סמי מקבל הודעה ממבעיר המוקד, מאורע אמורפי בזמן ובחלל

"רציתי לשאול אותך בנושא הדרקונים, האם הנושא עדיין מעניין אותך?"

"בוודאי."

"האם תרצה להצתרף לריצות שיטפלו בדרקון? אני מאמין שהידע שלך על הדרקונים יוכל לבוא לידי ביטוי ולעזור במצוד לאחר הדרקון הירוק"

"זה יהיה לי לכבוד ולעונג."

סמי מחייך ומהנהן
"מעולה. אני אוסף גארו עם יכולות שלדעתי יוכלו לעזור כנגד האיום הספציפי הזה. אם יש מישהו שלדעתך יכול לסייע בצורה יחודית אתה מוזמן להציג אותו ולהסביר לי מדוע כדאי להוסיף אותו לריצה"

"הלהקה שלי." הוא מכריז.

"אוקי, שכנע אותי. באותה מידה אני יכול לטעון שהלהקה שלי הכי מתאימה כי יש לנו נסיון בלחימה בערים אנושיות כנגד יצורי תולע. אני מחפש גארו עם יכולות ספציפיות נגד הדרקון, יצורי תולע דומים לו או בעלי עניין שראוי להתייחסות בנושא"
סמי אומר ונותן לגוסטאבוס לשכנע אותו

"סיגארן הוא גלגול של רועץ הדרקון גם כן -וקשור אליו במיוחד. ראד יודע על נושאים רבים מידע רב, ומסוגל הן לטהר והן לרפא. אני מסוגל לטהר. יצאנו לא פעם ולא פעמיים לריצה אשר הייתה שקולה להתאבדות ויצאנו בפציעות קלות."
(ואילו מנחה אמר:זו התאבדות. ואז ניצחנו!!!!)

"אשקול את הנושא בחיוב" סמי מהנהן

...

סמי לא החליט, הוא ישקול את זה בחיוב ויחזיר תשובה חיובית לאחר כמה ימים עם השאלה באופפלי של מתי קובעים סשן?

*זה תתאם עם השחקנים האחרים. אפיק טס לחו''ל.*

נעבור לנושא שיחה נוסף?

*רק אם בא לך.*

אין לי שום דבר אחר לעשות, מילולית כל הפורומים הראשיים הם הודעה אחרונה: סמי "מחלקה ראשונה" שפריא. אפשר לצאת לצוד המבורגר עוד פעם

*עזוב. גוסטאבוס מזמין אותך לארוחת ערב, לדון בעתיד הקאירן, בעלי התפקידים, ואיפה האויב תולע המזדיין.*

סמי מגיע, לבוש בצורה מכובדת יותר. כפי שהוא היה לבוש במוט, חליפה קלה ונעלי עור.

"ערב טוב, אני מניח שאתה עדיין מרגיש בטוב, כן" סמי מתחיל עם נימוסים

החלל עצמו פונה. יש שולחן עץ גדול במרכז, עליו מספר כלים מצופים בנייר כסף. יש שני בקבוקי יין על השולחן שנראה שנבנה מלוחות עץ וזוג צלחות וסכום מתכת. יש שלושה סכינים, שני מזלגות, סכין ריבה, סכין צדפות וכף מרק.
"ערב טוב. שב בבקשה." והוא מחווה לו לכיסא

סמי מחייך ומתיישב היכן שהוצע לו. ויתן למארח את הכבוד של לפתוח את השיחה

ראשית הוא מסיר את הלוט מעל מגש אחד. יש בו צנימים קטנים מלחם שאור, מלבן גדול של פטה כבד ובוטנים, יחד עם קערה של ריבת בצל. "בבקשה, התכבד."

סמי טועם קלות, נראה שבעברו מישהו העביר לו שיעור על ארוחה בנוכחות אצילים. סמי לא מרגיש כמו אציל, הוא לא משתמש במזלג הנכון למרות שהוא כן זכר נימוסי שולחן אחרים. גוסטאבוס כנראה מבחין שהוא מבצע מאמץ מסויים להתנהג בצורה קלאסית יותר. (קלאסית בשני המובנים, אצולה קלאסית, ומהבחינה של קלאס מעמד. במקרה הזה מעמד גבוה)
"טעים ביותר"

גוסטאבוס מתיישב ואוכל גם הוא מן הפטה. הוא מסיר את הלוט מעל צלחת עם צדפות נהר צרפתיות טריות, סלט טבולה-נענע, קרפצ'יו עם פרמזן ורוקט ברוטב סויה ומלח וורוד, וטרטר טונה אדומה ואבוקדו.
באמצעות פותחן מברזל שחור וקרן הוא פותח את בקבוק היין הלבן ללא מאמן ובתנועות מתורגלות
"גווורצטמיינר?" הוא יציע לו מהיין הארומטי והמתוק.

"בשמחה" סמי יענה בנסיון לשמור על כללי הטקס.

הוא ימזוג מעט מכל מנה לצלוחיתו. ויטעם מהן קלות, נראה שהוא מתאמץ לטעום מהכל אבל לא לאכול.
הוא מחכה שהמארח יפתח בשיחת החולין

"אז מה ידוע לך על הדרקונים?" שואל גוסטאבוס, מוזג יין לאורחו ולעצמו. הוא לוקח שתים מן הצדפות בגודל האגרוף, משחיל את הסכין דרך שתי שפתי אחת ופותח אותה, שותה את תוכנה.

"בקרוב אני אמור לקבל עידכון מפורט יותר, בתקווה שיכיל יותר מידע עליהם. אבל לאחר שכבשתי מידי התולע את אחד משלושת הבסיסים הראשיים של צפייה בציפורים, הבסיס בגבול הצפון, הבסיס בדרום והבסיס בלטרון, ולאחר ששמתי שם רוח שתשמור על המקום ותעביר לי מידע. אני מקבל מידע על המיקומים של תולע בשמי הארץ. כרגע יש לי מידע על מספר דרקונים, כאשר כפי שאמרתי. הקרוב והחלש ביותר הוא הדרקון הירוק של רמלה."