חלומות מתנפצים כשהאלה כועסת - חרון האלה ולוכד החלומות

לאחר שיחת הלהקה חרון האלה תופס את אד, לא נותן לו אפילו זמן לנשום - הוא מתאפק שלא לשאוג עליו, והדבר לוקח לו מאמץ רב - בקול מאופק בקושי הוא 'אומר' "למה נסוגת?! למה נסוגת מהתיגר?!"

אד קם לעבר המטבח הוא נראה שקט, אפילו אדיש. הוא מחמם מים. "תה?"

"לא. תענה לי בבקשה.", הוא יותר דורש ממבקש - אד האמפטי מבין שמקור הכעס הוא תסכול ואכזבה

אד נאנח הוא מסתכל על הקומקום לזמן ממושך. "כמו שהעיט תחת הנשר, כך הכלב תחת האריה. הכלב אינו תחת הנשר אך העיט תחת האריה, לא כמו כלב. כלב תחת אריה יותר מאשר עיט. למרות זאת, עור ובשר זה בדיה של המהות והרוח. כאשר הם משתנים, כך דרכי." הקומקום שורק. אד מוציא מכיסו שקיק המכיל תערובת עשבים. חרון האלה והידע שלו בנושא יזהה שזאת תערובת נדירה מן המזרח. מדובר בתה לבן, כלומר, אחד שלא עבר עיבוד והוא ממש מן הטבע.

הוא חורק שיניו, "אין לך אומץ ללכת בדרכך. ידעת להסביר מה הם התפקידים בעיניך. ידעת להגיד שאתה רוצה להיות בטא. וכשכל אחד בלהקה נתן דעתו... מה מהות התפקידים.... אתה נסוגת. כי לא הסכימו עם הגישה שלך? כי מוצא אחרון אמר שאתה פחות מתאים בעיניו? כי מידת החסד איבד סבלנות? או כי אתה מפחד להילחם על הדרך שלך?", הוא שואל בכעס מופגן יותר, אולי לנוכח זיבולי השכל של אד, אולי לנוכח העובדה שהוא מכין תה תוך כדי השיחה, "אמרת שאתה רוצה להיות בטא. היית השני למידת החסד בהגנה על הקאיירן. אמרת שאתה מוכן לתיגר מול קומבייה. ברגע האמת - אפילו לא באמת ניסית.", הוא גוער בו. אם אד לא עונה חרון האלה יפנה לו גב כעת וילך

אד מקשיב לכל דבריו של חרון האלה בשתיקה. כאשר הוא מסיים אד שואל, ""ה באתה רק כדי לגעור בי או שאתה מעוניין להקשיב גם למה שיש לי להגיד?" הוא סיים להכין את התה ומוזג לו ולחרון האלה. הריח טוב ומרגיע.

הוא עוצר על עקבותיו, גבו עוד מופנה אל אד לכמה רגעים, לפני שהוא מרכין ראשו בהנחה ומסתובב חזרה אליו - "לא. לא ככה. אם אתה בוחר לשחק בדימויים וחידות - תעשה את זה. מה שאני מנסה להבין זה למה לא עמדת על עמדתך? למה לא וידאת שהגארו הראוי יהיה הבטא? נכנעת ללא מאבק. אתה עד כדי כך חלש?"

"נהגתי כך כי התנהגת כאחד שגוער, לא אחד שמקשיב. הבחנתי בכך שאתה מאופק וגם אמרת בבקשה. אני מעריך את זה ועל כן נתתי לך תשובה. שפת גופך היית של דורש. כאילו אני חייב לך משהו. אני לא. ועל כן נתתי לך חידה. בחידות מסתתרת חוכמה שאין בתשובות ישירות. אני מציע לך להתעמק בה. אך, אני מבין את התסכול. המחנכת שלי נהגה בי באותו אופן שדרשתי ממנה תשובות. הכינה תה וחידה. היא הציעה לי לעשות כך לכל גארו. אני מקשיב לה." אד אומר ושותה מן התה בהנאה. "אני מבחין בכך שיש לך תשובה לכיצד הייתי אמור לנהוג. שתף אותי בבקשה."

