10.7 ילדת גאיה, אדון צללים ועוגת גזר

בשעת צהריים, מרתה נכנסת לבית הקפה הקטן והחביב בנס הרים. היום היא לובשת חצאית כחולה ארוכה וחולצה לבנה ארוכה, ונראית כפרית כרגיל. שיערה פזור מלבד כתר צמות.
האם היא פוגשת באופן מקרי לחלוטין בגארו שרצה איתו אתמול?

ובבית הקפה יושב לו תאורג' לאדוני הצללים. הוא שותה כוס קפה שחור, ואוכל מאפה קל.

מרתה מחייכת אליו ואז ניגשת לדלפק לרכוש מזון. היא מוסיפה להזמנה שלה חליטת צמחים, לשתות במקום, וניגשת אל השולחן של השקט שלפני הסערה.

תוב'יאס מכיר בקיומה של מרתה ומחכה לכך שתתצרף אליו לארוחה

-מקצר תהליכים-

מרתה מתיישבת לשולחן ותוב'יאס אומר "אנא, קראי לי אשר" עוד לפני תחילת השיחה. אך הוא אומר את זה כך שזה יראה כאלו היא אמרה משהו, ואז הוא ביקש ממנה את זה.

היא מהנהנת ואומרת "מרתה. מה שלומך?"

"שלומי טוב, הגעתי לסיור באזור"

"אתה מתכוון לחזור לבית לחם?"

הוא מחייך חיוך קל "האם קבעת תוכניות אחרות? הליטני לא יחכה לאף אחד"

"צריך לחזור לשם בהקדם, אבל נראה לי שעדיף לחזור לשם עם יותר גארו."

הוא מהנהן "נשמע כמו הצעה הגיונית"

היא מחייכת. "תודה. איפה אתה שוכן כרגע?"

"אני נע ונד. חוקר ומכיר את האזור, סריקה ראשונית היא עבודה חשובה"

היא מהנהנת. "בהחלט. יש הרבה מה לראות."

הוא מסכים בהינהון שקט ואז שואל "אז האם משפחתך מתכננת להתמקם בישוב הזה?"

היא מנענעת בראשה. "זה הסדר זמני. אני שואפת למצוא כאן להקה חדשה בהקדם, כשאמצא כזו אעבור לטריטוריה שלה."

"אני מבין, האם את מתכוונת לחפש אנשים חדשים, או שמה את מחכה לחבריך להגיע מארצות רחוקות?"

"אנשים חדשים." היא עונה.

"אני מבין" הוא אומר בטון שלרוב שמור לחדשות רעות
"אני מאחל לך הרבה בהצלחה עם העבודה החדשה"

"תודה." היא אומרת בחיוך קטן. "בהצלחה גם לך."

)את מצויינת בלסגור שיחות, כל הזמן אני צריך להמציא נושאי שיחה חדשים)

"אז מה את מתכננת לעשות לבנתיים?"

"להכיר את הארץ ואת הגארו כמה שיותר טוב, להצטרף למאבק שלהם ולתרום כמה שאוכל. ואתה?"

"משהו דומה מאד, לא שונה בהרבה" הוא נראה מהורהר לרגע ואז הוא שם לב לשעה "אני חייב ללכת. נהנתי מהשיחה"
הוא משלם וקם

"להתראות! יום טוב." מרתה תסיים לשתות את התה שלה ותלך.

(שיהיה לנו יותר בהצלחה בסצנה זורמת בפעם הבאה)