16.11.19 מביטה קדימה ופרי הרוח

בערב אוון מחפשת את מרתה בקיירן. היכן היא תהיה?

מביטה קדימה תפגוש את פרי הרוח בצאתה ממתחם המזבחות. "מביטה קדימה!" היא קוראת בחיוך, שמחה לקרוא לאחותה לשבט בשמה החדש. "ערב טוב."

״ערב טוב גם לך מרתה,״ מביטה קדימה אומרת ומתקדמת אל עבר מרתה.

היא תשים לב שהמראה של אוון השתנה- הוא לובשת חולצה אפורה ומעליה ג׳קט עור ושערה השחור מהתולתל מגיע רק עד כתפיה ולא קלוע בצמה. הדבר היחיד שנראה מוכר הוא הצעיף שהיא לבשה במוט- והוא בגוונים עזים של אדום עם פרחי בורדו רקומים עליו.

"מה שלומך?" שואלת פרי הרוח.

"אני... מרגישה שירד לי משקל גדול מהחזה. אחד שהיה לי מאז שהשתנתי." היא עונה לה עם חיוך חמים
"ואני רציתי להודות לך על זה שעזרת לי להוריד אותו."

נראה שפרי הרוח מעט מופתעת לשמוע את זה, אבל מופתעת לטובה. היא מחייכת. "אבל נראה שטעיתי. היית צריכה את התיגר הזה."

מביטה קדימה חושבת לרגע על תגובה ואז היא אומרת.
״את עזרת לי להבין שהוא לא האחד שמכתיב את דרכי. גם כשאני לכלכתי וכעסתי עליו אני עדיין שמתי אותו במעמד עם שליטה.
ואני מניחה שלהושיט לו יד, לסלוח לו ולעבור הלאה- ברגע שאני עשיתי את זה אני הבנתי עד כמה אני הצלחתי להתבגר.
אה וגם לשים אותו במקומו ולהחטיף לו מכות הרגיש יותר ממספק. ״

"סלחת לו?" שואלת פרי הרוח בהתלהבות.

״מסתבר שאפשר לסלוח לאחרים גם אם אתה לא אוהב אותם״

פרי הרוח נראית מאושרת וגאה בה. "להם אולי הכי חשוב לסלוח. כי זה הכי קשה. עשית דבר נפלא."

"תודה," היא אומרת עם חיוך חמים
"ואם כבר מדברים על וונדטות... ראיתי עד כמה אנדרדוג לא היה מרוצה מההתלהקות שלי תחת סבא רעם..." היא אומרת עם מבט רציני. אם מרתה חדת אמפטיה היא תשים לב שאין שום סימן של חרטה או אשמה במבטה.

פרי הרוח שותקת לרגע ארוך, שוקלת את מילותיה. "גם לו יש למי לסלוח." היא אומרת לבסוף.

"האלפא שלך באמת עבר הרבה... היו לנו המון שיחות נפש בנוגע להתעללות ולעוול ששנינו עברנו כגורים.
אבל עכשיו אני רואה עד כמה הוונדטה שלו דומה לזאתי שאבא שלי החזיק... לזאתי שאני החזקתי.
היא רק מונעת מהפצעים בליבו להסגר..."

"את צודקת. אבל הוא צריך לעבור דרך, כפי שאת עברת. מי כמוך יודעת כמה זה לא פשוט."

היא מהנהנת
"אני עדיין מקווה שאני אוכל לצאת איתכם לריצה בהזדמנות. עד אז אני אסלח לאנדרדוג על זה שלוקח לו זמן להרפא. כל עוד זה לא יוביל אותו לסכן את חייו או את האומה."

"הוגן. אשמח לרוץ איתך."

"כן.
חוץ מזה ראיתי שכל הפיאנות נוהרות להיות שומרת האדמות החדשה... זה מאוד מעניין."

"אני יודעת ששלשלאות מנופצות קראה תיגר - מי עוד?"

״לב בטוח וזכריני. כל אחת מהן גארו קומפטנתית בדרכה.

"שהטובה ביותר תנצח. ארצה להצטרף למשגיחים אחרי שהתיגר יוכרע."

העיניים של אוון נוצצות
״נהדר!״ היא מכריזה ״זה תמיד יותר חביב לראות שעוד גארו שמחים לעזור!״

פרי הרוח מחייכת. "אז על מה את ושלג אפור עובדים כרגע?"

״על דרכים לנטרל את תחנת הדלק לייד הקיירן וגם על להרחיב את טריטוריות הקיירן.״

"שלג אפור סיפר לי על זה במוט באמת." היא נזכרת. "מה לגבי הקיירן עצמו?"

״כרגע אני בעיקר מטפחת את המזבחות ועובדת המון חד הקרן החדש. הוא סייח שעוזר לגדל  צמחים.
אה ואני גם ממשיכה את החיפוש אחרי אמא שלי בזמני הפנוי. אני חוקרת באינטרנט כל מני מוסדות נפשיים בקליפורניה.״