שַׁל פַּרְסוֹתֵּיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ מֵטִיס 13.3

אכילס רץ לו דרומה באומברה לאזור שפרי הרוח תיארה עד שמגיע לגבול הטריטוריה שמסומן בריח שלה, שם הוא עוצר ומיילל. (כנראה מגיע בצהריים בערך)

המדבר מלא חיים, ונראה שהפרא שולט בו. שלל רוחות של בעלי חיים מקומיים מתרוצצות להן באזור. תקוע נבדלת מסביבתה רק במעט קורי אורגת הפרושים בה- נראה שליישוב הקטן אין נוכחות אומברלית חזקה.

לשמע היללה, פרי הרוח מגיעה אל גבול הטריטוריה, מלווה ברוח של חזיר בר שמנמן.

אכילס שם בלופוס, עם כל המטיס שבו. פרווה שחורה עודפת ונושרת שמתנוססת ברוחות המדבר, פרסות לרגליו האחוריות, קרני שור, זנב שור וזוג עיניים אדומות מבצבצות החוצה.

"שלום. קראתם מוזמן, באתי" הוא מקשקש בזנב מראה התרגשות.

"ברוך הבא." אומרת פרי הרוח ומחייכת אליו. חזיר הבר ניגש לרחרח את האורח, בודק שהוא לא מזוהם.

הוא לא מזוהם אבל הוא לא מריח משהו.
"חוקים?"

חזיר הבר נוחר.

שפת חיות:

"תודה," אומרת פרי הרוח לחזיר הבר. "לא לפנות לבני דם בלי רשות, לא לפנות לרוחות בלי רשות, לא לצוד או לערוך טקסים בלי רשות." היא אומרת למטיס.

תיקון קל - מדובר בחזיר בר בלהות עצום ומפלצתי, מהול בחושך וצללים, 3 זוגות חטים ועיניים רושפות בירוק.

"לא להסתובב בטריטוריה בלי ליווי של לפחות בן להקה אחד מחוץ לאזור האורחים", נשמע קולו של חשכת מעמקים שמסתבר כי רכב על חזיר הבר כל הזמן הזה.
הוא מביט באורח בסקרנות ואומר בשלווה מוחלטת: "ראיתי אותך בגבול הקיירן לפני כמה ימים. בכירים נתנו הוראה לתקוף אותך. אמרו שאתה רקדן ספירלה."

הבערך לופוס מניד ראשו בהסכמה לחוקים. הוא מרים מעט מבט ומביט ברוכב על החזיר.
הוא נשמע מעט מגמגם לזאב ומעט כמו כלב שמוציא יבבה חמודה של תשומת לב "לא ספיראלה, אוקטנה, התנצלתי".

ראילאנד גולש למטה ועומד מול האורח כשאומר לו:
"לפחות בהתחלה, ההבדלים בין ספירלות ואוקטנות עבור גארו מסוימים בספט הזה הם די מטושטשים.
טוב להכיר אותך.
אני ראילאנד צ'יסטיין, חשכת מעמקים, אארון קליאת' לאוקטנה משושלת המהלכים באפילה,
אלפא ללהקת סודות הדרכים הרצה אחרי הינשוף, חבר בספט ישראל ומשגיח בקיירן מקורות הכוח."

הזאב מהנהן "טוב מכיר אח לשבט"
"אכילס, א'ארון אוקטנה" הוא נראה מחטט עם הפה בפרווה שלו ומוציא משם משהו, קריסט שקוף שנראה שבליבו זוהר של לונה (טאלן זוהר ירח)
"מנחה" הוא מניח את זה לפניו ולוקח צעד אחורה.

ראילאנד לוקח את הקריסטל ואומר: "תודה רבה, ברוך הבא לטריטוריה שלנו."
הוא ומרתה מובילים את אכילס לאזור שליד הבית של ראד שנראה כמו זולה קטנה וחביבה,
כשהם מתיישבים, ראילאנד מוציא החוצה קנקן תה וקערת עוגיות.
ואז ראילאנד שואל את אכילס: "אתה רעב? רוצה לאכול משהו רציני יותר מעוגיות?"

