4.6 או כמה ימים לפני, מפתח צינורות בום ורנסנס

על ידי רנסנס Sat Jun 05, 2021 12:17 am

לאחר ההכרזה על נושא בני הדם בבני ברק, מפתח צינורות בום ורנסנס מחליפים מילה בנושא.

רובין יגיע עם חוחפנים גדולים של זוטה לבנה ואזובית המדבר כשישימע את זה ממך ויקווץ גבות בדאגה/חוסר הבנה "אני לא מבין. אוכל להבין לעומק על מצבם של בני הדם?"

"כן, כמובן." היא נראית מאוד מוטרדת מכל הנושא. "מה אתה כבר יודע עליהם?"

"עזרתי להגן עליהם פעמיים בטווח של החצי שנה האחרונה, הם עבדו צמוד עם צלמארה ושומר גן החיות עד כמה שידוע לי תחת ברכתו של סופרוסין. הם אמיצים מאוד ותרמו בצורה יוצאת דופן כ'יד נעלמה' שמהווה מכפיל כוח עבורם בפעולות בבני ברק.
תמיד נוהגו בי בכבוד וחלקו לי הכנסת אורחים מעל ומעבר.".

"כן...האומץ שלהם הוא אחת הבעיות." היא נאנחת. "הם חושבים שהם עצמאיים, פועלים לבד בוואקום. שבני ברק היא טריטוריה שלהם. אני לא בטוחה איך בפחות מ-20 שנה מנותקים מפיקוח של גארו הם הצליחו להתקבע על כאלה רעיונות עקומים ומסוכנים, אבל זה מה שקרה."

רובין יטה את הראש מעט "אני לא בטוח שאני עוקב. אבל אומץ זה לא דבר שטוב שיש?" וישלוף סיר בחצי שאלה של כזה 'תה?'

"למה לא." היא עונה קודם לנושא התה. "אומץ זה מצוין, אבל הם מסכנים את עצמם. הם גם נתנו לדם שלהם להתדלל, בשני הדורות האחרונים, וחלקית זו כנראה תקלה שקרתה אצל הגארו בספט שנפל, שלא השגיחו עליהם, אבל חלקית זו בחירה שלהם, שעליה בתים אחרים, שפחות חסים על בני הדם שלהם, פשוט היו הורגים את כולם." היא עושה פרצוף. "אבל בית לב חכם לא יוותר כל כך בקלות על בני דם שלו. הם חצופים, עצמאיים מדי, שכחו מה המקום שלהם בסדר האכילה. הם מנומסים רק כשמתנהלים לפי מה שהם מכתיבים. רוב הזמן, זה בסדר. מול נציג מטעם הבית שאליו הם טוענים לשייכות, זה לא בסדר. הם היו מאוד קרובים למות איפה שהם עמדו, על איך שהם דיברו אלינו. לא הייתי עוצרת את פראקסיס אם הוא היה בוחר להוריד לטוביה את הראש.
ההפרדה מחברת הגארו היא זמנית, כדי לתת להם זמן לעשות חשבון נפש, ולנו להחליט מה לעשות איתם בצורה מושכלת."

"יש להם דרך או אישור לקרוא םעזרה אם בזמן ההפרדה הם יכלאו לצרה?" הוא מתחיל לחלוט תה.

"לא. הם לא רצו את העזרה, הם חושבים שהם יכולים להתנהל עצמאית. הם ילמדו אחרת, אם הם יגלו שהם בצרות." היא עוצרת ומרגיעה את שפת הגוף שלה במופגן. "זה עניין של כמה ימים. אין לנו עניין שהם ימותו ועוד פחות מזה שהם יפלו לידיים של האויב. רצתי בבני ברק קצת, זה לא מקום שהייתי משאירה בו בני דם."

"אמליץ לשאול את צלמארה ושומר גן החיות על טיב היחסים שהיה עם סופרוסין אני חושב שזה עשוי לשפוך אור על היחסים שהחמיצו" הוא יאמר בטום נייטראלי "אין בכוונתי נכון לעכשיו להיכנס לכם בעסקים שם, אבל אשמח לנסות ולגשר אם תרגישו שיש בכך צורך" הוא יעצור לרגע וימזוג כוס מדודה ומדוייקת ולאחר מכן יאמר בכנות רבה(אין התרסה או ניסיון לדרוש מה לעשות) "אני מחזק מאוד את זה שזה צריך להיות עניין של כמה ימים"

"כמו שאמרתי, אין לי עניין שיקרה להם משהו שלא התכוונו שיקרה להם. חלק מהם ילדים. עוד אפשר לתקן את הגישה הגרועה שלהם." היא נראית מאוד רצינית לגבי זה. "אני לא סבורה שנידרש שם לגישור, ולו רק כי גישור משאיר פתח לקבלת עמדה של שני הצדדים. העמדה שלהם לא קבילה, מפתח צינורות בום. הם רוצים להיות ברשות עצמם, וחיים בסביבה מסוכנת מכדי שנאפשר את זה לאורך זמן. לפחות את הצעירים, צריך להוציא משם."

הוא יהנהן כמקבל את ההיגיון שבדברים. נראה שהרבה יותר רגוע שיודע שאת חלק מזה.

"אני מקווה שזה יהיה בסדר. אשב לדבר עם צלמארה ושומר גן החיות, אני רוצה להבין מה הצרכים שלהם מבני הדם ולא מעוניינת לשבש תוכניות, אבל עדיין."

הוא ישתה מהתה "אני מאחל שבני הדם יתישרו לפי הראוי והמקובל בשבטכם"

"תודה. אם לא, נמצא להם בית אחר, שאני מקווה שהם ישתתפו בבחירה שלו."