פיקניק פרטי - 1.11

"הו.... פעם... גם אניייייי היייייתייייי צעייייר... זהההה נחממדדדדד מאוווווד"
לא הזכרתי זאת מקודם (מתנצל) אבל מי מכם שבמגע פיזי עם העץ מבין אותו - גם ללא ספיריט ספיץ'

לבסוף אשלין נרגעת מהתקף הצחוק המפואר שלה, ובהשראת פרינגינגרס, חולקת חצי מבקבוק הסיידר שלה עם העץ החביב.

הוא דומם, ניכר כי הוא מתבייש משהו
"זה.... לא טעייםםםם לי.... במיוחדדדדד....."

"אל תשפכו אלכוהול לעץ!" אומר רפאל בטון נוזף. "זה לא טוב לו". הוא מרווה את האדמה אליה נשפך האלכוהול במים.

"סליחה!" אשלין הנזופה ממהרת להתנצל. היא נראית מאוד נבוכה פתאום.

"האא...... זהה..... יותררר טוב....."

רפאל שולף עוד בקבוק לימונדה ומציע לנוכחים לפני שהוא חוזר לשתות. "אם אתם שותים אלכוהול פשוט תשתינו ליד העץ אבל לא ממש עליו. אתם לא רוצים שהאמוניה המרוכזת תגיע ישר לשורשים שלו".

'אל עפר תשוב' נראה מעט מבולבל מתחרות הבולבולים, הוא לא מסיט מבט או צוחק.
"תמיד טוב לדעת"... הוא מעיר וחוזר להתעסק בקלפים. מסרב בנימוס לקחת מהלימונדה או מהסיידר שהוא עצמו הביא.

"פנריר, כעת שהוכחתי שהפין שלי יותר גדול, אני עדיין מעוניין באתגר שירה. או אתגר סיפור." קיאן אומר ונראה שהוא לא שבע מניצחון אחד.

אל עפר תשוב כתב:'אל עפר תשוב' נראה מעט מבולבל מתחרות הבולבולים, הוא לא מסיט מבט או צוחק.
"תמיד טוב לדעת"... הוא מעיר וחוזר להתעסק בקלפים. מסרב בנימוס לקחת מהלימונדה או מהסיידר שהוא עצמו הביא.

סמי ממשיך לשחק איתו בקלפים וסמי מנצח בצורה לא טבעית, כמעט כאלו הבחור מרמה
אחרי הסיבוב הרביעי אתה בטוח שסמי מרמה איכשהו

Sent from Topic'it App

"בלב שלם. אתה לא חושב שכדאי לך להכיר את האנשים שסביבך לפני שאתה בודק אם אתה יותר טוב מהם?"

קיאן מיישר את מבטו אל עיניו של גרינפינגרס. הן לא מאיימות, להפך, הן כנות ואמפטיות. נראה שהוא נגע בנושא שחשוב לו. הוא מנגן ופורט כמה נעימות בגיטרה שלו בעודו מסביר, "ובכן, מהמקום ממנו אני הגעתי, מאירלנד, אנחנו הפיאנה מנסים להיות קרובים אחד לשני כמה שאפשר. משפחה. אבל לעיתים, אנחנו מאוד רחוקים אחד מהשני. יש פיאנה בבריטניה, בשאר אירופה, אמריקה הרחוקה ואפילו פה בישראל. הדרך שלנו להכיר אחד את השני, זה בעת חילופי העונות, כאשר פסטיבלים וחגיגות גדולות נמשכות לעיתים אפילו שבוע. כאשר אנחנו נפגשים, אנחנו לרוב מאתגרים אחד את השני. באתגר סיפור או שירה, למשל, אתה זוכה לשמוע על מעלליו או מעללי אבותיו. באתגר שתייה, אתם משתכרים ביחד, איזו דרך טובה יותר להכיר חברים? אולי באתגר קרב, אין משהו שמאחד אותנו מקרב. ואתגר... זאת הדרך הכי טובה להוכיח את עצמנו. לתת מעצמך הכל, ובכך אתה לכולם מה אתה ומה אתה מסוגל. לכן, אתגר עבורי זאת דרך להכיר אנשים."

