אמצע הלילה שלאחר מוט אוגוסט (22-23.08) - בין אקדחים לאגרפים יש מקום לדיבורים (אדם וסהר)

לאחר התפלספות ארוכה אודות טיבה של רוח הבניאס (שבה אדם צודק וסהר טועה כי אדם סופר מגה מאגניב ועל כן דעותיו תמיד צודקות ) הוא ממשיך ב-4 עיניים לנושא אישי יותר.
"בכל מקרה.... אני מתנצל שדחפתי אותך כשבאת לסייע לבלב שלם. סלחי לי שלא הנחתי שזה מה שבאת לעשות לאחר שחבר להקתך הטרי חורר את גבו. סלחי לי שוב על שלא נותרתי בבירור עד תומו.... ה...סיפור על מותו של תמרות עשן היה חשוב לי.", הוא נד פעם אחת (לשם התיאום, הוא מטיל טקס התנצלות עם 12 קוביות - כמו שנאמר בשיטה, יש גארו שמספיק מוכשרים בו שניד ראש מהם מהווה את הטקס. אני חושב ש-12 קוביות זה מספיק לכך? הוא אכן מתנצל.)

לאחר מכן הוא ימשיך, "מה קבעו לוכד האמת והוורדר בדבר?"

תחיית הירדן מביטה בו בטינה וספקנות לעוד רגע אחד, אך במהרה נאנחת ומרכינה ראשה מעט בקבלה. 
"אני מבינה. ניסית להגן על חבר להקה. ובאשר לסיפור של תמרות עשן... הדבר היחיד עליו אני מצרה הוא שלא התאפשר לי ללכת להקשיב בעצמי. אני מקבלת את ההתנצלות שלך. תודה, קול מרום.
לוכד האמת והוורדר קבעו שאנחנו ילדים גדולים ואנחנו יכולים להסתדר. אנרדוג ישקול בכובד ראש רב יותר מעתה את השימוש באש אוטומטית בשטח הקיירן."

ניסיונה להיאחז בטינה לא חומק מאדם. גארו פחות מנומס היה מעקם אפו בהתרסה, אך לא האדון טבריביץ'.

"עכשיו... הוא לא יבקש זאת - אז אני אבקש בשמו. התנצלות למול סבא הר, טוטם להקתי. אמרת בשיחה שלנו למול גרינפינגרז - שאני מזלזל בכוחו של הבניאס אם אני חושב שהתפשטות הפרא הזו עלולה לחלחל גם בו. אני לא מזלזל בכוחו - אני רואה ולומד שרוח גדולה ואדירה, עתיקה עוד יותר, נופלת קורבן לה. אני רואה כיצד זה משפיע עליו. הזלזול הסמוי הזה בטוטם שלי - מלא חוכמה וכבוד עתיקים - לא יכול לעבור מבחינתי."
הוא מביט בה במלוא ההוד שסהר יודעת שיש לאדם, נחוש לשמוע את התנצלותה לסבא.

"איני מכירה את סבא הר ואת היקף כוחותיו, אבל לא הייתה לי כוונה לזלזל בו. רציתי להגיד שלא סביר בעיני שרוח גדולה וחזקה כמו הבניאס תזדהם תוך זמן קצר -שכן עד לאחרונה היא בכלל לא שכנה בבניאס עצמו- ובאופן שלא יהיה מובחן על ידי או על ידי אף גארו חכם ממני ושמכיר אותה טוב יותר. סבא הר נמצא במצב אחר לחלוטין, וממה ששמעתי מכם, הרבה יותר קשה וחמור. עמידתו איתן עד הנקודה הזאת מוכיחה את כוחו וכבודו הרבה מעבר לכל ספק, ואני מקווה שימשיך לעמוד שלם ואיתן עוד זמן רב מאוד. אני מתנצלת על כך שהעברתי זלזול. מרוב כעס שכחתי לשקול את מילותי, ולא הייתה שום הצדקה לכך שהדבר הזה יופנה נגדך או נגד הטוטם שלכם. ואחרי שכל זה נאמר, אם תהיה מעוניין שאערוך טקס התנצלות בפניו, אעשה זאת."

הוא מהנהן, "כמובן. אך קודם חשוב שתדעי. ההתפשטות הפראית הזאת.... היא בת םחות מחצי שנה. סבא הר - רמת הגולן - עומד בעוז ובאיתנות במקומו זה מיליוני שנים. האיום שהרים ראשו בביתינו, אם הצליח לסכן אותו - אני סבור ששום רוח, עתיקה וחזקה ככל שתהיה, שכוחה פחות משל אינקרנה - בסכנה מידית. עכשיו - אם יש לך שאלות אנסה לענות עליהן. אם אין, נמשיך להתנצלות."

"נהר הבניאס הוא אינקרנה. אם אתה מוכן לספר, אני אשמח לשמוע מה גרם לזיהום הזה, ואם יש דרך בה אפשר לעזור לכם להתמודד איתו."

אדם מרים גבה, "באמת? חשבתי שהוא אווטאר של האוקטנה. אינקרנות לא מתקיימות בפנאומברה אם לא מזמנים אותן הנה."

"ובכן, קראנו לו. ויש לו אחיזה רמה במקום הזה, אחרי הכל. הוא קשור לנהר הירקון, לקיירן ולכמה גארו שנמצאים כאן."

הוא מהנהן ברצינות, "אשמח לשמוע יותר אודות האוקטנה בבניאס, אשר זורם לאורך הארץ הזאת. אני מקווה שיש צדק בדברייך והוא יעמוד בעוז כנגד ההתפשטות הפראית שבטריטוריה שלנו.", הוא לוקח פאוזה קצרה, ואז שפת גופו שואלת 'שנלך?' - הכוונה להתנצל בפני סבא, כמובן.

תחיית הירדן מהנהנת, קמה ומתחילה ללכת בעקבות קול מרום.

הוא יוביל אותה לגבעה קטנה בקאיירן, כזו שאולי לא ראתה קודם לכן.
״כשנקשרנו תחת סבא, גבעה זו התהוותה כאן. סמל להוכרתו בנו ובספט שלו. הוא מקשיב מכאן לעיתים.״

סהר עורכת התנצלות. היא מסמנת גליפים על האדמה, זוחלת על בטנה בלופוס עד מרגלותיו של ההר, ומשאירה שם צרור צמחי מרפא כמנחה. אם אדם משכיל בנושא, הוא עלול לזהות צמחים אלה כפרחיו של דובדבן שרוע- צמח שצומח אך ורק בחרמון.

נא לשים תאריך לשרשור