חלומות חשמליים! 5.9

"אני לא באמת מכירה אותם. הם לא נפתחים לאף אחד. אני כן אספר לך שאגאתון אמר לי שאין להם רגבאש בלהקה כי הם 'עושים את העבודה שלהם כמו שצריך', ושבפעם הקודמת שניסיתי להעביר עליו ביקורת הוא איים לתלוש לי את הלשון ולשבור לי את כל העצמות." אשלין מספרת בחיוך מריר.

"נשמע בדיוק כמו הבחור שצריך רגבאש." אד אומר בחיוך ארסי. "הרי אם הוא ישבור לך את כל העצמות ויוריד לך את הלשון כי ביצעת את העבודה שלך... הוא לא יישאר אלפה בספט למשך הרבה זמן."

אשלין מרצינה. "אני רוצה לתת לו הזדמנות כאלפא. לא נראה שיש אלטרנטיבה אמיתית כרגע, וחוץ מזה... התעסקתי בפוליטיקה יותר מדי. קצת נמאס לי."

הזעם עולה באד, זה ניכר על פניו שמתעוותות והלסת שנפערת כאילו הוא מנסה לטרוף את הדבר הקרוב ביותר. ריח של משהו המזכיר מעט זיעה מהולה בפרווה חייתית יוצא ממנו. קולו עמוק, נמוך וגס, "הבנתי."

"היי. תנשום." אשלין אומרת בקול הכי רגוע ומרגיע שלה.

"מתנצל," אד אומר קולו עדיין כזה. "חלשים מעצבנים אותי."

"חלשים?" אשלין שואלת בקול נוטף ארס, ובבת אחת ריח זעם עולה גם ממנה. "העברתי חודשים בעיסוק חסר טעם בפוליטיקה." היא אומרת בחדות ובמהירות. "עכשיו אני מתמקדת בדברים אחרים. רוצה לנסות להפיל את האלפא, תהנה, רק תחשוב טוב טוב את מי אתה רוצה להציב במקומו."

"מי בכלל דיבר על להפיל אלפה?" הוא מתפרץ

אשלין נראית מעט מבולבלת פתאום. היא לוקחת נשימה עמוקה לפני שהיא עונה - מעט בנוקשות, כאילו קשה לה לדבר כרגע - "חשבתי שאתה."

"אני רוצה שתבקרי את האלפה ואת הפעולות שלו גם בחשש לאיבוד לשונך ושבירת עצמותייך. לא שתפילי אותו."

"אז אנחנו מסכימים."

"עכשיו, נצטרך להוכיח במעשים."

אשלין מהנהנת. "אני לא מתכוונת לעשות לו הנחות, שיהיה ברור. כשתגיע לו ביקורת הוא יקבל אותה. אני פשוט באמת רוצה לתת לו הזדמנות."