אדוני צללים תחזירו לי את הידיים! 6.2 קיירן נווה מדבר

קיאן מלווה בדומיניק מחפשים אחר ויקטור. לקיאן יש יד מתה והוא רוצה אותה בחיים.

ויקטור מגיע בסופו של דבר. הוא הולך לאט. הוא אומר ברוגע " מה העיניין?"

"אני מעוניין לדבר על הכל למען גאיה, שככל הנראה מחזיקה ביד שלי. תהיתי אם אתה יכול לספר לי על הרוח הזאת והאופי שלה. העונה לבאנשי סיפרה את שמה המלא אך לא יותר מזאת." קיאן אומר לו לבסוף.

אל עפר תשוב שם. הוא לא מדבר עד כה.

ויקטור אומר ברוגע " אני לא יודע יותר מדי, היא כיבדה את סנו בסיפורי חייה אבל סנו פעלה בכבוד והקרבה ראויה בעיני השבט. אני לא בטוח אם אתה באותה רמה בעיניי הרוח. הרוח היא מרוחותיי של סבא רעם. במקור קראתי לעזרה והיא נעמדה לעזור"

"ייתכן שאתה צודק," קיאן נראה מאוכזב למדיי מכך שיצטרך עוד זמן עד שיקבל את ידו בחזרה. "אבל שווה לנסות ולדבר איתה לפחות."

ויקטור מסתכל על דומיניק ואומר "אל עפר תשוב רוצה להוסיף משהו לפני שנתחיל?"

"בטח."
הוא מביט בבלב שלם ואומר "כשאתה עומד מול רוח של הקרבה, רוח של סבא רעם, אל תדרוש יותר ממה שמגיע לך.
אל תציע שטויות ודברים אפסיים ומעליבים כמו נוסיס או מסע סתמי, תהיה מוכן להקריב את מה שיקר לך או לסבול
ולשלם מחיר אם אתה רוצה לזכות במה שאתה צריך.
וחשוב מהכל... אל תשקר ואל תבלף, אתה לא טוב מספיק בשביל לקחת את הסיכון."

"אני יודע איך להתנהל עם רוח מכובדת שכזאת. אני מודה לך על העצות." לאחר מכן הוא פונה אל ויקטור, "שאני אוביל את הטקס, או אתה?"

ויקטור מסתכל על קיאן ושואל " מה בדיוק אתה מתכנן לעשות? אם אתה רוצה את היד חזרה צריך מישהו שמוכן לתת אותה"

"אני רוצה להכיר את הרוח שמחזיקה לי ביד." קיאן משיב לו, "ולוודא שיד של מישהו אחר היא אכן הדרך שלי להשיג אותה חזרה."

ויקטור מהנהן ואומר "קדימה נהל את הטקס, זה יבהיר לנו מה הרוח חושבת עליך בתור התחלה"

קיאן משתנה לקרינוס, "הכל מען גאיה," הוא שואג. הוא שורט את ידו המתה ואת הדם/ חתיכות הבשר המת הוא מעצב בצורת הגליף שלה. "ביתו של סוסנו, רדנית העננים, מחייכת בברקים וגואלת צל מחושך." גם את הגליפים האלה הוא ממשיך לעצב על האדמה, הם מתחילים ליצור סוג של מעגל. "פטרונית הדרך הרכה כמשי ועוצמתית כברזל" הוא מכריז לבסוף, "אני בלב שלם, סהר ירח לפיאנה קורא לך! אני קורא לך, להתייצב לנוכחותך. לדון איתך על העסקה אותה ביצעת עם העונה לבאנשי."
לאחר מכן הוא מציב נוצה שחורה של ינשוף, "כאות אמון בינינו, אני מעניק לך מנחה. נוצה של ינשוף אשר הקריב את עצמו בקרב כנגד התולע."

אתם מחכים, ומחכים, ומחכים - ועוברת רבע שעה, ועוברת עוד רבע ממנה
ועד כה לא הגיע דבר

קיאן נראה מאוכזב. "טוב, נראה שהיא לא מעריכה את מה שעשיתי."

ויקטור מניד בראשו באיטיות "לא בהכרח, כבוד מרוחות של סבא רעם הוא מגיע ממעשים, אך לא תמיד בהכרח ממעשים שאתה תחשיב מכובדים" ויקטור מסתכל על קיאן ואומר " תרצה שאוביל טקס נוסף?"

קיאן נראה מבולבל. "אתה המומחה..."

ויקטור מסתכל על קיאן ואומר "טקס נוסף יכול להתרחש בהובלתי אבל השאלה האם אתה רוצה "

"אני מסכים." קיאן אומר לו לבסוף.

ויקטור מוציא קטורות מהתיק על הרצפה הוא מצייר מעגל קטן של הקרבה מעגל גדול חופף עם גליף של סבא רעם וגליף קטן יותר של הזמנה. ויקטור שם קטורת דלוקה ליד כל מעגל ככה שנוצר בניהם משולש דימיוני. ויקטור מורה לקיאן לעמוד במעגל ההקרבה ומזמין את דומיניק לעמוד במעגל של סבא רעם. ויקטור מרים את ידיו קולו עולה בעוד עשן הקטורות עופף את האזור " הכל למען גאיה, בתו של סוסנו, רקדנית העננים, מחייכת בברקים וגואלת הצל מהחושך פטרונית הדרך הרכה כמשי ועוצמתית כברזל, אשר ויתרה על ידה עבור עתיד ההאקן שזכתה להגשים יעודה בעודה בחיים." הברקים על גופו מתפצחים בקול רעמים קטנים "אני ויקטור לדם פורטונה תיאורג' לאדוני הצללים, חבר בלהקת מטרופולין הרצה אחרי הרקון חבר בספט ישראל ובן חסות של מאור שמיים שחור, מבקש את נחכותך בשביל בלב שלם חבר בשבט הפיאנה, אשר לקח את עול היד ברצונו מהעונה לבאנשי אשר נתנה את היד בשביל להציל את אחינו הצללים. אנא הגיעי על מנת לדבר עימו ולהציג את עצמך בשנית בכל הדרך. קבלי את מנחתו אשר הציע לך בטקסו ומנחה זו תקבלי ממנו בהגיעך על מנת לדעת את מעשיו.." ויקטור לבסוף עוצם עיניו לוקח שאיפה חזקה מהעשן ופורס את ידיו כאילו הוא מתחבר לעשן ולצללים המקיפים