30.6.2019- עיניים חודרות פוגשת את פרי הרוח

אוון הולכת מכיוון פולחן הספינקס, עם שקיות בד בשתי ידייה ותיק גב קצת יותר קליל. היא התכוונה לחזור לכיוון הטריטוריה שלה... עד שהיא ראתה גארו שהיא לא ראתה קודם...
איפה היא נמצאת ואיך היא נראת?

פרי הרוח נמצאת באזור מגורי הקיירן.
שיערה, שצבעו חום כהה, פזור מלבד כתר צמות, והיא לובשת חצאית חומה ארוכה וחולצה לבנה ארוכה שמעליה וסט צמר חום. המראה הכללי עושה רושם כפרי למדי.

כשאוון רואה את מרתה היא די מתלהבת. אפשר לראות שעולה לה חיוך מאוזן לאוזן לא משנה עד כמה היא מנסה למתן אותו.
״הי את!״ היא אומרת בקלילות ״אני לא חושבת שאי פעם ראיתי אותך בקאירן! את חדשה פה?״

פרי הרוח מחזירה לה חיוך. "כן. מרתה בוסהרט, פרי הרוח, גליארד צעירה לילדי גאיה."

״אווו גם את ילדת גאיה? זה די מגניב, יש המון מאיתנו בספט״ אוון מחייכת, הפעם היא מראה את ההתלהבות שלה יותר מלפניכן.
״אני אוון פיין, עיניים חודרות- ראגאבש צעירה לילדי גאיה וגאמא לשמש שוקעת״

גם החיוך של מרתה מתרחב. "טוב לפגוש כאן כל כך הרבה אחים לשבט."

״אכן כן. שתדעי שהאלפא של הספט הוא גליארד ילד גאיה כמוך- אה ואם כבר מדברים על הספט מה בדיוק הביא אותך לפה? את חברת להקה?״

"באתי להילחם לצדכם. אני מקווה למצוא להקה להצטרף אליה בהקדם." מרתה עונה.

״והאם יש פה גארו שאת מכירה מלפניכן?״

"לא."

אוון מרימה גבה
״הממ... בדרך כלל גארו מגיעים לספט הזה דרך להקה ואם לא דרך הקשרים שלהם לחברי ספט נוחכים. או לפחות זה איך שאני הגעתי לכאן,״
היא לוקחת שנייה לחשוב ולעכל עוד קצת את תשובתה הפשוטה למדי של מרתה
״מאיזה ספט הגעת במקור?״

"הר פרא, בשווייץ."

״ולמה מכל הספטים בחרת להגיע לכאן?״

"זאת אדמה קדושה. להגן עליה זו שליחות." מרתה עונה במלוא הרצינות. "נשלחתי לכאן על ידי המחנכת שלי, סבתא שלי, עץ שתול על פלגי מים ריה, גליארד בכירה לילדי גאיה."

״אוקי עכשיו דברים קצת יותר הגיונים.״ היא אומרת וחוזרת לטון הרגוע שלה. ״השם של סבתא שלך אינו מוכר לי אבל אם היא בכירה זה באמת אומר המון. את יודעת איך היא בדיוק קשורה לספט שלנו?״

"היא לא מכירה גארו מהספט. היא היתה כאן פעם אחת, לפני ארבעים שנה. אבל היא אוהבת את ישראל." מרתה מסבירה.

״סבתא שלך נשמעת מעניינת מאוד. אם יש לה כל כך הרבה אהבה למקום אחרי שהיא הייתה בו פעם אחת. ״ היא אומרת ומגכחת בשובבות.
״אבל במקרה של ישראל זה באמת לא מפתיע. יצא לך כבר לטייל במקומות?״

מרתה מנענעת בראשה. "עדיין לא. הגעתי היום."

“אז ממש כדאי לך! הטבע והנופים ופה כל כך מגוונים שאת לגמרי תשכחי שהמדינה הזאתי כל כך קטנה. המדברים פה בעיקר נהדרים- הייתי ממליצה לך לטייל שם כי זה עולם שונה משוויץ!״ אוון אומרת בהתרגשות. אם מרתה תסתכל לתוך עינייה הכהות היא תבחין ביותר מניצוץ אחד

מרתה מחייכת אליה. "אני לא יכולה לחכות." היא אומרת בהתלהבות. "אני מתארחת בנס הרים כרגע, אבל לא הספקתי לחקור את האזור כמו שצריך - רצתי לכאן מיד אחרי שהתמקמנו."

״אז תנצלי את השהייה שלך שם כדי לטייל באזור. אני גם הייתי מעוניינת לראות איך דברים נראים שם! אבללל יש המון דברים לטפל בהם בטריטוריה שלי. בעיקר בזמן האחרון״

"איפה הטריטוריה שלך?" מרתה שואלת.

״רמת הגולן. כרגע יש כל כך הרבה סיבוכים שם שאורחים צריכים את האישור של האלפא כדי להכנס.״ הטון שלה נשמע יותר רציני. חדי האמתפיה אפילו יוכלו לשים לב לקצת אכזבה

"אפשר לשאול מול מה אתם מתמודדים שם?" מרתה שואלת בעדינות זהירה.

היא מהנהנת. הבעת הפנים שלה נהיית רצינית יותר
״כרגע האיום המרכזי שאנחנו מתמודדים איתו היא רוח אבות עם תסביך אלוהי בשם גרין אייז. היא רוצה לשנות את רמת הגולן ולייפות אותה- רק שבפועל היא מפיצה ריקבון וטחב ביערות ומקרבת את המבוך של המינוטאור לטריטוריה. אם את שואלת אותי יש לה חזון מאוד מעוות.״