמים."
הוא מרים את עיניו אליה ומבטו נעשה עוין, האדישות והקור מתחלפים בזעם שמבעבע מתחת לפני השטח.
"ותרגיעי בבקשה את הטונים, לב פלדה. אני לא פה בשביל להתעמת, אבל אני לא אקבל תוקפנות."

"הקשבת למה שאמרתי מקודם? הטריטוריה קטנה יותר והולכים להוסיף לה הגנות. איך אתה חושב שזה קרה?" רואהן אומרת בתסכול.

"כי עשית מה שאת צריכה לעשות ועשית זאת מצוין.
לכן לא חשבתי שאני צריך להסביר את המקרה שלך, הנחתי שאת יכולה להבין לבד בהתחשב בעובדה שזו לא השיחה הראשונה שלנו בנושא."

"אני סתם לא אוהבת שמדברים איתי מסביב."

"הייתי מאוד ברור, כשיש לי משהו לומר אני אומר אותו.
כמו שאת רואה אני עונה על השאלות שלך ומשוחח."

רואהן מגלגלת עיניים. "בכל אופן, אני לא חושבת שאתה צודק לגבי כל העניין עם האירוע המכונן."

"זה בסדר, אני שמח שאת חושבת ככה.
אז מה עוד עשיתם לאחרונה חוץ מלטפל בטריטוריה?"

"כרגע אנחנו מתמקדים בעיקר בזה.הייתה לי משימה קטנה של איסוף מידע, אבל לא יותר מידי חוץ מזה"

"מצוין, אם בא לך עזרה או ייעוץ אני פה בשבילך."