הוא צועד צעד קדימה אוחז בידו של אד, מונע ממנו לשתות מהתה שלו - נועל איתו מבט, "ואתה בתורך מתנהג כאחד שאוהב לדבר - ולא אחד שאוהב להקשיב. קודם כל אני לא גור ואתה לא המחנך שלי אז אל תחוד חידות מאחורי התירוץ שככה המחנכת שלך נהגה בך וככה ביקשה ממך להתנהג - אחרת תקבל ממני את היחס שהמחנכת שלי ביקשה שאתן לכל גארו. את היחס שביקשה שאתן לכל גבר. ואתה חייב לי כי אתה ואני אחים ללהקה.", הוא חושף שיניו בעוד לסתו נעשית כבדה יותר ומעט זיפים על לחייו, שיניו כעת ניבים קצרים של גלאבארו

אד שומר על קור רוח. הוא מניח את כוס התה שלא יישפך. הוא שומר על חיוך. "אנחנו אחים ללהקה, תתנהג כך. לבוא לכאן, לדרוש, לאיים, במידה כזאת, זה לא התנהגות של אח ללהקה. אתה תקבל תשובות ישירות שתדע איך לשאול. רגוע, ובנימוס. ולא תטעה הענקתי לך חידה ככבוד, אני מאמין שיש בהם חוכמה נסתרת מעבר לתשובה ישירה. אני אכבד אותך גם בתשובה ישירה, ברגע שתוריד את היד שלך ממני, תשתה מן התה תנשום עמוק ותתן לי להסביר בדרכי."

ברגע שהוא מוריד את התה חרון האלה משחרר את היד - הוא לא רואה סיבה להשאיר אותה שם אם כי מבטו עדין נעול מול אד.

הוא לא עונה - אז כנראה שתה לא יהיה כאן

"ויתרתי על התיגר ממכלול של סיבות. חוסר ההסכמה על סמכויות והתפקידים בלהקה ייצור פיצול וסכסוך, לדעתי. אבל הסיבה העיקרית, היא שדרור ציין שבראשו הוא יודע כל אחד ממלא איזה תפקיד. ואת תפקיד הבטא הוא לא ייעד לי. זאת הטעות שלו, כאלפה בלהקה לדעתי. ואראה לו זאת באותו זמן. אך תיגר, וההוכחה של יכולתי במעשה אחד, אינה תגרום לו להאמין שאני בטא ראוי יותר מחברתו כבר חצי שנה. אלפה צריך לסמוך ולהדריך את הבטא לקחת את מקומו ולייצג אותו שצריך. אם האלפה לא רוצה את הבטא במעמדו, שסע חמור בלהקה. יותר מזה, הבטא לא באמת יכול למלא את התפקיד כמו שצריך. כיצד אני אוכל לייצג את האלפה, כאשר הוא סומך על מישהי אחרת יותר ממני בנושא? אני רוצה לראות כיצד קומביה נוהגת כבטא, בעוד אני בונה אמון עם דרור קצת יותר מהחודש של היכרות בינינו. נכיר את הגישות השונות בינינו יותר לעומק וניצור גשרים. בנוסף, אצבור מעשים שיוכיחו ללהקנ שאני גם איש מעשה ולא רק איש של מילים. דבר הכרחי למילוי התפקיד. ואם עדיין אראה את הצורך, אקרא תיגר." אד אומר, נראה שהוא דרוך ומוכן לחרון אפו של חרון האלה.

"הוא *לא אמר* שהוא רואה את קומבייה כראויה לתפקיד הבטא. הוא ניסה שאנחנו, כלהקה, נבין את משמעות התפקיד. למה אתה ממהר להניח שהוא 'ביקש ממך לוותר'?"

"הוא לא ביקש ממני לוותר. הוא עדיין לא ייעד אותי לתפקיד הבטא. אני מרגיש שרבים הפערים בינינו ממה שראוי לתפקיד." אד אומר ושותה מן התה לגימה ארוכה.

(לא, הוא לא שותה מהתה כי אתה הורדת את התה כמה הודעות קודם לכן ואם הוא יושיט יד לתה שוב לא תהיה יד לכל הפחות לא תהיה כוס תה.)

"ואת קומבייה הוא יעד לתפקיד הבטא?" מבטו של חרון האלה דולק למול עיניו של אד, והוא נוחר בכעס, "אתה חלש כעת... אבל אתה אחי.", הוא בבירור מתוסכל מהאמרה הזו, מנסה לעשות סדר בפרדוקס הזה שבראש שלו, "אני אעזור לך לא להיות חלש.", הוא מחליט ועוזב את המקום.

"תודה לך שאתה מנסה לחזק אותי, אני מעריך את זה מאוד." אד אומר בעוד חרון האלה עוזב.