מפתח צינורות בום טראח שואל שאלות טובות

מפתח צינורות בום טראח כתב:"יכול יותר מאחד. אחלוק כבוד לצעיר שהצחיק אותי כל כך שנזכרתי בדבריו תוך כדי לחימה וכמעט שפרצתי בצחוק באמצע התגנבות אל יעדי האויב. 'דיזי' גליארד צעיר למכרסמי העצמות חבר בלהקת 'הבנאים' הרצים אחרי ערימת הזבל הגדולה. תרצא לחלוק למה אוסף שמות של המתים שלנו? עברו ירחים רבים מאז שמם הוזכר על האדמות הללו"

"אני יודע שאתה יכול יותר מאחד, אבל זה ינגוד את המטרה שלי.
אם הייתי אוסף את כל השמות של כל מי שאי פעם נפל בקיירן, זו הייתה אנדרטה שהכנתי לבד, אני לא רוצה בכך.
אני מכין אנדרטה בשביל הספט שלי, אחת שכולנו יכולים לעדכן, אחת שמזמינה את כולנו לחלוק כבוד.

אני רוצה להכין אנדרטה לנופלים שאינם מאיתנו, אנדרטה פשוטה, שם, גליף, ותו לא.
אני רוצה לציין את כולם בצורה הפשוטה ביותר, הכי קרובה לטבע, הכי קרובה לגיאה.

אני אחרוט שם אחד עבור כל חבר ספט שיתן לי שם אחד, מעבר לזה, אני מקווה שחברי הספט האחרים יבואו ויחרטו שמות על האבן.
כמו כולנו, אתה מוזמן להוסיף שמות רבים ונוספים לאחר שהאנדרטה תיהיה מוכנה."

הבטן שלי אומרת לי שכדאי שאוודע שאישרת את הרעיון מול שומר האדמות ושר הטקסים" הוא יעצור לרגע "לא מתוך הרצון לבטל את מה שאתה יוזם או לרמוז שזהו רעיון גרוע אלה כדי שלא תעשה מאמץ גדול כדי לגלות שהם לא מאשרים ומתעצבנים כי אתה מרים יוזמות שנמצאות בתחום האחריות שלהם בלי להתיעץ או לבדוק"

"בהחלט בהחלט.
דיברתי כבר עם שומר האדמות, הדרכתו עזרה לי מאד.
במקור חשבתי להביא מבחוץ אבן גדולה אחת, אך הוא ייעץ לי להשתמש באבנים קטנות יותר, אבל מקומיות יותר.
לא הייתי חושב על הרעיון בעצמי, התרבות שונה מהיכן שגדלתי, להכין אנדרטה מאבנים בגודל אגרוף, וכל אבן היא שם, וכל שם בעצמו בונה את האנדרטה, כל הקרבה, כל זיכרון מקרב אותנו להר גדול ומשמעותי שיסמל את ההקרבה שלהם עבור גיאה, עבורינו."
הוא חושב לשנייה ושואל
"למה אתה חושב ששר הטקסים קשור לכך?
אשאל אותו כי הצעת, ולא מתעלמים מהצעות של בכיר.
אבל איך הוא קשור לזה?" חובת ההוכחה שואל בכנות

"שמע אולי זה סתם אני מגזים אין בכוונתי לבדוק מה בדקת או לא בדקת, מציע מה שהבטן שלי אומרת לי שכדאי לעשות." יעצור ויחייך נראה שהוא בכנות מזמין את הגארו שמולו לעשות ככל העולה על רוחות בלי השלכות לכך "אמנם מדובר בלהקים דבר מה על אדמת הקיירן אבל מעבר ליצירה של האנדרטה התהליך שאתה מציע נשמע כמו משהו שמכיל בתוכו המון אספקטים דיי טקסיים היות ובשורה התחתונה ישנה איזה שהיא טקסיות כאשר אנו עוסקים במוות של אחינו לאומה. וזה כבר נשמע כמו מתקרב לתחום האחריות שלו במיוחד כאשר מדובר בדברים שיעשו על אדמות הקיירן וישארו כאן כדי שכל אורח סקרן יוכל לראות." יעצור שוב
"שתי שאלות נוספות שעולות בראשי אבל הן כבר עבורך בתור מרים היוזמה לעסוק בהן- האם אורחים שאינם מהאומה שמתו בהגנה על הקיירן יוזכרו בתל האבנים שלך? האם יש חשיבות לסדר ההנחה של האבנים בתל- כלומר האם מקומו של מחנך בראש הערימה או שכולם שווים בפני המוות וכשהתל יגדל שמו יבלע בבטן הערימה?" נראה שרובין אמנם שואל אבל הוא לא מצפה לתשובה