ויקטור אונץ גוסטאף, נקודה אמורפית בזמן ובחלל, שרשור שיחות

הפנריר האהוב על כולם ואדון הצללים האהוב על כולם נפגשים. גוסטאבוס לבוש בחולצת טי-שחורה. דגמ''ח שחור. נעלי עור שחורות. חגורת עור שחורה, ולידו צמיד מוכסף. יש לו צמה קצרה וסכין בחגורה.
"היי!" הוא קורא להשיג את תשומת ליבו של ויקטור.

ויקטור יושב וקורא בפינה מוצלת במגזין GQ קצת ישן. הוא מרים את ראשו לקריאה ומגלגל את המגזין. ״שלום לך״ הוא אומר

"אז מה אמרנו אתה עושה פה באיזור?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר ברוגע ״באתי לדבר עם חברי קיירן וספט מסויימים, מה איתך? אתה הרבה כאן? או שומר על טריטוריה?״

"לומד את המסלול פטרול הארוך." הוא מנמק.

ויקטור מרים גבה או אומר ברוגע ״אז אתה כן או לא כאן הרבה בקיירן? והאם יש לך טריטוריה?״

"לא מספיק. בצפון."

ויקטור מהנהן ושואל ״איפה בצפון? כמה בצפון? אנחנו ממוקמים בחיפה, אתם?״

"מבצר יחיעם."

ויקטור מהנהן ״צפון לנו. יש לכם שם כבר משהו מסודר? בני דם? רוחות הגנה?״

"אנחנו מסתדרים." הוא מרים ידו כאומר 'לא תודה'.

ויקטור מהנהן קלות ואומר ״אם בכל זאת תצטרך עזרה פנה אלי״ הוא מסתכל על הפנריר ואומר ״צמיד מעניין להסתובב איתו״

"מגזין מעניין לקרוא..." הוא לא נשאר חייב.

ויקטור פותח את המגזין ואומר בשקט ברוגע “GQ? אני לא קורא אותו רק מסתכל על התמונות. אבל זה קצת ישן, קשה להשיג כאלה פה.״ הוא מסתכל עוד פעם על הצמיד ואומר ״אפשר לשאול מה הסיפור מאחוריו? הוא באמת עשוי כסף?״

"צמיד מעבר. מצופה כסף אך ליבה מברזל שחור." הוא מציין.

ויקטור מסתכל ושואל ״צמיד מעבר?״

"טקס החניכה. נהוג בשבט... טוב... לפחות ברוב השבט." הוא נשמע לא מרוצה.

ויקטור מסתכל עליו ואומר ״למה יש כאלה שלא עושים את זה?״

"זה תצטרך לשאול אותם." הוא משלב ידיים ומעביר משקלו לרגל ימין. "מאיפה אתה במקור?"

ויקטור מסתכל עליו ואומר ״בוקרשט, רומניה״

"רומניה? אתה רחוק מאוד מהפרוט והסירופ..." הוא אומר, עיניו נוצצות.

ויקטור מרים את הגבות שלו ושואל ״פרוט? סירופ?״

"לא רלוונטי יותר." הוא קובע. "איזה קאירן יש לכם ברומניה?"

ויקטור אומר ברוגע ״לא יודע, סופת זעם לא הציג אותי או ציין אחד שם״

"סופת זעם, המחנך שלך?" הוא מנחש.