אל תהיי כצל חולף בשדותינו (מרקיד הצללים והפסקת חשמל), 10.8.18 , ערב

ויקטור נראה הולך בקיירן מחפש את אשלין הוא לובש משהו שנראה כמו ווסט עם כיסים מעל לחולצה שחורה.

במהלך היום, אם הוא ימצא אותה, היא תהיה עסוקה בעבודה אינטנסיבית על שיקום הקיירן עם להקת המעבר הצפון מערבי ולא יהיה לה פנאי לשיחות נפש. מתישהו בשעת לילה מאוחרת, כשהפסיכים ממשיכים לעבוד, היא מתארגנת לשינה בצריף.

במהלך היום ויקטור יחזור לעיסוקיו.
בערב ויקטור יתקרב נראה שהוא לובש חולצה שחורה שונה מהבוקר קצת יותר בהירה.
הוא יתקרב אל אשלין. נראה מודאג מעט.

"שלום." אשלין אומרת. היא נראית ונשמעת עייפה.

ויקטור נעמד ליד אשלין ואומר ״שלום לך ׳הפסקת חשמל׳, הבניה הולכת טוב?״

"כן. מתקדמים יפה."

ויקטור מסתכל עליה העיניים שלו עוברות לשיער והוא שואל ״איזה צבע זה?״

אשלין מחייכת. "סגול."

ויקטור חושב קצת ואז אומר בקול קצת תמים ״סגול, סגול, יש פרחים בסגול. לרוב הם יותר בהירים אבל. למה צבעת מחדש? חשבתי שאהבת את הורוד״

"הגיע הזמן לצבוע שוב. רציתי לגוון."

ויקטור מושך בכתפיו ואומר בשקט ״אז מה אשלין? איך את מחזיקה מעמד?״

"אני מסתדרת. עובדת. דואגת לעצמי כמו שצריך," היא מוסיפה בטון ומבט של 'אז תפסיק להסתכל עלי כאילו אני חולה סופנית'.

ויקטור אומר ״היית קרובה אליו? להארדליין?״

אשלין שותקת לרגע. "לא ממש." היא מודה בעצב. "לא יצא לנו להכיר לעומק." היא עוצרת ונראית מהורהרת, אבל לא מוסיפה.

ויקטור נראה מעט מופתע וממשיך בשקט ״הוא מת איתכם בחזית? ראית את הרגע הזה?״

אשלין מתכווצת, מתקשחת, ולרגע נראית קצת כאילו היא רוצה לחנוק את ויקטור. אבל לבסוף, כשהיא לוקחת נשימה עמוקה ומתחילה לדבר לאט ובשקט, היא נראית בעיקר עייפה ופגיעה. "מאיפה ששכבתי, ראיתי אותו נפצע. וקופץ למטה. אמרו לי שהוא הספיק להוריד אחד מהם איתו, לפני שהטיל פגע."

ויקטור נראה לא מצמץ אפילו מהמראה המאיים שלה. כל מה שנשאר זה פרצוף חם וקול שקט שאומר ״הוא מת בכבוד גדול. כל מה שנשאר לך זה לספר את הסיפור שלו וללמוד ממה שהוא״

אשלין מהנהנת, בולעת רוק, ועונה פשוט "כן."

ויקטור מסתכל עליה ואומר בשקט בחום ״זאת הפעם הראשונה שאת מאבדת מישהו שנלחם איתך בקרב?״

"לא."

ויקטור מסתכל עליה ושואל בקול שקט וחם ״לפני או אחרי הקיירן?״

"אחרי. סמי בטח סיפר לך על זהב תהומות. לחמתי בקרב שהוא נהרג בו. הוא ופורץ דרך בשן וטופר, אהרון צעיר לאדוני הצללים מספט אל קאראק." היא מספרת ביובש.

ויקטור אומר בשקט ״לא, לא שמעתי עליו. איך יצא שרצתם ביחד?״

אשלין נראית מופתעת לרגע, אבל אז אומרת "זה סיפור שראוי שסמי יספר לך, בזמן שיתאים לו. הוא היה חבר להקה שלו."

ויקטור נראה מבין פתאום ואומר בשקט יותר ״כן, אני שמעתי כמה דברים וצריך לשאול אותו״ הוא מסתכל חזרה על אשלין ואומר בשקט ״מה טיב היחסים בינך לבין מחלקה ראשונה עכשיו?״