מידת הרעות

"אין לי מושג מה זה אומר אבח מגניב! כמו שאמרתי, אני חושב שיש רוח אבות שלהם פה. שמעת אז על נוצה שחורה במקרה? גם משייך את עצמו למחנה, ועובד פה על כל מיני"

"לא יצא לי לשמוע עליו יותר מידיי. דיברו עליו קצת במוט." אד אומר, "אם אתה מכיר אותו טוב, אשמח שתפגיש בינינו."

"בכיף. יקרה"

"טוב, יש פה עוד ילדי גאיה שכדאי שאדע עליהם?"

"לא חושב.. יש את מיילל הרוחות, שהוא רוח אבות- אבל נראה לי שזה כולם, מי שפגשת ונוצה שחורה."

"מה אם המשפחה שלך?" אד שואל בעניין, "אני מזהה ייחוס שאני רואה אותו."

"לפי אבא לא היו גארו במשפחה כבר 100 שנה. אבל נראה שגם סבתא מצד אמא הכירה אותנו, אז... כנראה סתם שיחק לי המזל" הוא מחייך במבוכה קלה

"המממ, אם זה לא חצוף מצידי לשאול," אד נראה מעט מהסס. "איך ההורים שלך הכירו?"

"אהה.. בקיבוץ, בגדול. כולם מכירים את כולם כזה, אתה יודע איך זה. נפגשו כשהוא היה עוד בצבא"

"מעניין. אז מה כל הקטע בינך לבין החד קרן השחור שפספסתי? כלומר כל הקטע חוץ מחוב אבות." אד שואל ובוחן את הגארו שמולו.

"הוא הופיע בשינוי הראשון שלי. הדבר האחרון שאני זוכר לפני ש.. התעוררתי.." עווית קלה בפה שלו "זה חד הקרן השחור נוגע בי עם הקרן שלו. מאוחר יותר, בריצה עם קומביה ועוד גורים, קראנו לחד הקרן השחור שישמור עלינו. הוא קיבל את כולם תחתיו בנגיעה במצחם- ואותי במצח ולב. פייר, אני לא צריך יותר סימנים מזה כדי לדעת את הייעוד שלי"

"אני קצת מקנא," אד מתוודה. "זה מרשים קרבה כזאת אל רוח טוטם. אתה אומר שאתה לא צריך יותר סימנים כדי לדעת את הייעוד שלך. הרשה לי לעשות את עבודתי כרגבאש ולהטיל ספק. מהו הייעוד שלך?"

"להלחם בשם הצדק, בשביל מי שצריך שילחמו עבורו. כמו קוד האבירות של השבט."

"יש שיגידו שזה הייעוד של כולנו, הנולדו לשבט ילדיה של גאיה." אד אומר ובוחן. "אבל ישנם דרכים רבים לצדק של השבט. האם שמעת על העיט?"