יום שישי 13.12.19, קאיירן.

"מסכימה, אבל כל נשק יכול לעזור בסיטואציות מסויימות. אני אדבר איתו, להמשיך להתאמן זה חשוב. "

"אני מסכים, כשהייתי גור מאוד אהבתי רימונים ומכונות ירייה.
לא יריתי באחת שכזו מאז מבחן המעבר שלי."

"רימונים אני מכירה, מכונות יריה עוד לא ניסיתי. איך זה?"

הוא מחייך חיוך נוסטלגי.
"גדול, רועש, מספק מאוד.
אני לא נהנה מירייה באקדח, או ברובה סער, אך כשמשתמשים במיניגאן, או בנגב מרגישים את הכוח ההרסני והבלתי מתפשר שלו.

אתמול מכה ניצחת סיפר לי שהרבה דברים יכולים להיות כיסא.
לא הייתי ממליץ לך לשבת על מכונת ירייה, אבל היא בהחלט יכולה להיות כלי נגינה מצוין."

"זה נשמע נהדר. אלמד להשתמש בהזדמנות. "

"אשמח להצטרף, נוכל להתאמן קצת.
אני כן אזהיר שנשק כזה הוא כבד ומסורבל.
מאיפה את מכירה רימונים?"

"היה יום שהמחנך שלי לקח אותי לשטח פתוח ולימד אותי להשתמש בהרבה נשקים, גם כאלה שהסיכוי שאני אשתמש בהם נמוך. רימונים היה בניהם"

"מחנך יעיל.
מי הוא?"

"תיקון עולם, גאליארד בכיר לפנריר"

"מעניין.
למה הוא יהודי?"

"נולד יהודי"

"טוב, אבל למה הוא עדיין יהודי?"

"למה שהוא לא יהיה?"

"אני לא מבין איך זה מביא תועלת.
הוא יודע את האמת, למה הוא צריך אמונה?"

"זה חלק מהאמת." היא עונה במהירות. "אבל לא שאלתי אותו על הנושא כל כך."

"תוכלי להדגים לי כיצד היהדות משתלבת באמת של גאיה?"

"יצר הרע הוא ביטוי של התולע בעצם, המאבק ביצר הרע שבנו מגן עלינו מפני התפתות אליו ובכך עוזר לנו להלחם בו טוב יותר. התולע מנסה למשוך אותך אליו, להטות את הזעם שלך נגדך. היהדות נותנת לך דרכים להתגונן מהתולע שבך."

"זה נשמע כאילו היהדות היא עוד ביטוי אנושי דוגמתי שמנסה לפענח את האמת.
אני לא מצליח להבין מה היא נותנת."

"אני מניחה שזה שונה בשביל כל אחד. " היא אומרת בשקט, שקועה במחשבות.

"מה שונה בשביל כל אחד?"

"איך הוא רואה את היהדות ומה היא נותנת לו."

"את אומרת דברים לא ברורים.
איך היהדות מועילה לך?"

"היא נותנת לי דרך וכלים" היא עונה אבל נראה שיש עוד שהיא לא אומרת.

"זה מעורפל ולא ברור."

"זה לא דבר שאפשר להסביר במשפט, למה זה משנה לך?"