22.9 - חסד ואמת

לאחר שסיימה לזבוח לחד הקרן, פרי הרוח עושה את דרכה למגורי הקיירן. האם היא פוגשת מישהי בדרך?

אוון נמצאת במגורי הקיירן, היא כרגע סיימה לדבר עם אחת מרוחות העכברים שתעזור לה במטלות.

אם כך, פרי הרוח חולפת על פניה בדרכה למטבח. היא עוצרת וקוראת "עיוורת לאמת! שלום."

״שלום גם לך מרתה! עבר זמן מאז שהתראנו.״ היא עונה עם חיוך חברותי
״גם עבר זמן מאז שבאמת בילינו ... אני קצת מתגעגעת״

פרי הרוח מתיישבת על אחת הכורסאות בסלון. "אפשר לדבר עכשיו." היא אומרת בחיוך. "מה שלומך?"

״טוב אני יחסית מותשת. עם כל המטלות שאני צריכה לעשות בעקבות העונש וחקירות בשביל הלהקה אין לי המון זמן לנוח.
מה איתך?״

"אני בסדר. אני מלמדת את אנדרדוג ולא מסתכל למטה טקס טיהור, ויש הרבה עבודה בטריטוריה חוץ מזה. אני לא יודעת אם שמעת, אבל תחיית הירדן חזרה לאמריקה."

אוון מסתכלת עליה במבט מופתע
״למה שהיא תעשה את זה?״

"אחיה השתנה. כחלק מגל השינויים של בני דם שלא חשבו שישתנו שאגאתון סיפר עליו. סבא שלה, רואה מבעד לאפלה ריה, תאורג מחנך לאוקטנה, קרא לה לחזור הביתה לחגוג את השינוי של אחיה - ולקחת חלק בחינוך שלו." פרי הרוח מספרת. נראה שמעט מוזרה לה המחשבה שצעירה טריה תיקח חלק בחינוך גור.

״זאת בהחלט חובה גדולה שהיא לוקחת כך עצמה... מי ידע שכמעט שנה לאחר שאני פגשתי אותה היא הפכה מגורה למחנכת,״ היא מחייכת בעצבות ״חבל שלא יצא לי לרוץ איתה״

"אני לא חושבת שמצפים ממנה להיות המחנכת הבלעדית שלו, אבל... הרוח שרואה מבעד לאפלה ריה שלח דיברה בחידות, והוא עצמו עוד יותר. אז קשה לדעת."

״הבנתי. אני מקווה שהקשר המשפחתי בינהם לא ישפיע על החינוך של הגור.... מנסיון אישי זה יכול להיות בעייתי.״

"זה מאוד תלוי במשפחה." פרי הרוח אומרת בעדינות. ניכר שהיא יודעת שהיא נוגעת בנושא רגיש. "סבתא שלי היתה מחנכת נפלאה."

״מה בדיוק אהבת בחינוך שלה?״

"היא לימדה אותי המון." פרי הרוח אומרת. "את רוב מה שאני יודעת. לא רק איך להילחם, אלא גם למה להילחם. למדתי ממנה לא לאבד תקווה, לא לשכוח כמה יופי יש בעולם הזה גם כשנדמה שהרע גובר על הטוב. היא תמיד ידעה בדיוק מה לומר כשהיה לי קשה. וגם כשלא." היא מספרת, קולה מלא הערכה ואהבה.

״אני שמחה לשמוע״ היא עונה לה עם חיוך חם.
״בהחלט נשמע שאתן מאוד קרובות האם יצא לך להכיר את סבתך לפני שהשתנת? ״

"כן. היא הקפידה לבקר אותנו כשיכלה - פעם בחודש, בדרך כלל. בילדותי, לפני שהוכנסתי תחת הרעלה, אמרו לי שסבתא גרה רחוק ועסוקה בעבודה." פרי הרוח מספרת בחיוך משועשע. "תמיד ציפיתי בהתרגשות לביקורים שלה."

אוון נותנת לה חיוך חמים והוא נעלם במהרה
״אבא שלי היה המחנך שלי. לא פגשתי אותו רשמית עד שהוא מצא אותי בהשתנות אבל שמעתי שהוא ידע שהיינו בסן פרנסיסקו ברגע שהגענו.
אני לא יודעת עד כמה הוא עקב אחרינו מאז. הוא היה די מופתע שהוא גילה שהייתה לו בת עם בת אדם וכזאתי שדם הגארו התעורר בה.
הוא אף פעם לא ניסה להיות אבא שלי ואחרי כל הבולשיט שהוא עשה לי לא הייתי רוצה שהוא ינסה״.

"אמרת במוט לפני חודשיים שאת רוצה שכולם ידעו שאביך היה מחנך גרוע. לא אמרת למה." פרי הרוח אומרת ואז שואלת ברוך "תרצי לספר?"

אוון נאנחת ואומרת
״בכנות אני יכולה לשבת כל היום ולדבר על איך שהוא נכשל כמחנך וכאבא.
מה תרצי לדעת קודם?״

"מה שחשוב לך לספר."

אוון שותקת לרגע ואז ממשיכה
״אני אתחיל בזה שבמהלך השלוש שנים שאני הייתי בספט סן פרנסיסקו- אף פעם לא גרנו תחת אותו הגג.
בזמן שהוא חיי בבית שלו וניהל רומן עם בת הדם החודשית, אני גרתי בתוך במגורי הקיירן או שנדדתי בבתים של חברי להקתו.
היה איזה לילה אחד בחודשים הראשונים שבו... השתנתי במיטה שלי בזמן סיוט״ היא אומרת ופניה מאדימות ממבוכה
״בבוקר למחרת כשלהקות  חזרה לקיירן והם גילו את זה- הוא סתר אותי בפרצוף מול כולם אמר
‘שאם אני אמשיך להתנהג ככה התולע יחסל אותי בשניות׳ - ואז גרם לי לכבס את הסדינים מלאי השתן שלי לייד מזבח הקיירן.
ואחרי שסיימתי- הוא אמר לי שפעם הבאה שזה קורא הוא ידחוף לי את הראש לתוך הגיגית- כדי שאני אריח את מה שיוצא ממני כשאני מפחדת״

פרי הרוח מאזינה לה בשתיקה. נראה שהסיפור מטריד אותה. "מישהו התערב לטובתך?"

״לוקה היה שם כדי לנחם אותי - אבל אף אחד מהלהקה של סורן לא עשה לגבי זה משהו. הוא אפילו עודד אותם לא להתערב יותר מדי...

שאר הגארו בספט היו עסוקים מדי בעניינים שלהם או שהם חשבו שאבי עשה עבודה טובה.״. היא נשמעת מאוד כאובה לגבי זה

מרתה נראית מאוכזבת. נראה שהיא שוקלת מילים כשהיא אומרת בזהירות "נשמע שהיו הרבה בעיות בספט."