19.4.2019, בקאיירן, לב מעושן

תמרות עשן מחייך חיוך גדול ומחבק אותו.

קיאן משיב לו בחיבוק חם חזרה.

לאחר שהחיבוק נגמר הוא אומר "אפשר לעשות חגיגה גדולה על מנת לחגוג את הקמת הקלאן, ובמהלכו לבחור אורחים מכובדים שישתתפו. יש צדק בכך שגם חברי שבט הפיאנה שאינם בישראל יסייעו בבחירת ראש הקלאן. בסופו של דבר כולנו משפחה אחת גדולה, וחוכמתם תוכל לתרום פה."

"מנהיג הקלאן אמור להחליט גם תחת מי ניקשר. היעל של ארץ ישראל, נציגו של האייל. או אייל אשר יהיה זה שמתאים לכולנו. אני אציע את זה לשתי המתמודדות והן יחליטו." קיאן משיב לו.

"אני לא מבין את הקשר."

לרגע קיאן נראה מוזר. נחתה עליו הבנה והוא נראה מעט... מפוחד. "לא משנה."

"מדוע אינך אומר את אשר בליבך?"

"דימפנה בעד היעל של ארץ ישראל," קיאן אומר לו, "רואהן היית בעד האייל שיאחד את כולנו. אני חושש כי יחסה השתנה וייתכן והיא תרצה את היעל של ארץ ישראל גם. אני מעדיף את האייל שיאחד את כולנו. אני אברר איתה ונראה מפה. אני כרגע מנסה להקשיב לסיפור שלך ולהעלות את הרגשות שלי אחר כך." מבוכה מעט עולה על קולו בסוף המשפט.

"אם כך אסיים את סיפורי במבחן המעבר האהוב עליי.
מבחן זה היה נקרא "מסלול המכשולים", והוא מאוד פשוט.
על הפיאנה לרוץ בשדה חיטה זהובה כאשר צמותיו קלועות ושיערו נקי, ולחצות מסלול מכשולים.

עליו לנתר מעל מכשול בדמות עץ, להיעמד מול שלושה אויבים ולהפיל את השניים הקיצוניים בלבד, לזחול מתחת לעיניהם של שלושה בני דם חדי עין, ולבסוף תחרות היאבקות.

לפיאנה יש שלוש מטרות.
לסיים את המסלול ראשון, לא ליפול או להתלכלך, וכמובן אסור שצמה אחת מצמותייך תיפרם או שגרגר חיטה ידבק בה.
מדובר בשיעור על חינניות ויעילות.

קיאן מקשיב בעניין רב למדיי, "עם כל המבחנים שאני שומע עכשיו, גרמת לי לתהות, מה היה המבחן חניכה שלך?"