מוצא אחרון ועונה לבאנשי

הם מגיעים לאיזור יער באומברה, חם פה ובבירור לא הכי נוח למוצא אחרון עם זה, מצד שני לא נראה שיש הרבה אופציות, הוא מחפש מקום עם צל והם מתיישבים שם. "אין לי מה להציע לאכול או לשתות, אני מוגבל לפעילות באומברה והטריטוריה שלנו עוד לא מבוססת ומסודרת כמו שצריך, אני מקווה שתביני". לאחר מכן הוא יתייחס להתנצלות שלה שנראה היה כאילו הוא התעלם ממנה עד עכשיו. "למה להתנצל?" הוא שואל באדישות כלשהי.

מוצא אחרון מניח יד על כתפה של סנו "את יודעת למה רבתי עם שומרי הסף?" הוא מוריד את היד מהכתף ומרים עם האצבעות שלו את הסנטר של סנו כך שעיניה יסתכלו על שלו ולא נותן לה זמן לענות לפני שמתחיל להסביר.
"הגעתי לבקש מידע, כפי שעשיתי עם כל להקה, הבעיה איתם היא שמהמשפט הראשון שיצא לחוד החנית מהפה, הם ירקו עליי כי אני מטיס. ניסיתי לשכנע אותם במילים אבל יש גארו שרק מעשים מדברים אליהם". הוא מוריד את היד וממשיך להביט לה בעיניים.
"אתגרתי אחד מהם על הכבוד שמגיע לי כפנריר בין פנרירים, שווה לפי מעשים. חוד החנית צעד קדימה והציב תנאים ששמים אותי במצב נחיתות מולו ואני הסכמתי. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להביס אותו ולבקש את המידע שבאתי בשבילו. אבל אחרי מה שראיתי במוט הראשון שלי כאן, לא יכלתי לעמוד מנגד ולראות את ההתנהגות הזו ממשיכה. נכנעתי ללב וניצלתי את ההזדמנות, אמרתי לו שאם אנצח, הם יהיו מחוייבים לשפוט ולתת כבוד למטיסים לפי מעשים כפי שעושים בשבטנו ולא לפי הגזע שלהם, מה שאומר שהם ייצטרכו לקבל אותך מעליהם בסדר האכילה, כבוגרת אמיתית".
הוא מוריד ראש ומנער אותו בחצי חיוך כשהוא מרים אותו שוב אל סנו "מה שאני מנסה לומר זה שלפעמים היגיון ומה שהלב מרגיש מתנגשים אחד בשני ואי אפשר להאשים אותך ששפטת בתיגר לפי איך שאת מרגישה ולא לפי מה שנאמר לך, במיוחד שאני לוקח החלטות דומות... את מבינה אותי?" את המשפט האחרון הוא אומר בצורה אמפתית כלשהי, צד שלא ראית בו כמעט בתקופה שלו בספט. (אולי את דווקא ראית אותו הכי הרבה חחח)