שיר לזכר מפתח צינורות בום טראח

היה פיקניק מוות לזכר מפתח צינורות בום. אני כתבתי ראפ קטן ואני חושבת שכדאי שהמילים ישותפוו כאן


בעולם של כאוס ובלאגן, מפתח צינורות בום עמד איתן
בירך אחים עם מרק חם, עם מסור וטפרים בתולע נילחם.
אולי חרוזים לא יעשו לו צדק… אבל אולי הם יאחו את הסדק
שנשאר אחריו. כי למרות הכל הוא נשא את עיניו

לטריטוריה ששופעת ומשפיעה, בלב מטרופולין מוקף בקורים.
עם להקת גארו שרצים אחרי דביבון, עיר או עכברוש העכברושים.
משע מתן עם מקקים ועכברים, מספק לחלשים מגורים
וקנוקנות שמקיפות מכל הכיוונים הוא קרא לאלפי גזרים
אולי חרוזים לא יעשו לו צדק… אבל אולי הם יאחו את הסדק
שנשאר אחריו. כי למרות הכל הוא נשא את עיניו

לספט שדוגל בכנות, שאף משפט לא נעשה בחסכנות
לא משנה אם היה הראש או הלוכד, הוא שאף שהשקר יכחד.
ידע לתמוך ידע להוביל ידע לאחד ידע להפיל.
אולי חרוזים לא יעשו לו צדק… אבל אולי הם יאחו את הסדק
שנשאר אחריו. כי הוא רוצה שנמשיך שנצעד יחדיו.