מסיבת פיג'מות בספט

אאלה עומדת מחוץ לשטח הספט, היא עם תיק קטן שבו יש לה חומרי יצירה כמו חוטים, מקלות חרוזים ונוצות. היא מחכה לאוון שתגיע אליה

אוון מגיעה אליה בערב עם onesie של חד קרן
"הי הצל הנעלם! מה יש בתיק?"

"כל מני דברים שחשבתי שאפשר לנסות להכין היום בלילה.. אני מכינה מנחה חשובה ורוצה שייצא הכי כיף"
מוציאה משהו מהתיק "והכי חשוב, פגסוס" היא מראה את הonesie שלה

העיניים של אוון נוצצות ברגע שהיא רואה את ה-onesie לפניה
"מקסייים! וגן אני אשמח לעזןר לך להכין את המנחה! בואי אחרי למגורים"

אאלה עוקבת אחריה

אוון תוביל את אאלה לחדר שלה במגורים. הוא יחסית צנוע, ומראה סימנים שאוון לא נוטה להיות שם הרבה אבל כן יש כמה עציצים לייד החלון.
היא תשב לייד שולחן קטן שיש בתוך החדר ותפנה כל מני מסמכים שיש עליו
״אז, איזו סוג של מחווה את מנסה להכין?״

"הייתה גארו שלימדה אותי להכין תופסי חלומות פעם כשהייתי צעירה והיו לי סיוטים. אני חושבת שאם אטמיע את הרגש באחד אוכל לתת אותו לחד הקרן ובתמורה הוא יסכים לעזור לי. ואם לא זו עדיין מחווה נחמדה."

אוון מחייכת אליה עם חיוך חמים
״טוב לי אין המון נסיון במלאכה בכלל אבל אני אשמח לעזור לך עם זה.
אני מאוד אוהבת את חדי הקרן. הרוחות בקיירן ספציפית מאוד חביבות.
היית רוצה שחדי הקרן יעזרו לך עם סיוטים?״

"לצערי הסיוטים הם הפחותים בבעיותיי, אני צריכה שהוא יתקן כמה דברים שנהרסו לפני יותר מדי זמן"

"איזה סוג של דברים?"

"הרבה יותר מדי נזק בשביל שאסביר בחברה טובה"

"כולנו עברנו את הנזק שלנו אאלה. את לא הגארו פה שעברה דברים נוראים." היא אומרת לה עם מבט אמפטי
"אז אם זה מה שמטריד אותך- שזה ירתיע אותי- תדעי שזאת לא תהיה בעיה."

אאלה נראית חסרת שקט, היא מתחילה לספור בשקט את הקווים במרצפות שעל הרצפה

"זה בסדר, את לא חייבת לספר לי את זה אם זה לא מרגיש לך נוח." היא אומרת בטון רגוע
"את... רוצה שאני אכין תה בינתיים?"

אאלה מהנהנת אבל ממשיכה לספור

אוון תכין להם תה מהחליטה שיש לה בבית ותמזוג את זה לשתי ספלים. היא תניח את שניהם בצד ותחכה עד שאאלה תרגע.

אאלה עדיין רועדת אבל מתיחלה להירגע, ניכר שהמחשבה על מה שקרה לה. מאוד מטרידה אותה

״בכל מקרה לא משנה מה שזה יהיה חדי הקרן מאוד רחומים ואני בטוחה שהם יהיו מוכנים לעזור לך במשימתך.
אני גם למדתי מאחד מהם את מגע האם״

"זאת נשמע מתנה ממש נחמדה, אשמח ללמוד אותה כשאהיה בוגרת"

"אכן כן." היא אומרת ולוגמת מהתה שלה
"ובזמן האחרון הצטרף סייח קטן לחדי הקרן! הוא עוזר בקיירן בגידול הצמחים והוא מאוד נדיב" היא אומרת עם ידיים נוצצות
"וגם הפגסוסים שפגשנו ביוון מאוד יפים!"

"כן, יוון ידועה ברוחות המגוונות שלה. הפגעסוסים בעיקר מדהימים כשיש סייחים, אז רואים אותם בחטף דוהרים בעשב הרך"

״איזה עוד רוחות מגניבות יש ביוון?״

"בואי נתחיל," אאלה מלפפת סביב אבן רגילנ למראה חבל מספר פעמים ומתחילה לארגן את המקלות בצורה מסודרת של עיגול, מלפפת את החבל ונראית שקועה בזכרונות, , "תחזיקי את המקלות ואל תשחררי, אני אתחיל לטוות את התופס חלומות."

(לא ראיתי את התגובה, אענה בהמשך)

אוון תעקוב אחרי ההנחיות של אאלה. היא תסתכל עליה בסקרנות כשהיא מבצעת את המלאכה״