אל תהיי כצל חולף בשדותינו (מרקיד הצללים והפסקת חשמל), 10.8.18 , ערב

"לא." אשלין נראית ונשמעת סקרנית, כאילו היא מזהה סיפור טוב מתקרב.

ויקטור מסתכל עליה ואומר ״אבא שלי הוא ממשפחת פורטונה אמא שלי ממשפחה ישראלית שקשורה לקווי הדם של השבט. הם לא נפגשו סתם ככה, הם שודכו ואמא שלי עברה לרומניה. זה קשור למשפחה של אבא שלי ומשהו שסבא רבא שלי עשה. הם רצו שהסיכוי שיוולד גארו גדול ויהיה מדם מכובד והם הצליחו.״ ויקטור מסיים לספר את הסיפור בגאוות יחידה

אשלין מחייכת אליו. "הם בטח מאוד גאים בך. שידוך זו הדרך המקובלת אצל אדוני צללים, נכון?"

ויקטור אומר בשקט ״כן״

אשלין חושבת על זה לרגע לפני שהיא שואלת "אפשר לשאול בן כמה אתה?"

ויקטור נראה מופתע מכמות הנימוס לשאלה ואומר ״שבעה עשרה למה?״

"סתם, מעניין לשמוע איך זה עובד אצלכם - כבר מדברים איתך על חתונה?"

ויקטור מסתכל עליה בהבנה ואומר ״עוד לא, אבל אולי זה יגיע בקרוב, אולי לא, זה מן קטע כזה שלא מזהירים אותך יותר מדי מראש. זה תמיד מעל הראש את מבינה במיוחד כשאתה גארו ובמיוחד כשיש לך קשר לרוחות הסערה וקווי דם. תמיד יש עיניים עליך.״ הוא נראה די גאה בכל הרשימה

"כן." אשלין עונה ביובש. היא שותקת לרגע ואז שואלת "אמרת שאמא שלך ישראלית - יש לך משפחה בארץ?"

ויקטור נראה קצת מופתע מהתגובה של אשלין אבל נראה שהוא מעדיף לא לשאול עכשיו. הוא חושב קצת ואז אומר בשקט ״כן, אבל לא פגשתי אותם״

"איך ישראל בינתיים?"

ויקטור אומר בשקט ״חם, אין מספיק גשם. מלא תולע. אבל רוב הגארו נחמדים.״

אשלין מחייכת. "זה חשוב."

ויקטור מהרהר בתשובה של אשלין

"כשבאתי לפה ממש שאפתי להסתדר עם כולם, אבל נתתי לעצמי להישאב למלא מריבות מפגרות. זה לא יקרה יותר."

ויקטור שואל ״על מה את מדברת? איזה מריבות?״

אשלין מנענעת בראשה. "שטויות לא חשובות. עזוב."

ויקטור אומר בשקט ״אני שמח שאת מכוונת מטרה עכשיו. תגידי איך העונה לבאנשי לדעתך? אני חושב שהיא חזקה ונהדרת אבל פשוט לא הייתי במפגש הירח כשעירערו על הבגרות שלה אז אני לא יודע מה דעתך.״

אשלין מחייכת כשויקטור מחמיא לסנו, אבל מבטה נעשה קודר בסוף המשפט. "גם אני לא הייתי שם. האפסים האלה -" היא עוצרת בבת אחת ונושמת. "לא. אמרתי שאני לא מתעסקת בשטויות יותר." היא עוצרת לרגע ואז אומרת "אני שמחה שאתה מעריך אותה."

ויקטור נראה לא בטוח ואומר ״זה שטויות כי את לא רוצה לשמור טינה לגארו? או בגלל שמותר להם לחשוב מה שהם רוצים?״

"הם טועים והיא תוכיח להם את זה. אבל היא צריכה להוכיח להם את זה לבד." אשלין אומרת בהחלטיות, ואז מוסיפה בטון רך יותר "אני מכירה את סנו מהיום שהשתניתי. התחנכנו ביחד. רצנו ביחד. היא כמו אחותי ואני אוהבת אותה, אבל אם יקפצו להגן עליה כל פעם שמשהו כזה קורה היא לא תלמד לעשות את זה לבד. היא בוגרת עכשיו. היא לא יכולה להתפרק כל פעם שמישהו קורא לה מטיס."

ויקטור אומר בשקט ״מתי יהיו התיגרים? אני לא חושב שהעונה לבאנשי צריכה את עזרתנו. אני גם לא חושב שהיא התפרקה, היא התעצבנה עליהם מאוד אבל זה לא מפתיע אותי״ הוא עוצר ואז שואל ״מה זאת אומרת התחנכתם ביחד? איך? אתן משבטים אחרים״

"התכוונתי יותר שעברנו את התקופה הזאת ביחד, אבל היו גם לא מעט דברים שכן למדנו ביחד - היו לנו מחנכים משלנו, אבל ספט הוליווד גדול. בשיא היינו חמישה גורים, אז היו שיעורים קבוצתיים."

ויקטור נראה מבין ואומר ״אז הוליווד הוא לא ספט אקסקלוסיבי, טוב לדעת. כמה גדול הספט?״

"עשר להקות קבועות, והמון אורחים כל הזמן. תנועה מטורפת." אשלין עונה בחיוך נוסטלגי.