מוצא אחרון ולוקה

לוקה מחייך אליו ,״ שלום...נפגשנו פעם?״ הוא שואל במבוכה , לוקה נראה קטנטן ועדין ( בכל זאת נער בן 14) ,בעל שיער בצבע חום שמגיע עד טיפה אחרי כתפיו, כרגע הוא היה אסוף בקוקו נמוך , על צווארו היה צ׳וקר שחור ושרשרת סהר שממנה נטלה כדור זכוכית המבהיק בעור תכול ונעים , הוא לבש ג׳נס ,חולצה לבנה, ועליונות פלאנל בצבע תכלת עם משבצות במבע תכלת מעט כהה יותר ופסים לבנים, ונעל נעליים צבאיות שחורות.
״ אני יכול לעזור לך אכשהו?״ הוא שואל

״ נעים מאוד להכיר מוצא אחרון , אני לוקה אנדרסון, בלו מון תאורג׳ צעיר לילדי גאיה ובטא ללהקת מגני השרון ״ אומר לוקה ואז מתיישב על חומת האבנים בקאירן,
״ אז....אתה צריך את הלהקה שלי?״ שאל לוקה

לוקה מחייך ועיניו מוארות ,״ אני רואה...מסתבר שאני הייתי זקוק לעצתך , זה מסביר משהו״ הוא אומר במחשבה על החלום שהיה לו אמש.
הכל כל כך הגיוני לו עכשיו ,״ אני אשמע בעצתך ואנסה ליצור עסקה עם אחת מרוחות הלונאר... הבעיה היא שהרוח מסוג לונאר היחיד שדיברתי איתו היה בלו מון, ואותו רואים פעם בירח כחול... ״ אומר לוקה ומהרהר לאיזו רוח הוא יכול לפנות
״ ותודה על העצה״ אומר לוקה מסמיק קלות

הוא מהנהן כמבין את הבעייתיות וכהוכרה על התודה "אם אכן זה יעבוד ואיי פעם תפגוש ב'רוכב על הפיל הלבן' תביע בפניו הכרת תודה זהה על המידע שגילה. אאחל לכם הצלחה בריצה, אם תזדקקו למשהו אני פה".