"להילחם? למה שתילחם כדי להתיידד? אתם הגארו כל כך מוזרים." קובע העץ

למרות האמפתיה בה הדברים נאמרים רפאל מתקפל טיפה לתוך עצמו ובוהה בבקבוק שלו בזמן שהוא מגיב. "אני לא יודע. גארו הורגים אחד את השני בתחרויות האלו. יריבויות קטלניות שמובילות להחלטות טיפשיות נוצרות. גארו צריכים להתאמן על לעבוד יחד זה עם זה, לא בלהוכיח עליונות זה עם זה".

לחלוטין בלי קשר לכלום, אשלין דוחפת עוגת שוקולד לכיוונו של רפאל.

"אל תנסי למנוע את הנושא.... ילדה..." הוא אומר בטון שלא נועד להעליב, אלא כמו אב לילדתו (יש לציין שאם אשלין לא במגע איתו כעת היא לא מבינה אותו אבל הוא אומר את זה בכל זאת) "זה חשוב מאוד שהגארו כאן.... ישמעו את זה. למה לכם להרוג זה את זה בריבים כל כך כל כך טיפשיים? החיים שלכם קצרים מידי גם ככה." הוא אומר כל זאת באיטיות מחרידה. בערך האנטיתזה לשצף הדיבור של אשלין כשהיא מדבר מהר. ואז עוד סלומושן על זה.

אשלין, שכמובן נשענת על העץ, מהנהנת בהסכמה. "כן. זה נכון." היתכן שהיא דוחפת את העוגה עוד יותר קרוב לרפאל עם הרגל, או שזה תעתוע ראיה שנוצר על ידי צל העלים המרצדים ברוח?

"אף פעם גארו לא הורגים גארו סתם בגלל תחרות טיפשית. תמיד יש דברים מתחת לפני השטח. במקרים כאלו, התחרות זה רק האמצעי." הוא מסתכל על העץ, "אנחנו לוחמיה של גאיה. לחימה היא טבענו. אך אנחנו רבים בריבים טיפשיים."

"אז אתה מסכים שאנחנו לא צריכים את העזרה. האומה צריכה לעודד שיתוף פעולה, לא תחרות".

"למה זה סותר?' קיאן שואל, "אני יכול ללכת עם פיאנה מכות ולשבור לו את הצורה ולחבק אותו ולהילחם לצידו ביום שאחרי. אני עושה את זה עם קטל כל הזמן. חוץ מזה, תיגר זאת דרך טובה לפתור סכסוכים."

"ואיזה סכסוך יש בינך לבין מבעיר המוקד? אתה מתכוון להשוות את הזין שלך עם כל פנריר בספט?" אשלין שואלת בטון מעט מתגרה, אבל עדיין ידידותי, ומחייכת.

"אמרתי שאתגרים זאת דרך טובה להכיר, זוכרת? לא רק לפתור סכסוכים." קיאן אומר בחיוך, "בנוגע לפנרירים, לי אין בעיה. כבר ניצחתי את ראש השבט, אם יבחרו לאתגר אותו ואותי אני אענה."

"עכשיו אתה סתם מדבר בכדי להעליב. אני מציע שתפסיק." מבעיר המוקד אומר בזעף.

"בסדר, בסדר. מתנצל. לא היית כוונתי." קיאן אומר, נראה מאוכזב. הוא מסתכל על אשלין, מצפה לשמוע את דעתה.

רפאל נאנח, מרים את העוגה ומציע אותה קודם למבעיר המוקד ואז לבלב שלם באופן שמאוד קשה לסרב לו. לאחר מכן הוא יושב, ושואל. "אז הרסנו הרבה בריצה האחרונה שלנו. אנחנו מרוקנים את הארץ הזו מרוחות שהיו פעם גיאניות. שגם כשהיו מתולעות שחקו תפקיד חשוב במרקם הפיסי והאומבראלי של האדמה. עכשיו, מה אנחנו שותלים?"