22.9 - חסד ואמת

"על מה?" שואלת פרי הרוח.

״כי בכנות... אני כועסת על עצמי באותה מידה שאני כועסת עליו. אפילו יותר. אולי זה הכעס שאני צריכה לשים מאחור... ככה אני לא אהיה מרירה כמוהו”

פרי הרוח שותקת לרגע ואז עונה בפשטות "כעס הוא כעס. אבל למה את כועסת על עצמך?"

״למה אני כועסת על עצמי?
כי באיזהשהו מקום הוא צדק- אני כן הייתי גארו חלשה שאכולה על ידי טראומות מהעבר. אני הייתי כל כך נאיבית שחשבתי שהוא יוכל לעזור לי עם זה.
וכשהיו גארו שאולי יכלו לעזור לי בסן פרנסיסקו אם זה בלהתבסס כגארו או להתמודד עם טראומות אני החלטתי לסבול בשקט בגלל רחמים.

אני עדיין מרחמת על עצמי. אבל לפחות עכשיו אני מודעת לזה״

"לכעוס על עצמך ולרחם על עצמך לא יקדם אותך." פרי הרוח אומרת בהחלטיות, אך לא בתקיפות, מישירה מבט אל עיניה של עיוורת לאמת. "אם את עדיין מרגישה חלשה, התחזקי. השתפרי. הרוויחי שם מעשה חדש. העבר מאחוריך - את כבר לא גורה, וכבר לא זאבה בודדה. יש לך להקה שאוהבת ומכבדת אותך. יש לך מקום ותפקיד בספט. פקחי עיניים והביטי קדימה."

״את צודקת״ היא אומרת למרתה עם חיוך בטוח ״תודה באמת הייתי צריכה לשמוע את זה״