23.6.19 בצהריים- טויל ואוון מדברים אקטיביזם

"אני לא פה מספיק זמן בשביל לדעת מספיק אבל הייתי אומר שהמצב פה משמעותית יותר טוב מניוקאסל וסאנפרסיסקו אבל דורש הרבה שיפור להגיע לרמת הרמוניה שאני רגיל אליה מאברדין."

Sent from Topic'it App

״אברדין? איפה זה נמצא?״

"מזרח סקוטלנד, ספט יחסית קטן אבל מאוד משמעותי למאבק. בזמן הבני דם מטפלים ברוב הבעיות בפיזי הגארו של הספט מתמקדים מחסל תולע בים הצפוני אבל זה לא נראה שהעבודה תסתיים בקרוב..."

Sent from Topic'it App

“ומה בדיוק הניע אותך לבוא לספט ישראל?״

"אבא שלי שלח אותי לפה. אני לא בטוח בידיוק מה הסיבה."
Toil מנסה להיראות אופטימי כשהוא אומר את זה אבל הוא ממש לא בטוח בעצמו לשם שינוי

Sent from Topic'it App

״זה נשמע די מוזר... מה בדיוק הוא אמר לך כשהוא רצה שתלך?״

"הוא פשוט אמר לי שהוא דיבר אם גולדן האמר ושהוא סגר איתו שאני יצתרך ללהקה של מעוררת השינוי, הוא הוסיף אחר כך שחלק מבני הדם יצתרפו אלי מאוחר יותר."
Toil נאנך
"אני מניח מזה שזה קשור לזה שהיינו בסך פרסיסקו כמעת שנה."
Toil נראה מודאג מן העניין

אוון שמה לב לדאגה בקולו של טויל.
״וואו הוא באמת שומר אותך מחוץ ללופ ...״ היא משלבת את ידיה בחשדנות
״ זאת הפעם הראשונה שהוא שומר ממך סודות ככה?״

"גדלתי בקיירן ככל שהיתברגתי לימדו וסיפרו לי יותר על עולם העולם שלנו, אני לא יכול תמיד לדרוש לדעת הכל...*מלמול זה לא אומר שאני לא רוצה לדעת*."

״וניסת לדבר איתו על זה?״

"על המצב ביבית? תמיד יש דיווחים ומידע חדש וזה תמיד נשמע כאילו אנחנו נחזור הביתה בקרוב...אבל שהיינו אמורים לחזור הביתה לפני יותר מחצי שנה אני מתחיל לדאוג..."

״זה די מדאיג. אני גם הייתי מודאגת אם הייתי במצב שלך...״ העיניים של אוון באמת מתחילות המבט של אוון רציני יותר בניגוד לרוגע שהיה לפניכן.

"אבל אין יותר מידי מה לדאוג למה שלא בשליטתינו... קטורת במקטרת?" אומר Toil ומנסה להחתוח את האוויר עם הצעת העישון הטיפוסית שלו

אוון מהססת לרגע, ולאחר רגע של מחשבה היא מנידה בראשה
״אני מקווה שבקרוב תבין מה בדיוק קורה עם אבא שלך. קל לראות שזה מאוד מכביד עליך ״

"זו לא הפעם הראשונה שאנכנו עוזבים את הקיירן זה קורה כמעת כל שנה שאני כבר רגיל לזה, אבל זו השהיה הכי ארוכה שלנו..." Toil אומר מתוכל טיפה כשהוא מעשן מעט
לאחר רגע Toil מקבל מבט קצת רציני ואומר
"ההבדל זה שיום לפני הטיסה שמעתי שיחה בין שני גארו הראשון אמר שהפעם התולע שהם מנסים לטפל בו הרבה יותר גדול מפעמים קודמות...השני אמר לו שהכל יהיה בסדר ושיש להם את Bane Of Tiamat ..."
Toil מנסה להחזיק את עצמו מלבכות בשלב הזה והוא לא ממש מצליח

אוון שמה לב לדמעות שמתחילות להופיע בעיניו של טויל. בהתחלה היא נרתעת בהפתעה, משום שהיא לא ציפתה לראות את זה אצל הראגאבש הזה, אבל מהר מאוד היא אוספת את עצמה ונותנת לו מבט רך.
״זה בסדר לבכות טויל ... אל תשמור את זה בבטן״ היא אומרת הכי עדין שהיא יכולה

Toil אוסף את עצמו אחרי כמה דקות ואומר בפנים אדומות "באותו לילה לפני הטיסה השתנתי בפעם הראשונה ,התאוררתי בטמינל מחכה לטיסה לסאן פרסיסקו עם כולם..."

“לפני כמה זמן ההשתנות שלך הייתה?״

"קצת פחות משנה."

״דווקא חשבתי שזה היה מוקדם יותר... שלי הייתה בגיל 14. ״ היא אומרת עם חיוך נבוך
״דרך אגב אתה ציינת את Bane Of Tiamat לפני רגע. מי זה בדיוק ? ״

"Bane Of Tiamat היא גליארדית מחנכת לידי גאיה...השיר מתחת למיים...האלפה של הספט באברדין...ואמא שלי."Toil אומר לאט עם הספקות ובהיסוס

״ואפשר לראות שאתה מאוד קרוב אליה...״ היא אומרת בקול שקט אבל רגיש.

Toil מהנהן ואומר לאט
"קשה שלא להיות..."הוא מחייך "היא תמיד משרה אווירה של רוגע ושללוה...לפחות שלא מדובר בהכנה לקרב שהם רוח מחלמה היא יודע להשריש אבל רק שיש צורך." Toil בוהה בעלים של העץ

״גם אמא שלי הייתה ככה״, היא אומרת עם חיוך עצוב. ״לפני שהשתנתי היא הייתה הבנאדם היחיד שבאמת הבין אותי. והיא תמיד עזרה לי להרגע כשהכל נהיה יותר מדי״

"מה קרה לה?" שואל Toil עם מבט מודאג במאת על הפנים