אכילס מתלווה אליכם וכשמגיעים משתנה להומיד בגלימות, קרניו ועיניו האדומות נשארים, השיערות שעל כף ידו מכסות אותן כמו כפפה. ושיער חזה עודף בולט מגלימותיו.
כשראילאנד שואל, אכילס מהנהן בנמרצות ובמהרה להצעת אוכל רציני יותר. הוא נראה שוקק חיים ומצפה בקוצר רוח להצעה שלו.

<קיוויתי שנצליח לעשות את זה באומברה אבל אין דברים כאלה באומברה אז כל הזין. אבל האזור מספיק מבודד ואף אחד לא בא לשם>

ראילאנד נכנס ואחרי כמה זמן חוזר ומביא עמו מגש מלא בפסטלים אפויים במילוי תפוח אדמה ובשר.
"בבקשה, המאכל השבטי שלנו." הוא נותן לו את כל המגש בחיוך קל.

הוא לוקח בזהירות ומניח על ברכיו כשהוא מתחיל לאכול וצלילי הנאה וסיפוק יוצאים ממנו עם הביס בפיו. "ממממ יאמי יאם".
"למה טריטוריה פה?" הוא שואל בסקרנות

"טריטוריה של דם ואפר אז באנו לפה. מאיפה אתה ומה מביא אותך דווקא לישראל?"

"החוג הארקטי, קאיירן אבן הרוח (Caeren of the spirit stone, זהו קאיירן שבטי של האוקטנה שמיקומו המדוייק ומהותו הוא סוד שבטי, אשלח לך עליו בפרטי). שבט שמע הרבה בעיות פה, טוטמים נופלים לתולע, אלפא אמר נסתדר בלעדיך, לך תבדוק מה מתרחש שם אצל הוואשישו ואם צריך תסייע נגד סבא נחש".

"מאיפה מכיר דם ואפר?" הוא ממשיך לאכול בהנאה, לא הכי בקיא בנימוסים או סכו"ם, ידיו ופניו כמו של ילד שאוכל מלוכלכים

"וואשישו צריכים כל עזרה נגד סבא נחש.
מכיר דם ואפר דרך הצל הנעלם שהייתה אחות להקה שלנו בעבר.
לפני שהגעת הייתה פה קאהונה קליאת' בשם נוקומיס וינונה. נהרגה בקרב הגדול האחרון.
מצער. הייתה חברה טובה שלי.
חוזר לרוסיה בקרוב או באת לחפש להקה וספט?"

הוא נראה עצוב שאתה מדבר על מות נוקומיס.
"מחפש להקה, רוצה ספט ולעזור"

"מצוין." אומרת פרי הרוח ומחייכת אליו, ואז פונה לאלפא שלה ושואלת "מה זה וואשישו?"

לפרי הרוח הוא עונה: "וואשישו זה מישהו מבחוץ"

ושב לאכילס: "יש גארו שדיברת איתם או דיברו איתך על התלהקות או לפחות ריצה משותפת?"

אכילס מהנהן "אבל הבטחתי שאני ארוץ עם כל מי שהציע לפני שאחליט. מכבד את כולם, רץ עם מי שהכי מתאים".

"אתה מוזמן לרוץ גם איתנו."

הוא עוצר לרגע אחרי ביס גדול מדי, חם לו בפה המלא, הוא מניח את המגש רגע ומנסה לקרר את האוכל בפה עם נשיפות קלות בפה פתוח. שמצליח לבלוע בסוף הוא מביט על השניים בחיוך "יש!"

"לאן תרצו לרוץ?"

"אנחנו רצים לחצי האי סיני. יש שם להקה בשם 'זריחה'.
הם מתמחים בציד של עלוקות. זה בעקבות חיזיון שדם ואפר קיבל
מן הינשוף."

ואז הוא אומר לו: "טון הדיבור ושפת הגוף המאוד מתגוננים ומסוגרים שלך
מעידים שאתה מקבל יחס רע ממרבית האומה בגלל שאתה מטיס.
האם היחס שלנו כלפיך מפתיע אותך?"

הוא מהנהן לחיוב מהר

"הרבה וואשישו רוצים הורגים אותי, אלו שלא, מגרשים אותי".